משוואת השוחד, ההקלטות, וניגוד העניינים של נתניהו: מדריך מקוצר לתיקי רה"מ

הפתעות בשימוע? בתיק 4000, החלטת מנדלבליט יוצרת את הרושם שיש יותר מראיות נסיבתיות ליחסי השוחד ■ בתיק 2000, הבחירה להתמקד בעבירה של הפרת אמונים מחזקת את הסיכוי להגשת כתב אישום נגד נתניהו ■ ומהי הבעיה האמיתית של רה"מ בתיק 1000?

עידו באום
ארנון מילצ'ן, בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ונוני מוזס
ארנון מילצ'ן, בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ונוני מוזסצילום: איור: ערן וולקובסקי
עידו באום

תיק 4000: משוואת שוחד מבוססת היטב

תיק 4000 (בזק-וואלה) מבוסס על ראיות לכך ששאול אלוביץ' הטיל את מרותו על מערכת וואלה כדי להבטיח שבני משפחת נתניהו יקבלו את הסיקור התקשורתי החיובי שבו היו מעוניינים. דבר קיומם של מה שמנדלבליט כינה "יחסי תן וקח" בין נתניהו לאלוביץ', נתמך על ידי עד המדינה ניר חפץ, וכן בראיות הכוללות הודעות טקסט ששלח אלוביץ' לבכירי וואלה. בתחילת 2019, בהחלטתו להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע, כתב מנדלבליט כי יש הוכחות לכך ש"אלוביץ יצא מגדרו... כדי לספק סיקור כמבוקש לנתניהו".

שאול אלוביץ'
שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

בצד האחר של משוואת השוחד, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר, סיפק את התשתית הראייתית למעורבות של נתניהו כשר התקשורת בקידום ענייניה של בזק בתחום הרגולציה. מנדלבליט כתב כי חומר הראיות מבסס תשתית לכך שנתניהו אישר או היה מעורב באישור הטבות לבזק בהיותו שר התקשורת, וכי יש ראיות לכך שמעשיו "נעשו מתוך רצון של נתניהו לספק תמורה לאלוביץ' בעבור הטיית הסיקור בוואלה".

החלטת היועץ יוצרת את הרושם שיש למנדלבליט יותר מראיות נסיבתיות ליחסי השוחד. העובדה שכל מי שבחן את התיק - במשטרה, בפרקליטות ובצוות שהקים היועץ - תמך בהגשת כתב אישום בגין שוחד, מחזקת את הרושם הזה. אך גם אם נניח שיצירת המשוואה היא תולדה של ראיות נסיבתיות, האם ייתכן שאלוביץ' ונתניהו, שאינם מכחישים יחסי ידידות אישיים, פעלו כל אחד בלי שחברו יידע על כך? אם זו הגרסה המופרכת שנתניהו מתכוון להיצמד אליה בשימוע, אפשר להבין מדוע בשבוע שעבר הגישו סניגוריו למנדלבליט דף ריק מטיעונים.

על מה נשענים האישומים בתיקי נתניהו

תיק 2000: הכל מוקלט, החלטת מנדלבליט מוצקה

בפרשת השיחות בין בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, אין דבר נסיבתי. הכל מוקלט. בשימוע שנערך למוזס, ניסו סניגוריו לשכנע את הפרקליטות לסגת מהאישום בשוחד נגדו, אך הפרקליטות העבירה ליועץ את המלצתה לדחות את טענותיו ולהאשימו בשוחד.

נוני מוזס
נוני מוזסצילום: עופר וקנין

לפני השימוע, בפרקליטות וגם בסביבתו של היועץ היו תמימי דעים לגבי העמדתו של מוזס לדין באשמת שוחד. ספק אם השימוע שינה את העמדה הזאת. השאלה העיקרית היא אם תיק השוחד של מוזס ינוהל יחד עם משפטו של נתניהו או שיתנהל בנפרד, כאשר בפרקליטות מעוניינים לנהל את כל התיקים ביחד.

מנדלבליט השתכנע מהגרסה שמסר נתניהו בחקירה, שלפיה ראש הממשלה "שיחק" עם מוזס, מבלי שהתכוון להיעתר באמת לבקשתו לפעול להחלשת החינמון "ישראל היום". 

בתקשורת רווחת ההערכה כי מנדלבליט "מתנדנד" בעניין תיק 2000. ההערכה מבוססת על כך שהחלטת היועץ בתיק זה אימצה את דעת המיעוט בקרב יועציו. פרקליטת המחוז שליוותה את תיק החקירה, ליאת בן ארי, סברה שיש להאשים גם את נתניהו בשוחד, אך מנדלבליט דחה את עמדתה ובחר בעבירה פחותה של הפרת אמונים. ואולם בניגוד להערכות בתקשורת, הבחירה של היועץ להתמקד רק בעבירה של הפרת אמונים מחזקת את הסיכוי להגשת כתב האישום נגד נתניהו בתיק זה.

הנה ההסבר: עבירה של הפרת אמונים מבוססת על מצב של התנהלות מושחתת, הפוגעת באמון הציבור בצורה שורשית. הפגיעה של נתניהו באמון הציבור נובעת מכך שבמשך חודשים הוליך את מוזס שולל וגרם לו להאמין שהוא - נתניהו - ניתן לשיחוד. הולכת השולל מצדו של נתניהו נועדה להשיג ממוזס הורדה של הלהבות בסיקור העוין של ראש הממשלה ומשפחתו ב"ידיעות אחרונות" ובאתר Ynet. ההוכחות להתנהלות הזאת אינן נסיבתיות. כל מלה מוקלטת באדיבות נתניהו ועד המדינה ארי הרו.

תיק 1000: מעורבותו של נתניהו תוך ניגוד עניינים - עובדה

תיק 1000 זכה לתהודה ציבורית בגלל הסיגרים, השמפניות והתכשיטים שקנו אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר - כל אחד לפי חלקו ורוחב ידו - לבני הזוג נתניהו. המשטרה ופרקליטת המחוז בן ארי, שליוותה את התיק, המליצו להעמיד לדין את נתניהו בגין לקיחת שוחד, ואת מילצ'ן בגין מתן שוחד.

בנימין נתניהו עם ארנון מילצ'ן
בנימין נתניהו עם ארנון מילצ'ןצילום: David Silverman/Getty Images

מנדלבליט סגר את תיק השוחד נגד מילצ'ן והסתפק בהחלטה להעמיד את נתניהו לדין בעבירת מרמה והפרת אמונים. זאת, משום שנתניהו נקט פעולות וקיבל החלטות שמיטיבות עם מילצ'ן - בלי לגלות את מערכת היחסים ביניהם ואת ניגוד העניינים החמור שבו הוא נתון.

את ההד התקשורתי קיבלו האופן שבו קודם התיקון לפקודת מס הכנסה המכונה "חוק מילצ'ן", שנועד להאריך את משך ההטבות שהוענקו לבעלי הון ששבו לישראל; והשיחה לשר החוץ האמריקאי דאז, ג'ון קרי, שנועדה לסייע בהסדרת הוויזה של מילצ'ן.

ואולם החומרה האמיתית בתיק מצויה במקום אחר. נתניהו, בהיותו שר התקשורת, ישב עם מילצ'ן ועם מנכ"ל משרד התקשורת (ולימים עד המדינה) פילבר, בשורת פגישות שבהן נדונו שינויים רגולטוריים שיאפשרו את מיזוג זכייניות ערוץ 2, רשת וקשת.

בהמלצות המשטרה להגיש כתבי אישום נגד נתניהו ומילצ'ן, הוסבר כי מילצ'ן ראה בכך הזדמנות לשוב לעמדת השפעה בשוק הטלוויזיה בישראל (לאחר שמכר בהפסד את אחזקותיו בערוץ 10, גם בסיוע של נתניהו); וכי נתניהו ראה במהלך זה הזדמנות להכניס את מקורבו לעמדת שליטה בערוץ הנצפה בישראל.

המעורבות של ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לטובת מקורבו, וספק-טובות ההנאה שקיבל תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים, אינן עניין נסיבתי. מילצ'ן ופילבר, שנכחו בישיבות הללו, כבר העידו על כך. זאת עובדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ