"מקרה של אכיפה בררנית": בית המשפט חתך מס שישלם איש ארגון פשע

שי קסוטו הורשע בפעילות בארגון פשע שעסק במהילת דלקים ומכירתם תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות ■ רשות המסים דרשה רק ממנו - ולא משותפיו לפשע - מס של 150 מיליון שקל על הכנסות הארגון ■ השופטת קיצצה אותו ל-3.8 מיליון שקל

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אוצר, כסף
צילום: אוליבייה פיטוסי

איש ארגון פשע ישלם רק שליש מהמס שהוטל על הכנסות הארגון - כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן. איש הארגון נדרש לתשלום מס על כלל ההכנסות - 150 מיליון שקל - לאחר שהורשע במסגרת הליך פלילי, אך שותפיו לפשע לא קיבלו דרישה כזאת. לאחר חישוב חדש של ההכנסות לשנים הרלוונטיות וניכוי ההוצאות, נקבע כי עליו לשלם מס על הכנסות בסך 3.8 מיליון שקל בלבד.

שי קסוטו הורשע במסגרת הסכם טיעון בפעילות בארגון פשע שעסק במהילת דלקים ומכירתם תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. הוא ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ושילם את הקנס שקיבל בהליך הפלילי.

פקיד השומה הוציא לקסוטו שומות לשנים 2005-2004 המתייחסות להכנסות של ארגון הפשע - שהוערכו כאמור בכ-150 מיליון שקל (שיעור המס עליהן כ-50% לפני ריבית וקנסות). על כך הגיש קסוטו ערעור באמצעות עורכי הדין רענן גל ורואי פלס. הוא טען בין היתר כי חלה התיישנות על השומות, נעשתה אכיפה בררנית בהוצאת השומות וכי פקיד השומה לא התחשב בהוצאות.

השופטת אגמון-גונן קבעה כי לא חלה התיישנות לגבי שנות המס הרלוונטיות. עם זאת, היא קבעה כי נעשה חישוב שגוי של ההכנסות החייבות במס הכנסה, וכי יש להתחשב בהוצאות שהיו לשם מכירת דלקים מהולים.

בנוסף, היא קיבלה את הטענה של קסוטו כי היה צריך לחלק את סכום ההכנסות בין כלל פעילי הארגון - ולכל הפחות בינו ובין שני מורשעים נוספים שהיו במקום הראשון והשני בהיררכיית הארגון, אך לא הוצאה להם שומה לתשלום מס. היא ציינה כי על קסוטו הנטל להוכיח מה היה חלקו המדויק והנכון בהכנסות הארגון - ובכל זאת, בשל האכיפה הבררנית שביצעו רשויות המס, יש לייחס לו רק שליש מפעילות הארגון.

רשות המסים טענה כי לא נערכה שומה ביחס לשני המורשעים האחרים, שכן המידע אודות ההרשעה שלהם הגיעה לפקיד שומה רמלה (קסוטו היה בפקיד שומה רחובות) לאחר שכבר היה מאוחר מדי מבחינת התיישנות.

על כך כתבה השופטת: "טענה זו אין בידי לקבל ומוטב היה למשיב שלא להעלותה. בראש ובראשונה מדובר במדינת ישראל, המנהלת הליכים בשני כובעים. במישור הפלילי, בכובעה כמאשימה, באמצעות הפרקליטות; ובמישור האזרחי, בכובעה כרשות המסים, לגביית המס בגין הכנסות שהופקו מאותה פעילות עבריינית בגינה הועמדו השלושה לדין פלילי.

"כאשר המדינה בכובעה כמאשימה, מנהלת תיק עצום מימדים כנגד ארגון פשיעה, על המדינה בכובעה האחר (רשויות המס) לעקוב אחר תוצאת ההליך ולא להיתמם ולטעון כי אלו הגיעו אליה באיחור. יש להדגיש לעניין זה כי לא הובהר מדוע תוצאות ההרשעה הגיעו באיחור ובאילו נסיבות, ואף לא הוגש תצהיר בעניין זה".

השופטת הוסיפה כי מדובר במדינה אחת, ברשות מסים אחת, ואין לקבל טענה שלפיה מידע שהיה ידוע לפקיד שומה אחד, לא היה ידוע לפקיד שומה אחר, בעיקר כאשר מדובר באותו ארגון פשע. לכן, היא קבעה כי מדובר במקרה מובהק של אכיפה בררנית וציינה כי גם אם הפגמים של רשות המסים אינם מבטלים את השומה, ראוי כי הם יילמדו על ידה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker