בג"ץ דחה את העתירות נגד השינויים בהעסקת המבקרים הפנימיים בחברות הממשלתיות

העתירות תקפו את החוזר של רשות החברות הממשלתיות, שבו הנחתה שמונה חברות ממשלתיות גדולות למנות עובדים שכירים של החברה כמבקרים פנימיים - במקום מבקרים במיקור חוץ ■ השופטת: הדירקטוריון בכל חברה רשאי לסטות מהנחיות החוזר, אם ידון בהן וינמק את החלטתו

אבי וקסמן
אבי וקסמן
מנהל רשות החברות, עו"ד יעקב (ינקי) קוינט
מנהל רשות החברות, עו"ד יעקב (ינקי) קוינטצילום: מיכל פתאל
אבי וקסמן
אבי וקסמן

ניצחון לרשות החברות הממשלתיות: בג"ץ דחה אתמול (שני) את שתי העתירות שהוגשו נגדה ונגד העומד בראשה, יעקב (ינקי) קוינט, בעקבות שינוי המדיניות שעליו החליטה בנושא המבקרים הפנימיים בחברות הממשלתיות. ברשות הוחלט כי מן הראוי שהמבקרים הפנימיים בחברות ממשלתיות גדולות יועסקו כעובדים שכירים של כל חברה, ולא במיקור חוץ.

בפסק הדין שכתבה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז, היא נתלתה בכך שהוראות החוזר שפירסמה הרשות בעניין בינואר האחרון "הוגדרו כלא מחייבות במובן זה שהדירקטוריון רשאי לסטות מהן, ובלבד שיעשה כן לאחר דיון בהוראות וקבלת החלטה בנושא". בעתירות נטען כי בפועל, חוזר הרשות אינו המלצה כי אם הוראה מחייבת, מפני שהחברות הממשלתיות יחששו לסטות ממנו - אך השופטת מצאה כי "לטענה זו לא הוצג כל ביסוס עובדתי, ואף ניתן לומר כי החומר שהובא בפנינו מצביע על מצב הפוך".

את אחת העתירות הגישו לשכת רואי חשבון ו-IIA ישראל - איגוד המבקרים הפנימיים; ואת האחרת - רו"ח קובי נבון ומשרדו, נבון ויספלד רואי חשבון, המספקים שירותי ביקורת פנים במיקור חוץ לכמה חברות ממשלתיות. בג"ץ החליט לחייב את העותרים בכל אחת מהעתירות בהוצאות בסך 20 אלף שקל. 

פסק הדין עומד על כך שתפקידה של רשות החברות כמפקחת אינו פוגע בעצמאותן של החברות הממשלתיות. "עצמאותן העסקית של החברות הממשלתיות הלכה יד ביד, כבר מראשית הדרך, עם ההכרה בתפקיד המכוון והמפקח של רשות החברות הממשלתיות, ככל שלא מדובר בפעילות העסקית עצמה", כתבה השופטת ברק-ארז בפסק הדין. על רקע זה, הוסיפה, "אין לקבל את גישת העותרים שלפיה החוזר מהווה חריגה מסמכותה של הרשות".

לדברי השופטת, סמכות הדירקטוריון לסטות מהוראות החוזר, לאחר דיון ובאופן מנומק, דומה לאופן שבו רשאי דירקטוריון בכל חברה, ממשלתית או אחרת, לסטות מכל חוות דעת מקצועית שקיבל. "דומה כי ברקע טענותיהם של העותרים עומדת ההנחה כי הדירקטוריון ייטה ללכת 'בדרך המלך' של פעולה לפי הוראות החוזר ולא 'ליטול סיכון' של סטייה ממנו", נכתב בפסק הדין. "אולם דומה שהנחה זו היא מפליגה יתר על המידה. ניהולן של חברות מבוסס על כך שהדירקטורים בהן נושאים באחריות לא מבוטלת".

עוד ציינה השופטת ברק-ארז כי אף שהנושא לא הובא להכרעתה - אי-אפשר היה לקבל את העתירות על סמך טכנה כי העסקת מבקרים פנימיים במיקור חוץ עדיפה על העסקתם כעובדים שכירים. לפי פסק הדין, "מידת התערבותו של בית המשפט בהחלטותיה ובמדיניותה של רשות מינהלית המבוססות על שיקול דעת מקצועי היא מצומצמת לנסיבות החריגות שבהן ההחלטה לוקה בחוסר סבירות או כאשר נשקלו שיקולים שאינם ענייניים".

דפנה ברק-ארז
השופטת דפנה ברק-ארזצילום: ניר קידר

ברק-ארז כתבה בפסק הדין כי אף שעצמאותו של המבקר הפנימי חשובה, ותלות שלו במושאי הביקורת עלולה להיות בעייתית - "היבט זה לא נעלם מעיניה של הרשות… לא מצאנו כי חששם של העותרים בנושא זה מבוסס דיו. לצד זאת, חזקה על הרשות שתדע לקבוע, במקרה הצורך, מנגנונים מתאימים להבטחת עצמאותו של המבקר הפנימי השכיר".

"חוזר רשות החברות הממשלתיות אינו מחייב אלא בגדר המלצה"

החוזר שפורסם בינואר קובע כי בחברות ממשלתיות שסיווגן 7 ומעלה, המבקר הפנימי יהיה עובד החברה, ולא יועסק במיקור חוץ — אלא במקרים חריגים. שאר החברות יוכלו להמשיך לקבל שירותי ביקורת פנימית במיקור חוץ. סיווג החברות הממשלתיות הוא מיון שלהן לקבוצות לפי היקף פעילותן. החברות הגדולות ביותר, כמו התעשייה האווירית או חברת החשמל, מסווגות בסיווג גבוה, 10 או 10(1), וממילא מעסיקות מבקרים פנימיים שכירים — כך שההחלטה של רשות החברות צפויה להשפיע בטווח הקצר בעיקר על חברות בסיווג 7–8. פסק הדין מציין כי "לפי המידע שמסרה הרשות, נכון ליום הוצאת החוזר היו קיימות שמונה חברות ממשלתיות בעלות סיווג 7 ומעלה שבהן 50 עובדים או יותר, ושבפועל אינן מעסיקות כיום מבקר פנימי שהוא עובד החברה".

המבקרים הפנימיים העצמאיים, המעניקים שירותים במיקור חוץ, הם לרוב רואי חשבון. עבודת ביקורת בחברה ממשלתית גדולה יכולה להניב למשרד רואי חשבון מאות אלפי שקלים בשנה. החוזר של רשות החברות גם קוצב את כהונתם של מבקרים פנימיים עצמאיים, לרבות של המשרדים שבהם הם מועסקים, לחמש עד שבע שנים.

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, "אף שהעתירה נדחתה, בית המשפט העליון חזר וקבע בפסק דינו כי חוזר רשות החברות הממשלתיות אינו מחייב אלא בגדר המלצה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ