חברות הביטוח גבו עוד 4 אגורות מכל לקוח וגרפו מיליונים - התיק יוכרע בהרכב מורחב בעליון

לפני שנה נקבע בעליון כי לרגולטור יינתן מעמד בכורה בהליך משפטי, כשמדובר בפרשנות הוראות והנחיות שהוציא, וכי בתביעה ייצוגית לנתבעת יכולה להיות הגנה כאשר לכל חבר בקבוצה נגרם נזק מזערי ■ בקשה שהגישו התובעים לדיון נוסף התקבלה

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: מארק ישראל סלם

בית המשפט העליון ידון בהרכב של שבעה שופטים בשתי הלכות חשובות שנקבעו בעליון באוגוסט 2018 - וייתן הכרעה סופית בעניין. ביולי 2016 אישר שופט המחוזי רחמים כהן בקשה לתביעה ייצוגית, שבה נטען כי חברות הביטוח חורגות מהגבייה המותרת להן על פי חוזרים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בבקשה נטען כי חברות הביטוח גבו מחלק מהמבוטחים תשלום המהווה תוספת של 4%–6% בשל פריסה לתשלומים חודשיים, גם במקרים שלא הותר להם.

חברות הביטוח טענו כי הן הסתמכו על עמדת הרגולטור ופעלו מתוך אמונה סבירה ובתום לב בהרשאה חוקית. עמדת הפיקוח על הביטוח שהובאה תמכה בעמדתן והשאלה העיקרית היתה איזה משקל יש לתת לה במסגרת פרשנות החוזרים. כהן קבע כי גם אם יש לתת לה משקל, בית המשפט הוא זה שאחראי על פרשנות החוזרים. לדבריו, מספיק בשלב זה לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה שהפרשנות של התובעים היא הנכונה.

בערעור לעליון ההחלטה התהפכה. השופטת יעל וילנר נתנה באוגוסט 2018, בהסכמת השופטים דוד מינץ ואורי שהם, מעמד בכורה לעמדת הרגולטור. היא קבעה כי ברירת המחדל תהיה לאמץ אותה וסטייה מכך תתאפשר רק כשיש טעמים כבדי משקל לכך — למשל כאשר היא נגועה בניגוד עניינים. לכן הערעור התקבל ונדחתה בקשת האישור של התביעה הייצוגית.

שופטת ביהמ"ש העליון, יעל וילנר
שופטת ביהמ"ש העליון, יעל וילנרצילום: אוליבייה פיטוסי

חלק נוסף בערעור התייחס לכך שהפניקס גבתה תוספת בשיעור של 4.04%, בעוד על פי חוזר בעניין, השיעור המקסימלי הוא 4%. הנזק לכל אחד מחברי הקבוצה היה קצת יותר מ–4 אגורות לחודש מעבר למותר שהם 3.5 שקלים לשבע שנים. הנזק המצטבר לכל הקבוצה הוערך על ידי התובעים ב–15 מיליון שקל. הפניקס מנגד טענה כי יש לה הגנה של "זוטי דברים" שכן מדובר בנזק שולי או זניח. הטענה התקבלה במחוזי ואושרה בעליון כך שבקשת האישור ביחס לעילה פרטנית זו נדחתה.  

בבקשה לדיון נוסף טען עו"ד איל גולדנברג שייצג את התובעים כי לשתי הקביעות בפסק הדין — בעניין עמדת הרגולטור והגנת זוטי דברים — השלכות רוחב מהותיות המחייבות הידרשות של הרכב מורחב. בעניין זוטי הדברים הוא כתב כי ההלכה שנקבעה שומטת את הקרקע תחת מוסד התובענות הייצוגיות ומשמעותה שכל מי שגבה סכומי עתק במצטבר מלקוחות רבים לא יצטרך להשיבם, רק מאחר שמכל אחד גבה אגורות בודדות או שקלים בודדים - וזוהי תוצאה שהדעת אינה סובלת. בנוסף לוילנר ומינץ (שהם פרש לגמלאות), ההרכב יכלול את השופטים חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג.

עמותת נציגי הציבור ביקשה להצטרף להליך של דיון נוסף בעליון כ"ידיד בית המשפט" (גוף שאינו צד ישיר בסכסוך, אך בעל אינטרס והיכרות עם הסוגיה ומעוניין להביע את עמדתו) באמצעות עורכי הדין אלרן שפירא בר-אור, צביקה מצקין ומיכאל פטרמן. בבקשה להצטרף, שתידון בהמשך על ידי ההרכב, נכתב כי קביעת בית המשפט בעניין מעמד הרגולטור מהווה סטייה ברורה מהדין שהיה נהוג בישראל עד כה והיא עשויה לפגוע בציבור הרחב ולחזק את מעמד התאגידים שפעילותם מוסדרת על ידי אותם רגולטורים. בבקשה נכתב כי על בית המשפט לשמור את מושכות הפרשנות בידיו ולא להפריט את שיקול דעתו הפרשני ולהכפיפו לעמדה הפרשנית שמביע הרגולטור שכן החשש הוא שהפעילות של הרגלוטור מוטה (גם אם לא במודע) ומשקפת את האינטרסים של הגופים המפוקחים על ידו ולא טובת הציבור.

המשנה לנשיאה חנן מלצר שנתן את ההחלטה לאישור דיון נוסף (הנשיאה אסתר חיות מנועה מלדון בתיק מכיוון שבעלה מייצג חברות ביטוח) כתב כי היועץ המשפטי לממשלה מתבקש לשקול התייצבות להליך והבעת עמדה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker