קיבלת ספאם? פסק דין חדש יעזור לך להחליט את מי לתבוע

בית המשפט המחוזי קבע השבוע כי לא ניתן לחייב בפיצוי חברה שמספקת את המערכת הטכנולוגית המאפשרת שליחת הודעות ספאם ■ החברה טענה כי אין לה שליטה על תוכן ההודעות או על רשימת התפוצה

אפרת נוימן
טלפונים סלולרים
טלפונים סלולריםצילום: View Apart / Shutterstock
אפרת נוימן

חברה שהיא רק אמצעי טכנולוגי לשיווק והפצה של דיוור אלקטרוני, ואין לה נגיעה או שליטה לתוכן עצמו, לא תהיה מחויבת לקבל הסכמה של הנמענים למשלוח הודעות - כך קבע השבוע פסק דין חשוב של בית המשפט המחוזי בתל אביב. המשמעות היא שחברה כזו לא תישא באחריות במקרה של תביעה לפי "חוק הספאם".

לפסק הדין השלכות רוחב, שכן חלק גדול מבתי העסק שמבקשים להפיץ מסרים אלקטרונים לנמענים מתקשרים לצורך כך עם חברות המספקות מערכת טכנולוגית לדיוור. החברות הללו מאפשרות לבתי העסק לטעון לתוך הפלטפורמה את מאגר הנמענים שלהם ולהפיץ באמצעותה הודעות אלקטרוניות בתפוצה המונית.

כשחוק הספאם מופר אך אין תועלת בתביעה נגד בית העסק - כי הוא כבר אינו פעיל, למשל - יש תובעים שמנסים להגיע לחברות שמספקות את הפלטפורמה השיווקית. בבתי משפט שלום ניתנו פסיקות סותרות בעניין האחריות במקרה הזה. גם כעת, עד שלא תינתן הכרעה בבבית המשפט העליון - לא מדובר בהלכה מחייבת.

בסוף 2008 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקשורת שאוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת סמס או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ללא אישור הנמען. לפי החוק, שיגור פרסומת כזו הוא עוולה נזיקית, ובית המשפט רשאי לפסוק בגינה פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום של עד 1,000 שקל לפרסומת. מאז הגיעו לבתי המשפט תביעות ספאם רבות, ובמקרים רבים ניתן פיצוי לתובעים.

השופטת אביגיל כהןצילום: אוליבייה פיטוסי

פסק הדין הנוכחי ניתן בעקבות תביעה של 20 אלף שקל בבית משפט לתביעות קטנות נגד חברת פולסים (Pulseem), המספקת מערכת דיוור במייל ובסמס. התביעה הוגשה בשל משלוח של דברי פרסומת של חברת פארמה עלית למספר הטלפון הסלולרי הפרטי של התובעת.

פולסים טענה כי היא רק מערכת הפצה ושיווק ואין לה שליטה על משלוח המסר הפרסומי או על התוכן שלו, וכי מאגר הטלפונים שייך לפארמה עלית. לדבריה, גם אין לה יכולת מעשית לקבל מראש את ההסכמה של מיליוני הנמענים ולפי ההסכם שלה עם פארמה עלית אין לה אחריות לתוכן. פארמה עלית צורפה על ידי פולסים כנתבעת, אך לאחר שלא הגישה כתב הגנה ניתן נגדה פסק דין ביולי 2018.

התביעה נגד פולסים התקבלה במאי, והחברה עירערה על כך למחוזי באמצעות עורכי הדין ליאת נגר-שניר ואורן אברהם ממשרד נוב קסנר שניר. השאלה שהיתה במוקד הדיון היא מיהו "מפרסם", כלשון החוק, שנאסר עליו לשלוח פרסומת ללא אישור הנמען, שכן לפי חוק התקשורת מפרסם הוא גם "מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר".

השופטת אביגיל כהן כתבה בפסק הדין כי המחוקק בחר בהגדרה רחבה של מפרסם כדי להיאבק בתופעה הכלל עולמית המטרידה המכונה ספאם, שכוללת הן את הגורם המשווק את דבר הפרסומת והן את הגורם שעשוי ליהנות מעצם הפרסום (ספק המוצרים או השירותים).

עם זאת, כהן קבעה כי מההסכם בין פולסים לפארמה עלית עולה כי מי ששלחה את הפרסומות, היתה אחראית על התוכן וניהלה את רשימת הנמענים היא פארמה עלית, בעוד פולסים סיפקה רק את המערכת הטכנולוגית שאיפשרה את הדיוור. השופטת הוסיפה כי פרטיה של פולסים אמנם מופיעים בפרסומת (כשלוחצים על הלינק שמוביל לאפשרות ההסרה) אך לא למטרות פרסום ולא ככתובת לרכישת המוצרים שפורסמו. לכן, קבעה כהן, פולסים אינה נחשבת "מי משווק את נושא הפרסומת עבור אחר".

בשל כך קיבלה השופטת את הערעור ודחתה את התביעה נגד פולסים בלי לחייב את התובעת (שיוצגה על ידי עו"ד נתנאל יהודה) בהוצאות, לאור ההיבט העקרוני שעלה בתיק.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ