כתב אישום נגד השר חיים כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים: "אשקול לבקש חסינות" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כתב אישום נגד השר חיים כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים: "אשקול לבקש חסינות"

אם כץ לא יתפטר מתפקידו כשר הרווחה - היועמ"ש מנדלבליט צפוי להורות לרה"מ לפטרו ■ לפי הנטען כץ פעל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו ■ מנדלבליט החליט שלא להעמיד לדין את כץ בפרשת עובדי התעשייה האווירית

90תגובות
חיים כץ
מארק ישראל סלם

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר להגיש כתב אישום נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים — על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי שווקי. בכתב האישום נאשם גם חברו של כץ, איש שוק ההון מוטי בן ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

לפי כתב האישום, שלא יוגש עד שתוכרע שאלת החסינות של כץ, הוא נהג בזמן שהיה חבר כנסת וראש ועדה בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו ושל בן ארי, והציג מצג שווא מרמתי בפני ועדת הרווחה וועדת האתיקה.

כתב האישום נמסר תחילה ליו"ר הכנסת וכן לכץ, כדי שיודיע אם הוא מעוניין לבקש שהכנסת תעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי. אם כץ לא יתפטר מתפקידו — מנדלבליט צפוי להורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפטרו. לפי תגובת עורכות דינו של כץ, הוא ישקול לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית.

בנוסף, מנדלבליט הודיע לכץ כי החליט שלא להעמידו לדין בפרשת עובדי התעשייה האווירית בה נחשד כץ כי ניצל את מעמדו כדי לסחוט את העובדים להתפקד לליכוד.

לכתב האישום מצורפת רשימה של 69 עדי תביעה. לצד 30 חוקרי הרשות לניירות ערך, מופיעים שמות כמו חיים צוף (בעל השליטה באקויטל לפי רישומי הבורסה), שיראל גוטמן עמירה, שהיתה בתקופה הרלוונטית מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, פרופ' שרון חנס ורו"ח יהלי שפי.

במאי 2018 הודיעה הפרקליטות על הכוונה להעמיד את כץ לדין בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים — אך בהמשך, לאחר השימוע, מנדלבליט בחר שלא להעמידו לדין בעבירות שוחד.

בכתב האישום שאושר ועליו חתומים עורכי הדין חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), נכתב כי מתוקף תפקידו של כץ כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הוא קידם הצעת חוק שהיתה יכולה להיטיב עמו ועם בן ארי, כשבמקביל הוא פעל בשוק ההון ביחד עם בן ארי — ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים באותה תקופה.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט
אמיל סלמן

"מסי של שוק ההון"

בן ארי שימש החל ב–1999 יועץ כלכלי של אקויטל, חברת החזקות ציבורית במשק הישראלי השולטת בחברות שונות ובהן איירפורט סיטי, נצבא, ישראמקו ויואל.

לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השניים מערכת יחסים שהחלה בתיווך של קובי מימון (שבשוק ההון מייחסים לו את השליטה באקויטל) — והפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. כץ כינה את בן ארי "מסי של שוק ההון", "גורו" ו"גאון".

על פי האישומים, ב–2010 הניח כץ על שולחן הכנסת, ביוזמת בן ארי, הצעת חוק פרטית מטעמו — תיקון 44 לחוק ני"ע — שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות. לפי כתב האישום התיקון עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לאקויטל, לבן ארי ולכץ, שהחזיק אף הוא באג"ח של חברות בקשיים. "מערכת היחסים החברית והכלכלית של כץ ובן ארי והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44 העמידו את כץ בניגוד עניינים חריף בין ענייניו הפרטיים ובין תפקידו הציבורי", נכתב.

כץ ידע שבן ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקויטל, והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם חברו. באותה עת החזיקה קבוצת אקויטל אג"ח של חברות הנתונות בקשיים בהיקפים גדולים.

לפי הנטען, באותה תקופה כץ ובן ארי גם תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בני"ע של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לכץ — שפעל גם בחשבונות ילדיו — תועלת כלכלית.

בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה, נמנעו כץ ובן ארי מלסמן את העסקות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית בין קונה ומוכר אנונימיים.

לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, פעל כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו אף שאין להצעה כל קשר לרווחה. כץ זירז את ההליכים בוועדה, תוך שהוא הודף חלק ניכר מהערות גורמי המקצוע. הוא נמנע מלגלות את האינטרסים שיש לו לוועדת הרווחה בעת הדיונים על תיקון 44 והוא אף הזמין את בן ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום ולהשתתף בדיונים, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית.

הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים על פני חודש וחצי ולאחר מכן אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בלי שנמסר מי היוזם שלה. משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר כץ מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה. גם לאחר העברת תיקון 44 הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין כץ לבן ארי להתקיים, ובן ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות.

"החוק נועד לתקן עוול"

בן ארי נאשם גם בעבירה של שימוש במידע פנים, לאחר שבמסגרת תפקידיו בקבוצת אקויטל נחשף למידע בדבר משא ומתן להסכם מיזוג בין איירפורט סיטי לנצבא, להתפתחויות שחלו בו ולשלב המתקדם שבו היה. אף שהוזהר על ידי מזכיר איירפורט סיטי כי נאסר עליו לרכוש ני"ע של הקבוצה, הוא רכש מניות נצבא ויואל בסך כ–800 אלף שקל, ובהמלצתו רכש גם כץ בחשבונו ובחשבונות ילדיו מניות אלה, בהיקף של 1.6 מיליון שקל. לאחר פרסום הדיווח אודות המיזוג, מימשו בן ארי וכץ חלק מהמניות שרכשו ברווח ניכר.

עוה"ד נוית נגב ויאנה פוגל־סלוצניק ממשרד שינמן־נגב־ניב, שמייצגות את כץ, מסרו כי הן מברכות על סגירת התיק בפרשת התעשייה האווירית, "עניין קלוש מלכתחילה, שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו".

עו"ד נוית נגב
תומר אפלבאום

לגבי הפרשה אליה מתייחס כתב האישום הן מסרו כי לאחר שירדה עבירת השוחד "מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהיא עבירת סל רחבה, שהכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה — היא שגיאה יסודית. בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק ב–2010 בתקופת ה'תספורות במשק' והוא נועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי.

"כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וכץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת.

"בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב–2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#