בית המשפט קבע: גם לאחר שמועד הסכם פשרה מסתיים - יש לו מעמד מחייב - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט קבע: גם לאחר שמועד הסכם פשרה מסתיים - יש לו מעמד מחייב

הפסיקה - במסגרת תביעה שהגיש מפעל נגד שומת הארנונה שקבעה הרשות המקומית לאחר שהסכם בעניין פג תוקפו ■ השופט הסביר כי אף שמועד ההסכם פג, הדרך שבה נקבעה השומה משקפת את זו שעל המפעל לשלם

לחיצת יד
Getty Images IL

סוגיית גובה תשלום הארנונה לעסקים, סבוכה ומורכבת ולפיכך מפרנסת לא מעט עורכי דין ומהווה גורם מתסכל ללא מעט בתי עסק. עתה, לאחר פסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, ייתכן כי לחלק מהם יוקל הנטל במקצת.

בית המשפט קבע כי להסכם פשרה בנוגע לחיובי ארנונה, יש מעמד מחייב גם לאחר תום תקופת ההסכם. מדובר בהסכם פשרה בנוגע לגובה שומת הארנונה שנחתם בין עיריית מגדל העמק לבין נילית בע"מ - מפעל לייצור סיבי ניילון לתעשיית הטקסטיל והפלסטיק.

בין המפעל לבין העירייה התגלע סכסוך לגבי גובה שומת הארנונה שעל המפעל לשלם לעירייה. בשנת 2013 נחתם הסכם פשרה שבו נקבע למפעל שומת ארנונה, וכן נקבע כי תוקף ההסכם הוא עד לשנת 2017. את המפעל ייצגו עורכי הדין אסף גורה ושלמה גולן ממשרד "פלג כהן דויטש".

אך אליה וקוץ בה: לאחר שחלפה התקופה שנקבעה בהסכם, בשנת 2018, שלחה העירייה אל המפעל שומת ארנונה חדשה המסתכמת בכ-11 מיליון שקל, שומה הגבוהה בכ-2.5 מיליון שקל מזו ששילם המפעל קודם לכן - על סך כ-8.5 מיליון שקל. המפעל הגיש השגה על השומה אך העירייה דחתה אותה ולכן הגיש המפעל עתירה באמצעות עו"ד אסף גורה ועו"ד שלמה גולן.

עיקר הטענה של המפעל היתה כי שומת הארנונה החדשה שקבעה העירייה, מבוססת על שומת 2011, לפני שנחתם הסכם הפשרה בין הצדדים, וממנה נסוגה העירייה במסגרת הסכם 2013. כמו כן טען המפעל כי לא נמצאה כל הצדקה לסטות כיום מהתעריפים, הסיווגים והשטחים שנקבעו בהסכם 2013 - במיוחד לאור העובדה שאלה משקפים את המצב העובדתי בשטח ולאחר ביצוע של בדיקות, מדידות ובירורים מעמיקים. העירייה מצידה טענתה, כי תוקף ההסכם פג בסוף שנת 2017 "פשוטו כמשמעו".

השופט דני צרפתי קבע כי במחלוקת בין העירייה למפעל - בנוגע לשאלה אם יש להסכם פשרה בנושא ארנונה מעמד מחייב גם לאחר תום תוקפו - הוא מקבל את עמדת המפעל לפיה "כשם שרשות זכאית להשתחרר מהסכם תקף, ככל שהוא מנציח טעות, או הנסיבות מחייבות זאת, כך רשות אינה זכאית להשתחרר ללא סיבה מהסכמות מהותיות המשקפות שומת אמת מכוח סיכום".

השופט הסביר בפסיקתו כי למרות העובדה שמועד ההסכם פג, הדרך שבה נקבעה השומה לרבות המדידות משקפת את השומה האמיתית שעל המפעל לשלם. "הסכם פשרה לקביעת שומה מוסכמת המתגבש לאחר משא ומתן מעמיק בו נעזרים הצדדים בעורכי דין, באנשי מקצוע מטעמם, במדידות ובסיורים בשטח, ובמסגרתו נבחנות טענות עובדתיות ומשפטיות של כל אחד מהצדדים ונערכת חלוקה סבירה הסכם של סיכונים וסיכויים. זאת באורח מושכל, מפורט וגלוי. הנטייה המבוררת תהיה לראות בו הסכם המשקף את 'מס האמת' הצריך להיגבות", כתב השופט.

עו"ד גורה, שייצג את מפעל נילית בע"מ, מסר: "פסק הדין מעביר מסר ברור למועצות המקומיות לפיו אין לאפשר ניסיונות העמקת הגבייה של חיובי הארנונה ללא הגבלה. במסגרת ההתחשבות באינטרס היציבות וההסתמכות של הנישומים, על הרשות להפעיל שיקול דעת ולבצע בדיקות מהותיות אשר יצדיקו את הגדלת שומת הארנונה. על כל פנים, חלוף תקופת הסכם פשרה המעגן את חיובי הארנונה, אינו מצדיק כשלעצמו את הגדלת השומה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#