רוני אלשיך: במקום לראות ירידה בשחיתות - רואים מצעד של פוליטיקאים ללהב 433

מפכ"ל המשטרה לשעבר בכנס באוניברסיטת חיפה: "בקרוב נהיה שנה ללא מפכ"ל - ואין פוצה פה" ■ "עברנו למצב מסוכן: כל דבר כאן הופך לפוליטי. אם אתה ימני - אתה חייב להיות נגד מערכת אכיפת החוק; ואם אתה שמאל - אתה חייב להיות בעד אכיפת החוק"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
"סכנה לחוסן הפנימי". רוני אלשיך בכנס באוניברסיטת חיפה
"סכנה לחוסן הפנימי". רוני אלשיך בכנס באוניברסיטת חיפהצילום: רמי שלוש

"בקרוב כבר נהיה שנה ללא מפכ"ל ואין פוצה פה", הוסיף אלשיך. "עברנו למצב מסוכן: כל דבר כאן הופך לפוליטי. כלומר, אם אתה ימין - אתה חייב להיות נגד מערכת אכיפת החוק, ואם אתה שמאל - אתה חייב להיות בעד אכיפת החוק. לדבר הזה יש פוטנציאל לפורר את החוסן הפנימי של החברה הישראלית, וזהו המוקד הכי חשוב של הביטחון הלאומי". כך אמר היום (חמישי) מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה.

הכנס עוסק השנה באחריות שלטונית תחת הליך פלילי ורפורמות במשפט. המושב הראשון בכנס, התמקד בכהונת נבחרי ציבור תחת הליך פלילי. דיברו בו: רב-ניצב (בדימוס) ומפכ"ל המשטרה לשעבר אלשיך, עו"ד נבות תל-צור ממשרד עורכי דין כספי ושות', פרופ' ידידיה שטרן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן והמכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מיגל דויטש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' ריבי וייל מבית המספר למשפטים ע"ש רדזינר במרכז הבינתחומי בהרצליה.

עוד אמר אלשיך בכנס: "אני אגלה לכם סוד - איך מסתיימת חקירה בלהב 433. כאשר חקירה מסתיימת, תמיד יש המלצה איך לעצור את העבירה ברמה המערכתית וברמת הרגולציה, ולכן אנו זקוקים לשותפות מצד המחוקקים. מה קורה באווירה הציבורית שאנו רואים אותה? מי השותף שאיתו המשטרה אמורה ללבן את האופציה לסגירת הפריצות של עבירות השחיתות הציבורית? מניעה של עבירות מצריכה שותפות מצד הרשויות. תפקידה של המשטרה הוא  להוריד את חשיפת האזרח לעבירות, ובכל מה שנוגע לנבחרי ציבור המטרה היא לצמצם את השחיתות הציבורית".

"שואלים אותי האם אנחנו מדינה מושחתת", הוסיף אלשיך. "תמיד עניתי על השאלה הזו באופן הבא: ככל שמערכת אכיפת החוק יודעת לטפל בשחיתות הציבורית אנחנו לא מדינה מושחתת. אולי יש שחיתות, אבל המדינה לא מושחתת. מה קורה בתחום הזה? אנו לא מוצאים שיש לנו כתובת לקדם איתה את שיתוף הפעולה. במקום זאת אנחנו מוצאים את עצמנו מותקפים תחת הצעות חוק (חוק ההמלצות; ב"א) שאנו מבינים אותם כהחלשה של מערכת החוק ולכן אנחנו במגננה ולא בהתקדמות, ובמקום לראות ירידה ברמת השחיתות אנו רואים מצעד של פוליטיקאים ללהב 433. הצעות החוק האלה פוגעות באפקטיביות של מערכת אכיפת החוק והן גם מחלישות את עצמאות המשטרה".

"חוסר אמון במערכת המשפטית"

פרופ' ידידיה שטרן פתח את המושב באמירה כי כל ארבעת ראשי הממשלה האחרונים היו תחת חקירה: אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט וראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו. 

לדברי שטרן, "מצב הדברים הזה שבו ארבעת ראשי הממשלה היו תחת חקירה, ורק אחד הורשע, מעורר דילמות לא פשוטות בנושא שלטון החוק. מצד אחד החוק שולט בשליט ויש בזה עוצמה גדולה שמדינת ישראל יודעת להפעיל את החוק נגד ראשי ממשלה חזקים וזה נעשה ללא היסוס. מצד שני התולדה של המצב הזה הוא הורדת ידיים נמשכת בין המשפטי לבין הפוליטי. דבר שיוצר חוסר אמון בפרקליטות, ביועמ"ש, במערכת בתי המשפט ובמשטרה".

"יצירת דה לגיטימציה  למערכת אכיפת החוק הפך להיות בון טון, קשה להאמין שאני אומר משפט כזה אבל זו עובדה", הוסיף שטרן. "לכן לכאורה לפחות אני מצפה שנתייחס לשאלה הזאת אם אנחנו מעוניינים בחיזוק שלטון החוק.

הכנס אורגן על ידי אוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, לשכת עורכי הדין וחברת נבו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום