אופציות ומניות בהיי-טק: בשורות לעובדים - והפסד צורב לרשות המסים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אופציות ומניות בהיי-טק: בשורות לעובדים - והפסד צורב לרשות המסים

שופטת המחוזי עירית הוד קבעה כי רשות המסים לא תוכל להתלונן בדיעבד על פגמים בתוכנית שהגישה חברה להקצאת מניות ■ בנוסף, יוכלו החברות לגוון את סוג התגמול שיקנה לעובד מס מופחת ■ עורכי דין: "זו טלטלה בתחום, הרשות אינה ערוכה לבדיקות"

13תגובות
אקזיט חברת טראסטיר
עופר וקנין

פסק דין מחוזי שניתן בשבוע שעבר לטובת עובד בכיר בחברת כרומכרום יאפשר לחברות רבות, בעיקר חברות היי-טק, לגוון את תוכניות התגמול שלהן אשר מאפשרות לעובדים לשלם מס מופחת. פסק הדין גם מציב את רשות המסים בעמדה בעייתית בכל הנוגע לתהליכי העבודה הנדרשים ממנה באישור תוכניות תגמול.  

בישראל מקובל להקצות אופציות או מניות לעובדים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. סעיף זה יוצר הסדר מיוחד שלפיו מצד אחד מתאפשר לעובד שיעור מס מופחת (25% כרווח הון ולא לפי שיעור המס השולי), ומצד שני לא מתאפשר לחברה לנכות את ההוצאה הכרוכה בהקצאה. 

לקריאת פסק הדין

המקרה עסק בטל שוחט שהיה בכיר בחברת כרומכרום. ב-2010 כרומכרום הגישה לפקיד השומה בקשה להקצאת מניות בהתאם לסעיף 102 לפקודה וקיבלה אישור פורמלי לקליטת הבקשה שלה. לפי התוכנית, הוקצו לשוחט מניות מסוג שמאפשר לו זכאות לקבל דיבידנד בלבד כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה. המניות אינן ניתנות להעברה ועם הפסקת העבודה הן יהפכו לרדומות ולא יקנו לו כל זכות. 

עירית הוד
אתר בתי המשפט

בהתאם לכך, שוחט קיבל ב-2012 דיווידנד של כ-12 מיליון שקל. רשות המסים טענה כי יש לשלם על הסכום שהתקבל מס הכנסה מלא, שכן מדובר בזכות לקבלת כספים מהחברה וכי התשלום הוא בעצם תחליף לבונוס שנתי ששולם לו עד אז בגין עבודתו. היא גם טענה כי מדובר בעסקה מלאכותית שהמטרה העיקרית שלה היא הימנעות או הפחתת מס. גם הסכום שקיבל שוחט ב-2011 היה במחלוקת עם רשות המסים אבל נקבע כי על השומה לשנה זו חלה התיישנות. 

כדי שהקצאת מניות תיכנס להוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה המקנה שיעור מס מופחת של 25%, החברה צריכה לפנות לפקיד השומה לצורך אישור התוכנית. אין ויכוח כי במקרה הזה החברה פנתה והתוכנית אושרה אך לאחר מכן פקיד השומה טען כי זה היה רק אישור פורמלי ולא מהותי ולכל היותר אישור מסגרת ראשוני.

שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת, עירית הוד, לא קיבלה את הטענה. היא ציינה כי החברה קיבלה מפקיד השומה החלטת אישור ולאחר מכן לא קיבלה החלטה נוספת. לפי סעיף 102, אם החברה לא מקבלת תשובה בתוך 90 יום יראו את התוכנית כמאושרת. 

מנהל רשות המסים, ערן יעקב
אוליבייה פיטוסי

בשלב הבא בחנה השופטת הוד האם התוכנית הוגשה בידיעה שהיא אינה ראויה לאישור, כי רק זה המקרה שבו אין הצדקה שהעובד ייהנה אף אם היה מחדל של פקיד השומה. היא קבעה כי זהו אינו המקרה שכן המניות הוענקו לעובד בשל עבודתו, למטרת הידוק הקשר עם החברה. היא גם קבעה כי בבסיס של המניות שקיבל העובד היה טעם מסחרי כלכלי ולכן לא ניתן לומר שמדובר בעסקה מלאכותית. כלומר, היא לא קיבלה את העמדה של הרשות כי מדובר בעסקה מלאכותית וכי העובד צריך לשלם מס הכנסה מלא. 

עם זאת, היא לא קיבלה את העמדה של שוחט כי יחול שעור המס הנמוך (רק 15%) בהתאם לחוק לעידוד השקעות למרות שהרווחים שחולקו כדיווידנד הם רווחים של מפעל מאושר. על כך היא אמרה כי הוא מנסה ליהנות משני העולמות. לסיכום היא חייבה את רשות המסים בהוצאות של 30 אלף שקל. 

עו"ד (רו"ח) אלדר בן-רובי, מוביל תחום המס במשרד מיתר, ליקוורניק גבע לשם טל אומר כי פסק הדין מציב לרשות המסים בעיה, שכן היא לא ערוכה לבצע את הבדיקות המהותיות שנדרשות ממנה לאישור תוכניות להקצאת אופציות או מניות לפי סעיף 102 בלוחות הזמנים שבחוק (90 יום). "אם במצב הקיים הרשות נהגה לבוא לחברות ולעובדים בדיעבד ולהגיד להם (כמו במקרה הזה) שלדעתה התוכנית אינה חוסה תחת סעיף 102 בשל תניה כזו או אחרת הכלולה בה, פסק הדין קובע, שלמעט מקרים מובהקים וחריגים ביותר בהם ברור גם לחברה שהתוכנית לא יכולה להיות קבילה, אם הרשות לא הרימה דגל בזמן - אבוד לה". 

עו"ד אלדר בן רובי
תומר יעקובסון

בן-רובי מוסיף כי גם הקביעות לגבי היכולת לגוון את זכויות המניות יקנו לחברות הרבה יותר חופש בעיצוב תוכניות התגמול ההוניות לעובדיהן. בן-רובי חולק עם זאת על שלילת שעור הניכוי המופחת מהדיווידנד ממפעל מאושר והוא סבור שחוק עידוד השקעות הון קובע הוראה ספציפית שדינה לגבור.

בדומה, עורכת דין שחר פורת, שותפה במחלקת מסים בהרצוג פוקס נאמן ומרכזת את תחום תכניות תגמול הוניות אומרת כי הקביעה המשמעותית ביותר בפסק הדין היא כי כל תוכנית הונית (להקצאת אופציות או מניות) שהוגשה לאישור מס הכנסה ומס הכנסה לא פסל – יש חזקה כי היא עומדת בדרישות החוק. "חשיבות פסק הדין בכך שהוא יוצר ודאות בשוק. חברה יודעת שתוכנית שהוגשה לא יכולה להיפסל בדיעבד אלא בנסיבות חמורות", אומרת פורת.

עו"ד שחר פורת
מושי קברין

לדבריה, השאלה המעניינת היא "האם כעת יהיה שינוי במדיניות רשות המסים מכאן והלאה. האם מס הכנסה יבדוק כעת כל תוכנית שתוגש לו ותהליך האישור יהפוך למורכב? האם יתקנו את סעיף 102"? 

היא מוסיפה כי עולה השאלה האם מס הכנסה יקבל את הקביעות בפסק הדין ויכשיר תוכניות אשר בעבר טען שלא עומדות בדרישות החוק – כמו הקצאת מניות שאינן מניות רגילות או הבשלה של אופציות שמותנות בעסקה? "מדובר בטלטלה משמעותית לתחום של תכניות תגמול הוניות, כזו שתשנה דפוסי התנהגות הן של מס הכנסה והן של חברות ויועציהם".

מרשות המסים נמסר שהיא בוחנת את פסק הדין. לאור ההשלכות שלו, אפשר להניח שהיא תערער עליו לבית המשפט העליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#