פרשת גלעד לובינג: אמיר גלעד, אריאל סנדר ועמית אבנר הם החשודים שנחקרו

שמותיהם של השלושה הותרו לפרסום ■ גלעד הוא מייסד גלעד לובינג, סנדר הוא שותפו ואבנר הוא מנכ"ל החברה לשעבר ■ לשלושה מיוחסת עבירה של תיווך לשוחד, לאחר שלקוחות גלעד לובינג מימנו לח"כים טיסות לחו"ל כדי לסכל את חוק הפרוות ■ גלעד לובינג: "פעלנו ואנו פועלים תמיד על פי החוק. אנו משתפים פעולה עם הרשויות באופן מלא"

גור מגידו
גור מגידו
אמיר גלעד
אמיר גלעדצילום: סיון פרג'
גור מגידו
גור מגידו

הותרו לפרסום שמותיהם של שלושת החשודים שנחקרו באזהרה בפרשה הנוגעת לחברת גלעד לובינג. החשודים הם מייסד המשרד אמיר גלעד, שותפו אריאל סנדר והמנכ"ל לשעבר עמית אבנר. השלושה נשאלו על פרשת חוק הפרוות, הצעת חוק שקודמה בכנסת ה–18 וה–19 להגבלת מסחר בפרוות בישראל. החוק, שבשלבים שונים זכה לתמיכה בקואליציה ובאופוזיציה, לא נחקק לבסוף. זאת על רקע מאמצים של גלעד לובינג לטרפד את קידומו. החברה פעלה בשירות הפדרציה הבינלאומית לפרוות (IFTF), לקוחה של המשרד הממומנת בכספי יצרניות פרווה ברחבי העולם.

ביום רביעי בשבוע שעבר פשטו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 על משרדי החברה והחרימו מסמכים וחומרי מחשב. בהמשך זומנו השלושה לחקירה באזהרה במשרדי יאח"ה. ביום חמישי זומנו גלעד ואבנר, שכבר לא מועסק בחברה, ליום חקירה נוסף. לשלושה מיוחסת עבירה של תיווך לשוחד.

אריאל סנדר, יו"ר גלעד יחסי ממשל ולובינג
אריאל סנדר, יו"ר גלעד יחסי ממשל ולובינגצילום: סיון פרג'

לפי אתר גלעד לובינג, המשרד הוקם על ידי אמיר גלעד ב–1997. קודם לכן שימש גלעד יועץ פרלמנטרי לח"כ גדליה גל (המערך) והיה פעיל גם במרכז השלטון המקומי. שותפו אריאל סנדר צמח לצידו של יו"ר מפלגת מולדת לשעבר, רחבעם זאבי (גנדי) המנוח. סנדר שימש יועצו של גנדי בהיותו שר התיירות, וכן מנכ"ל המפלגה המשותפת האיחוד הלאומי־ישראל ביתנו, שרצה לכנסת ה–15.

גורמים המכירים את פעילות החברה מספרים כי בין הלקוחות שהביא סנדר לשותפות נמנית שורת עמותות ימין וגופים הקשורים בתנועת ההתנחלות — כמו ארגון אמנה העוסק ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון. עמית אבנר שימש מנכ"ל משותף בגלעד לובינג עד לשנים האחרונות לצדה של יעל שילוני. קודם לכן היה חלק מצוות הלוביסטים של המשרד, והיה איש הקשר של פדרציית הפרוונים IFTF. נכון להיום הוא אינו מועסק בגלעד לובינג.

עמית אבנר מנכל משותף גלעד לובינג
עמית אבנר, מנכ"ל משותף בגלעד לובינגצילום: רובי קסטרו

המשך המסע של קירשנבאום

הפרשה נחשפה בתחקיר התוכנית "מבט שני" בערוץ 1 ב-2015. לפי התחקיר, המאמצים למניעת החוק כללו הטסת ארבעה חברי כנסת לפחות לביקור בדנמרק, תוך הטעיית ועדת האתיקה של הכנסת לגבי מטרת הביקור והגורם המממן של הטיסה.
חברי הכנסת לשעבר - פאינה קירשנבאום (הנאשמת המרכזית בתיק ישראל ביתנו); אליעזר מנחם מוזס (יהדות התורה); אמנון כהן (ש"ס); וכרמל שאמה-הכהן (הליכוד), המשמש כיום ראש העיר רמת גן - הצהירו בפני הוועדה ב-2011 וב-2012 כי הוזמנו לטיסה על ידי קהילות יהודיות בדנמרק.

חוקרי המשטרה אוספים חומרים ממשרדי גלעד לובינג
חוקרי המשטרה אוספים חומרים ממשרדי גלעד לובינגצילום: ניר קידר

בפועל הם הוטסו במחלקה ראשונה, התארחו במלונות יקרים, סיירו בחוות פרווה, בתצוגות אופנה של פרוות ועוד, וביקרו אצל חברי קהילה יהודית מקומית. מממני הטיסות היו הלקוחות של גלעד לובינג, ואנשי החברה אף הצטרפו לטיסות.

מקור בחברה טען בשיחה עם TheMarker כי קירשנבאום המשיכה לאחר הטיסה לדנמרק ליעד נוסף במזרח אירופה, כשהיא מלווה באחד מאנשי החברה.
לוועדת האתיקה הוצגה הזמנה עם לוגו של ארגון הקהילה היהודית, חתומה בידי נשיא הקהילה, הרב בנט לקסנר. אולם לקסנר מסר לתחקירני "מבט שני" כי "מלבד ארוחת צהריים, לקהילה אין קשר לביקורים. את ההזמנות עשינו לאחר בקשות מהשגרירות ומארגונים בעלי עניין בביקור".

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהןצילום: ניר קידר
מנחם אליעזר מוזס
מנחם אליעזר מוזסצילום: תומר אפלבאום

הצעת חוק הפרווה אמורה היתה לאסור סחר בפרוות בישראל, למעט חריגים הנוגעים לכובעי השטריימל הפופולריים בעדה החרדית. יוזמת הצעת החוק, חברת הכנסת לשעבר רונית תירוש (קדימה), נימקה את ההצעה בתחקירים שפורסמו בישראל ובעולם על הדרך האכזרית שבה מיוצרות פרוות - ועל רקע יוזמות של ארגוני זכויות בעלי חיים.

קירשנבאום, מוזס וכהן שימשו חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת - הוועדה שדנה בהצעת החוק - ומיסמסו את הדיון בה. שאמה-הכהן שימש אז יו"ר ועדת הכלכלה. הצעת החוק הוקפאה לפני פיזור הכנסת ה-18.

משפט פאינה קירשנבאום
פאינה קירשנבאום. על פי החשד, היתה אחת מחברי הכנסת שטירפדו את חוק הפרוותצילום: עופר וקנין
אמנון כהן
אמנון כהןצילום: מיכל פתאל

עד כה לא זומן לחקירה איש מארבעת הח"כים, אך ההערכה היא שהם יזומנו בשבועות הקרובים, וייתכן שיזומנו מעורבים נוספים מעבר להם.

תירוש העידה בשעתו כי בסופו של דבר נבלמה ההצעה לאור התנגדותה של סיעת ישראל ביתנו. השר זאב אלקין, אז יו"ר הקואליציה, צוטט בתחקיר אומר כי מי שהתנגד להצעה היה שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן, בנימוקים שנשענו על יחסי החוץ של ישראל.

לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-19, ב-2013, ביקשה חברת הכנסת לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) להגיש מחדש את הצעת החוק. ועדת השרים לחקיקה דחתה את האפשרות לקדם את החקיקה כהצעת חוק ממשלתית, על רקע פניות רשמיות ממשרד החוץ הדני, שטען כי החוק עשוי לסכן את פרנסתם של עובדים רבים במדינה.

על רקע גודלו המצומצם של שוק הפרוות המקומי, סביר להניח שלא הפגיעה במסחר בפרווה בישראל הדאיגה את תעשייני הפרווה האירופאים. הצעת החוק עוררה עניין רב בתקשורת הזרה, והיא עשויה היתה לגרור אחריה יוזמות חקיקה דומות בפרלמנטים במדינות אחרות.

מחברת גלעד יחסי ממשל ולובינג נמסר: "פעלנו ואנו פועלים תמיד על פי החוק, שהוא נר לרגלינו. אנו משתפים פעולה עם הרשויות באופן מלא על מנת להגיע לחקר האמת באופן מיידי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ