הרשות להלבנת הון אפקטיבית - אך נדרש פיקוח על מתווכי נדל"ן וסוחרי זהב

בכל שנה מבוצעות בישראל 415 חקירות, מוגשים 50 כתבי אישום, מושגות 34 הרשעות, והמדינה מחלטת 25 מיליון יורו - כך עולה מדו"ח הרשות להלבנת הון ■ ארגון FATF הבינלאומי החמיא לישראל על המודיעין הפיננסי, אך ציין לרעה את הפיקוח על נותני שירותי אשראי

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
זהב
זהבצילום: בלומברג

ב-2013–2017 חילטה ישראל כ-25 מיליון יורו בממוצע בכל שנה, וב-2014–2017 בוצעו במדינה בכל שנה בממוצע 415 חקירות, הוגשו 50 כתבי אישום והושגו 34 הרשעות בהלבנות הון - כך עולה מהדו"ח השנתי של הרשות להלבנת הון, שמתפרסם היום (רביעי).

בסוף 2018 רשם משרד המשפטים ציון דרך משמעותי, לאחר שישראל צורפה לארגון (Financial Action Task Force (FATF, שקובע סטנדרטים בינלאומיים מחייבים בתחום איסור הלבנת ההון ומימון הטרור וחברות בו עשרות מדינות. ישראל הצטרפה לארגון אחרי שבמשך שנים רבות נעשו מאמצים לחלץ את המדינה מהרשימה השחורה ולהיאבק ברצינות בפשיעה כלכלית.

ההצטרפות לארגון מאפשרת לישראל גם להשפיע על מדיניותו ולאותת על מערכת פיננסית שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים. הדו"ח שפירסמה הרשות להלבנת הון כעת מראה כי לאחר הליך בחינה מקיף שבוצע על ידי מומחי FATF ביחס לכל הגופים הרלוונטיים במדינה, קיבלה הרשות את הציון הגבוה ביותר באפקטיביות הפעילות שלה (מדינה נוספת שקיבלה ציון זה היא ספרד). לפי הארגון, הרשות הצטיינה בשימוש במודיעין פיננסי ותיאום עם רשויות אכיפת החוק. ישראל אף קיבלה ציוני הצטיינות בתחומי מימון טרור; והמשטרה והפרקליטות המקומיים הצטיינו בעניין מדיניות החילוטים.

דו"ח הארגון ממליץ לשפר את מספר החקירות וההעמדות לדין בתיקי הלבנת הון של מלביני הון מקצועיים, לפעול לצמצום העיכובים והתארכות התהליכים השיפוטיים בתיקי הלבנת הון ולשקול להקים בית משפט המתמחה בפשעים כלכליים ובמסגרת זו לכלול את תחום החילוט.

על מה מוסדות פיננסיים נדרשים לדווח
לרשות להלבנת הון?*

מצד שני, ישראל קיבלה ציון נכשל בכל הנוגע להחלת משטר איסור הלבנת הון (שאינו חל כיום) על נותני שירותים שאינם פיננסיים כמו מתווכי נדל"ן, נותני שירותי נאמנות וסוחרים במתכות יקרות (סוחרים בזהב). כלומר, נכון להיום, אין עליהם את הפיקוח של הרשות והם לא נדרשים לדווח על פעילות חשודה. ארגון FATF קבע כי למפקחים של נותני שירותים שאינם גופים פיננסיים אין הבנה מספקת בנוגע לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור של הגופים שתחת פיקוחם, ובמיוחד למשרד הכלכלה ביחס למגזר היהלומים - והם לא מיישמים סנקציות אפקטיביות ומתריעות במקרה של הפרת חובות.

ציון נכשל ניתן גם בכל הנוגע לחובות המגזר הפיננסי ביחס להעברות כספים (בעיקר בינלאומיות) ובקרות פנימיות שמבצעים במגזר. הארגון הבינלאומי גם מציין לרעה את רמת הפיקוח של רשות שוק ההון על נותני שירותים פיננסיים ונותני שירותי אשראי.

ישראל מצופה לתקן את מרבית הליקויים הטכניים עד המעקב מטעם הארגון שיתבצע בשנה הבאה. הציפייה מישראל היא להחיל בקרות של רישוי, רישום או אמצעים אחרים במטרה למנוע כניסה לשוק הישראלי של גורמים עברייניים ולהרחיב את חובות הדיווח שחלות על עורכי דין ורואי חשבון שמבצעים פעילות עסקית.

עלייה בחילופי מידע

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002 מכוח חוק איסור הלבנת הון, במטרה לסייע לגופי אכיפת החוק במניעה ובאכיפה של הלבנת הון. בראש הרשות עומדת בשנים האחרונות ד"ר שלומית ווגמן רטנר.

שלומית ווגמן רטנר
שלומית ווגמן רטנרצילום: עופר וקנין

הדו"ח השנתי של הרשות מראה כי בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בחילופי מידע בין ישראל ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם, כאשר מספר בקשות המידע היוצאות לרשויות המקבילות עלה ב-26% לעומת 2017. הרשות לא מציינת את מספר הבקשות, אך ניתן להעריך כי מדובר במאות בכל שנה. בחמש השנים האחרונות קפץ מספר הבקשות פי שלושה. מספר הבקשות שהתקבלו בישראל מרשויות אחרות ירד קצת בשנה האחרונה. כמו כן, מספר בקשות המידע שהתקבלו מכלל גורמי האכיפה בישראל נמצא במגמה מתמשכת של עלייה מאז 2015.

ב-2018 התקבלו כ-1.9 מיליון דיווחים רגילים בגין פעולות פיננסיות המחייבות דיווח, רובם (67%) הגיעו מכיוון הבנקים, המחויבים לדווח למשל על הפקדת מזומנים בחשבון או משיכה ממנו בסכום של 50 אלף שקל ויותר, על הוצאת המחאה בנקאית בסכום של 200 אלף שקל ומעלה או המרת מטבע בסכום של 50 אלף שקל ומעלה.

לא לעכב תהליכים שיפוטיים

גם פעילות פיננסית שנראית בלתי רגילה מחייבת דיווח. למשל, פעילות שנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי או שינוי משמעותי ביתרת חשבון בלי סיבה נראית לעין. ב-2018 היו כ-91 אלף דיווחים לגבי פעילויות כאלה מכלל הגופים המחויבים בדיווח - בדומה לשנה שקדמה לה - אך מדובר בגידול של 50% בחמש שנים. כמחציתם דווחו על ידי מערכת הבנקאות וכ-30% על ידי נותני שירותים פיננסיים, שמספר הדיווחים מהכיוון שלהם נמצא במגמת עלייה מתמשכת.

במסגרת אתגרי הרשות לשנים הבאות, מציינים בדו"ח קידום יוזמה לרפורמה שמטרתה איחוד הרגולציה על כלל המגזר הפיננסי ובמסגרתה יגובש תיקון חקיקה, שיעניק סמכות מינהלית לרשות להורות על הקפאה של עסקות חשודות למשך תקופה מוגבלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker