מסעדת הרברט סמואל בהרצליה לא הציבה כיסא למארחת - ותפצה אותה ב-15 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי אף שעבודת המארחת מתבצעת בתנועה מתמדת בשעת הפעילות, יש להציב כיסא שיאפשר לה לשבת כשניתן ■ הפיצוי היה נמוך משמעותית מהסכום שביקשה התובעת - 230 אלף שקל

אפרת נוימן
מסעדת הרברט סמואל בהרצליה
מסעדת הרברט סמואל בהרצליהצילום: מתיו שו
אפרת נוימן

עובדת לשעבר במסעדת הרברט סמואל במלון ריץ' קרלטון הרצליה תקבל 15 אלף שקל (בכפוף לאפשרות ערעור של המסעדה), לאחר שנמנע ממנה לשבת בזמן הסרוויס בתקופת עבודתה כמארחת.

שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אלעד שביון - בהסכמת נציגי הציבור - קבע בחודש שעבר כי גם אם עבודת המארחת בזמן הסרוויס היא עבודה דינאמית ברובה המחייבת תנועה ותזוזה, לפחות בחלק מהזמן יש לה אפשרות לבצע את עבודתה בישיבה. לכן המסעדה הפרה את חוק "מושב בעבודה" שקובע כי מעסיק יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב ולא ימנע ממנו ישיבה – אלא אם הוכח שהביצוע הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה. עם זאת, נקבע כי המסעדה לא הפרה את ההוראה בחוק המחייבת את המעסיק לספק מקום ישיבה בעת הפסקה בעבודה. 

התביעה של העובדת הייתה על סכום גבוה בהרבה – 230 אלף שקל. בכתב התביעה שהגיש עו"ד אביתר שומר נכתב כי התובעת החלה לעבוד במסעדה במארס 2014 ובאוקטובר אותה שנה היא קודמה למארחת, שתפקידה ללוות את הסועדים שמגיעים לשולחן המתאים. בתביעה נטען כי נאסר עליה לשבת בתפקיד זה, והיה עליה לעמוד בכניסה שעות ארוכות ללא כיסא. כשפנתה להנהלה וציינה כי היא סובלת מכאבי גב ורגליים ענו לה שמדובר במסעדה יוקרתית וזה לא מכובד או הולם שהיא תשב. באפריל 2017 היא התפטרה.

בכתב ההגנה שהגישו בעלי הזכויות במסעדה באמצעות משרד גורניצקי נכתב כי מדובר בתביעת סרק ובבדיה של טענות. בהקשר זה נטען כי בשעת הסרוויס והגעת האנשים למסעדה - שלב הנמשך שלוש-ארבע שעות לכל היותר - על המארחת לעמוד בעמדת הכניסה ולקבל את האורחים, ואילו בתחילת המשמרת כשהיא מבצעת שיחות טלפון לשם קבלת אישורי הגעה, ניתן לעבוד גם בישיבה.

הנתבעת טענה כי תפקיד המארחת דומה לתפקיד הצ'קר בבית מלון - העובד שעומד  בכניסה לחדר האוכל ובודק את רשימת הנכנסים - ולכן, בהתאם להסכם הקיבוצי, בתפקיד זה תותר עבודה בעמידה. השופט לא קיבל את הטענה בנוגע לזהות בין תפקיד הצ'קר והמארחת וכתב בפסק הדין כי היא לא הוכחה. עם זאת, הוא קבע כי התובעת לא הוכיחה את הטענה לכאבים ונזק רפואי שנגרמו לה עקב תנאי העבודה.

בפסיקת הפיצוי נקבע כי לא מדובר בנסיבות מחמירות שמצדיקות את הפיצוי המקסימלי בחוק (200 אלף שקל) או במדרג גבוה. במסגרת השיקולים נלקח בחשבון שהמסעדה לא הציבה כיסא עבור המארחות, אף לא בסמוך לעמדה, אך גם שמדובר בעבודה שעיקרה מתבצע בתנועה מתמדת וכי ניתנה אפשרת לשבת לפני ואחרי שעות הסרוויס ובהפסקות.

הפיצוי נקבע על 15 אלף שקל, בנוסף לסכום נמוך יחסית של 3,000 שקל של הוצאות ושכר טרחה, שנובע גם מהפער הגדול בין סכום התביעה לסכום שנפסק והעובדה שהתביעה לא התקבלה במלואה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ