הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ורון אילון

עסקת בזק-yes בדרך לבית המשפט: הפרקליטות הודיעה על כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בהם אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, ומנכ"ל yes, רון אילון, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך

גור מגידו
גור מגידו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין: רון אילון מנכ"ל yes, שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק, סטלה הנדלר מנכ"לית בזק
מימין: רון אילון מנכ"ל yes, שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק לשעבר, סטלה הנדלר מנכ"לית בזק לשעברצילום: מגד גוזני, אייל טואג וינאי יחיאל

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה היום (א') לשורה של חשודים על כוונתה להעמידם לדין במסגרת פרשת בזק-yes. בין החשודים: בעל השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ' ששימש דירקטור בבזק, עמיקם שורר ששימש סמנכ"ל הפיתוח של בזק, מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, מזכירת הדירקטוריון בבזק לשעבר לינור יוכלמן, יועץ התקשורת של בזק לשעבר אלי קמיר ומנכ"ל yes רון אילון. לחשודים מיוחסות עבירת של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק ניירות ערך.

הפרשה הראשונה שבה עוסק מכתב השימוע שנשלח לחשודים, נוגעת לדרך שבה קודמה העסקה לרכישת מניות yes על ידי בזק, תוך הדלפת מידע חסוי מדירקטוריון בזק. במהלך 2013 בחנה בזק את רכישת חלקו של אלוביץ (שהוחזק באמצעות חברת יורוקום) בחברת הלווין yes – כך שבזק תהפוך לבעלת 100% ממניות yes.

המהלך קודם באמצעות ועדה שהוגדרה בלתי תלויה, ואוישה בידי חברי הדירקטוריון. על אלוביץ', בנו ועמיקם שורר, נאסר לעסוק בעסקה על רקע ניגוד עניינים והם אמורים היו להיות ממודרים מכל מידע על הדיונים בוועדה. אלא שעל פי החשד, מזכירת החברה, יוכלמן, ששימשה גם כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה, הדליפה לאלוביץ', לאור אלוביץ' וכן לשורר, שנחשב אז יד ימינו של אלוביץ', את פרטי הדיונים בוועדה. "מעשים אלה של יוכלמן עמדו בניגוד למצגים שהציגה לדירקטוריון בזק, לפיהם עבודת הוועדה הבלתי תלויה תהיה ממודרת מבעלי העניין האישי, ותוך מעילה בחובותיה", נכתב בהודעה ששלחה הפרקליטות.

עוד נכתב כי "החשודים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדה, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעלי העניין – שהיו הצד השני למשא ומתן – נחשפו לדיונים חסויים של הוועדה ולחומרים חסויים שהוצגו בפניה".

לאלוביץ', אור אלוביץ', שורר ויכולמן מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד בנוגע להדלפות. כמו כן, מיוחסות עבירות לפי חוק ניירות ערך וזאת מאחר שבמעשיהם הביאו לכאורה לכך שבזק דיווחה לבורסה דיווח מטעה, לפיו הליך בחינת רכישת המניות נעשה ללא מעורבותם ותוך שהם אינם חשופים למידע.

היועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמן
היועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמןצילום: עופר וקנין

במרץ 2015 אישרה האסיפה הכללית של בזק את ההסכם שנכרת לבסוף לרכישת מלוא השליטה ב-yes. בהסכם נקבע כי בזק תשלם 680 מיליון שקל בתמורה למניות וסכום נוסף של 170 מיליון שקל בתנאי שתזרים המזומנים החופשי של yes לשנים 2015 עד 2017 יעמוד ביעדים שנקבעו בהסכם.

בזמן החתימה על ההסכם, אלוביץ' היה מצוי במחנק אשראי על רק חובות של קבוצת ירוקום בסך כ-800 מיליון שקל לבנקים. אלוביץ' הנחה על פי החשד את רון איילון, מנכ"ל yes, לפעול כדי לנפח את נתוני תזרים המזומנים החופשי של yes באופן מלאכותי, כדי לעמוד בתנאים.

איילון רקח, לפי מכתב השימוע, יחד עם סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן, ומנהל הכספים בחברה, אורן ברגמן, "תכנית מרמתית לדחיית תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של yes ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים המזומנים". במילים פשוטות, yes לא שילמה לספקים בזמן, כדי לשפר את התוצאות הכספיות.

אלי קמיר צילום: מוטי מילרוד

כתוצאה מהוצאת התוכנית לפועל, אלוביץ' קיבל לידיו במרמה מקדמות בסכום כולל של כ-118 מיליון שקל, ביחס לשנים 2015 ו-2016. 

עיכוב התשלומים לספקים המשיך לפי החשד עד 2017, אך נקטע עם פרוץ חקירת בזק-yes בתחילת השנה.

לחשודים מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.

הלווין שהתפוצץ וההדלפות של פילבר

בסוף 2016, התפוצץ הלוויין "עמוס 6" שהיה בבעלות חברת חלל תקשורת, שאף היא היתה בשליטת אלוביץ'. חלל סיפקה ל-yes את תשתית הלווין לפעילותה בתחום הטלוויזיה. בעקבות האירוע נדרשו yes וחלל תקשורת להיכנס להתקשרות חדשה.

שלמה פילבר צילום: ניר קידר

גם במקרה זו הוקמה ועדה שאמורה היתה להיות בלתי תלויה. גם במקרה הזה, יוכלמן הדליפה מידע מתוך הוועדה לשאול ואור אלוביץ'. לעתים, הועברו החומרים, לפי החשד, ראשית לבני משפחת אלוביץ ורק אז לחברי הוועדה.

בנוסף לעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד המיוחסות לשאול ואור אלוביץ' וליכולמן בשל החלק הזה בפרשה, מיוחסות להם גם עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בדומה לפרשת ההדלפה בעסקת בזק-yes. בחלק זה מיוחסות עבירות גם לתאגידים - חברות מקבוצת יורוקום, וכן לחברת חלל.

אור אלוביץ'
אור אלוביץ'צילום: עופר וקנין

החלק האחרון במכתבי השימוע שנשלחו לחשודים, נוגע למה שהפך לימים לתיק 4000 שבו חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ', בדמות סיקור מיטיב באתר וואלה. ב-2015 מונה שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, בידי ראש הממשלה שכיהן כשר התקשורת. לטענת הפרקליטות, "בין פילבר לבין קמיר, יועץ לבזק לשעבר, והנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, נרקמה מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק. במסגרתה העביר פילבר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם, וחומרים נוספים". זאת, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד.

על החשד, קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים והנחיות כיצד עליו לפעול כמנכ"ל משרד התקשורת ביחס לקבוצת בזק. למעשה, נוצר מצב אבסורדי שבו הרגולטור עובד בשירותה של חברה שעליה נועד לפקח.

פילבר עצמו חמק מכתב אישום בפרשה לאחר שהפך לעד מדינה, ומסר כי היטיב עם בזק בפקודת נתניהו בנושאי אישור עסקת בזק-יס והיישום החלקי של הרפורמה בשוק הסיטוני. את הרפורמה קידם משרד התקשורת למורת רוחה של בזק, עוד מתקופת קודמו של פילבר בתפקיד. 

פיצוץ הלוויין עמוס 6
פיצוץ הלוויין עמוס 6צילום: HANDOUT/רויטרס

לקמיר והנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד. להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת בנוסף עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה. זאת, בנוסף לחשד נגד אלוביץ' במתן שוחד לנתניהו, שנדון בנפרד במסגרת תיק 4000.

את התיק מנהלת עו"ד יהודית תירוש, יחד עם עורכי הדין אמיר טבנקין, ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מסר בתגובה: "שנתיים לאחר שחקירת תיק בזק הסתיימה קיבלנו היום כתב חשדות, כאשר אנחנו בעיצומו של הליך שימוע בתיק 4000. מבחינה אנושית ניתן ונכון היה להמתין עם ההודעה עד להשלמת הליכי השימוע, וקבלת החלטה. ודאי שניתן היה לעשות כן שהרי שנתיים תמימות היה התיק מונח על שולחן הפרקליטות".

עורכי דינו של אלי קמיר, שרון קלינמן ומיכאל נאור, מסרו בתגובה: "הן המשטרה והן הרשות לניירות ערך המליצו לסגור את התיק נגד אלי קמיר, לאחר שנמצא כי לא עבר כל עבירה. אנו משוכנעים כי גם הפרקליטות תמצא במהלך השימוע כי כל פעולותיו היו מקצועיות ונעשו כדין". 

עורכי הדין יעל גרוסמן וארז הראל, המייצגים את מיקי ניימן, מסרו: "כל שיקוליו היו מקצועיים וכך נטען גם בשימוע".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום