פסיקה תקדימית מאפשרת העברת נדל"ן בישראל לנאמנות ללא תשלום מס

פסק הדין ניתן בערעור של תושבי חוץ שביקשו להעביר שתי דירות בתל אביב לנאמנות עבור נכדתם. עורכי דין: "לפסק הדין שניתן בניגוד לחוזר מס הכנסה יש השלכות כלכליות ומיסויות רחבות"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שלט מכירה של דירה
שלט מכירה של דירה (אילוסטרציה, אין קשר לנאמר בכתבה)

בית המשפט המחוזי דחה בשבוע שעבר את עמדתה של רשות המסים, וקבע לראשונה כי במקרה של נדל"ן בישראל שעובר לנאמנות, לא מדובר באירוע שמחייב תשלום מס.

פסק הדין שניתן על ידי ועדת ערר, שבה ישבו השופט מגן אלטוביה ורואי החשבון צבי פרידמן ומיכה לזר, דן בהסכם נאמנות שנחתם בין תושבי חוץ קנדיים לבין חברת ירון אלדר נאמנויות להעברת כספים או נכסים לחברת נאמנויות שהוקמה לשם כך. במקביל נחתמו הסכמים להעברת זכויות בארבעה נכסים בישראל של תושבי החוץ – שתי דירות, נכס באשדוד ונכס בבית שמש – לחברת הנאמנות. הנהנית היחידה מהנאמנות היא נכדתם של יוצריה, שהיא תושבת ישראל.  

לאחר שתושבי החוץ דיווחו על העברת הזכויות בדירות בתל אביב, רשות המסים קבעה כי יש לחייב אותם במס שבח ומס רכישה לפי שווי של 1.4 מיליון שקל לאחת הדירות ו-4 מיליון שקל לשנייה. תושבי החוץ הגישו השגה שנדחתה, ולכן ערערו למחוזי באמצעות עורכי הדין טלי ירון אלדר ורני שוורץ.

השאלה שעלתה היא אם הוראות פרק הנאמנויות שבפקודת מס הכנסה וההסדר הספציפי שמצוי בה – לפיה העברה לנאמנות תושבי ישראל שנעשתה ללא תמורה אינה נחשבת כמכירה והמס ישולם בעת המכירה עצמה – חלה גם על מקרקעין בישראל. בית המשפט המחוזי השיב על כך בחיוב וציין כי מדובר בסוגיה מורכבת ותקדימית (ולכן גם לא הוטלו הוצאות).

פרידמן כתב את פסק הדין ולמסקנתו הצטרפו עמיתיו. הוא ציין כי יש להשלים את ה"לאקונה" שבחוק מיסוי מקרקעין לפי עקרונות המיסוי שנקבעו בפרק הנאמנויות שבפקודת מס הכנסה, ולכן גם יש לראות את ההעברה מהבעלים לנאמנות כאירוע שאינו נחשב כ"מכירה" - לעניין מס שבח ומס רכישה. המשמעות היא שאירוע המס יידחה למועד המימוש בפועל (העברת הדירות לנכדה) או למכירה של המקרקעין על ידי הנאמנות.

השופט אלטוביה ציין כי העברת הדירות במקרה זה אינה נחשבת מכירה כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין שכן העברת זכויות במקרקעין לנאמנות אינה מייצרת ארוע החייב במס. עם זאת הוא ביקש שהמחוקק ימצא מנגנונים לרבות מנגנוני דיווח שימנעו ניצול לרעה של פסק הדין.

רו"ח אלי אליס, ראש מחלקת מיסוי בינלאומי בפירמת רואי החשבון BDO, ציין כי לפסק דין זה משמעות רבה בכמה היבטים. ראשית בכך שהוא קובע כי חוק הנאמנות שבפקודת מס הכנסה חל על חוק מיסוי מקרקעין, וזאת בניגוד לחוזר מס הכנסה בנושא מיסוי נאמנויות ובניגוד למאמר אשר נכתב על ידי השופטת ירדנה סרוסי, בהיותה מנהלת משרד מיסוי מקרקעין באותו המועד. שנית, בכך שהוא מאפשר לבצע תכנון העברת נכסים בין-דורית במקרקעין שאינה גוררת חיוב מס מיידי, כפי שנהוג היום. לדבריו, להעברה בין דורית נטולת אירוע מיסוי מקרקעין ייתכנו השפעות מרחיקות לכת, שכן מסים כאלה מהווים לא אחת חסמים בתכנון ירושה.

גם עו"ד הראל פרלמוטר, ראש מחלקת מסים במשרד ברנע ג'פה לנדה, הסביר כי לפסק הדין השלכות כלכליות ומיסויות רחבות מאוד. "בית המשפט נותן גושפנקא חוקית להעברת נדל"ן לנאמנויות עם נהנים ספציפיים, ללא נהנים ספציפיים כמו גם לאפשרות להחליף נהנים בנאמנויות אלו וכל זה ללא אירוע מס הן ברמת מס השבח, הן ברמת מס הרכישה והן ברמת מס ההכנסה. פסק הדין פותח דרכים מעניינות ורבות לתכנון מושכל וניהול העברת עושר בין דורי תוך העברת נדל"ן - ללא שגורם המס יהווה פקטור שלילי וישפיע על התהליך. רבים יוכלו כעת לנצל את כלי הנאמנויות על מנת לייצר עבורם מבנה מס נכון שיחסוך להם עשרות ומאות אלפי שקלים".

לדברי עו"ד שגיב רון, שותף במשרד המס בנימיני ושות', בעקבות פסק הדין ניתן כיום לשקול לבקש החזרי מיסוי בגין מיסי רכישה ושבח ששולמו בארבע השנים האחרונות בגין העברות של נכסים לנאמנויות, שכן המדובר בגביית מסים שלא כדין.

מרשות המסים נמסר כי היא תלמד את פסק הדין. אף שאינה מציינת זאת בשלב זה, לאור ההשלכות, סביר כי הרשות תערער עליו לבית המשפט העליון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker