העליון הקל על בני זוג להגיע להסדר לפני הליכי פשיטת רגל

בית המשפט העליון הפך החלטה של המחוזי, והורה להגיע להסדר חוב משותף עם בני זוג נשואים שצברו חובות משותפים

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: אוליבייה פיטוסי
אפרת נוימן

בני זוג שהציעו הסדר חוב משותף לפני הליך של פשיטת רגל, נדרשים לעמוד במשותף בדרישת הסף הקובעת רצפת החזר לנושים — ולא בנפרד, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי — כך הוחלט בפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט העליון.

מדובר במקרה של בני זוג נשואים שצברו חובות של כמיליון שקל. את רוב החובות הם חייבים "ביחד ולחוד", כלומר, כל אחד מהם אחראי לתשלום החוב באופן עצמאי, אך החוב הוא אחד ומשותף לשניהם.

בתחילת 2018 הגישו בני הזוג בקשה לאישור הסדר נושים לפני צו כינוס. הבקשה היתה בהתאם לסעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל, שמאפשר לחייב שצופה שלא יעמוד במחויבות הכלכלית שלו להגיע להסדר חוב עוד לפני שהוא נכנס להליך של פשיטת רגל. כדי שהצעתו תתקבל היא צריכה לעמוד בדרישת הסף, שלפיה החייב נדרש להציע לשלם לנושים הלא מובטחים שלו (אלה שאין להם שיעבוד או עיכבון על נכסי החייב) לפחות 30% מחובותיו אליהם.

בני הזוג הציעו להפקיד לקופה 30% מסך החובות הלא מובטחים ולזכות על ידי כך בפטור מיתרת החובות. הנאמן שמונה לצורך ביצוע ההסדר טען כי לפי הנחיית היועץ המשפטי לכנ"ר (הכונס הרשמי) מ–2014, כל אחד מבני הזוג נדרש בתשלום של 30%. נציגת הכנ"ר הצטרפה לעמדה זאת וכך נקבע.

בני הזוג עירערו לעליון באמצעות עורכי הדין שלומי ברדוגו ודורית זולדן־זוהר ממשרד וילי יצחקי ושות', וטענו כי החובות נצברו במשותף בפעילותם כיחידה כלכלית אחת, ולכן אין לחייב כל אחד מהם בדרישת הסף.

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, קיבל את עמדתם ונימק זאת גם בלשון החוק, שמתמקד בחוב עצמו ובדרישה כי ישולם שיעור ממנו — מבלי להתייחס לאופן שבו הוא ישולם — וגם בתכלית של ההסדר שבסעיף 19א.

לדבריו, פסילה קטגורית של רצפת ה–30% רק מכיוון שיש כמה חייבים לאותו החוב, תמנע מלכתחילה מבית המשפט לבחון את ההצעה לגופה, ובכך היא לא תקדם את עניינם של החייבים או של הנושים, אלא להפך. זאת ועוד, אם בית המשפט יקבע כי בנסיבות המקרה ההצעה אינה סבירה, או שהיא אינה מקנה יתרון לנושים על פני מיצוי הליכי פשיטת הרגל — הוא ממילא לא יאשר אותה.

סולברג נימק את עמדתו גם בהוראות של חוק חדלות פירעון, שעדיין לא נכנס לתוקף, אך מספק פרשנות לחקיקה קודמת. החוק מבטל את דרישת הסף מתוך רצון להקל על חייבים, ומורה כי כל הסדר ייבחן לפי היכולות והנסיבות מבלי הכפפה לסף כניסה קשיח.

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הצטרף לסולברג, אך ביקש להבהיר כי הקביעה הזאת תחול רק במקרה כמו זה שהגיע לפניהם — ולא כאשר חייבים מגישים בקשות נפרדות לפשרה או הסדר. גם שופט העליון ג'ורג' קרא הסכים עם סולברג, אך ציין לגבי ההתייחסות של אלרון כי היא אינה מתעוררת במקרה הזה ולכן אין לקבוע לגביה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker