פרשת גלעד לובינג – שני חשודים התייצבו הבוקר ליום חקירה שני

לטענת מקור הבקיא בענייניה של גלעד לובינג, מי שריכזו את הטיפול פדרציית הפרוות שקידמה את נסיעת חברי הכנסת לחוות הפרוות בדנמרק היו עמית אבנר, ששימש בעבר גם מנכ"ל המשרד, ומייסד המשרד, אמיר גלעד

גור מגידו
גור מגידו
חוקרי המשטרה אוספים חומרים ממשרדי גלעד לובינג
חוקרי המשטרה אוספים חומרים ממשרדי גלעד לובינגצילום: ניר קידר
גור מגידו
גור מגידו

בכיר בחברת גלעד לובינג ובכיר לשעבר בחברה התייצבו הבוקר ליום חקירה שני במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בלוד, במסגרת חקירת החשד לתיווך לשוחד בחברה. החקירה עוסקת בפרשת חוק הפרוות, הצעת חוק שקודמה בכנסת ה-18 וה-19 להגבלת מסחר בפרוות בישראל.

החוק, שבשלבים שונים זכה לתמיכה בקואליציה ובאופוזיציה לא נחקק לבסוף, וזאת על רקע מאמצי גלעד לובינג לטרפד את קידומו בשירותיה של הפדרציה הבינלאומית לפרוות (IFTF), לקוחה של המשרד הממומנת בכספי יצרניות פרווה ברחבי העולם.

מקור הבקיא בענייניה של חברת גלעד לובינג סיפר לTheMarker כי מי שריכז את הטיפול ב-IFTS  במשרד היה עמית אבנר, ששימש בעבר גם מנכ"ל המשרד, וכן מייסד המשרד, אמיר גלעד.

ליטוף של פרוונים 

בתחקיר "מבט שני" בערוץ 1 ב-2015 נחשף כי המאמצים כללו הטסת ארבעה חברי כנסת לפחות לביקור בדנמרק, תוך הטעיית ועדת האתיקה של הכנסת לגבי מטרת הביקור והגורם המממן של הטיסה.

יריד פרוות
יריד פרוותצילום: Bloomberg

חברי הכנסת לשעבר לשעבר פאינה קירשנבאום (הנאשמת המרכזית בתיק ישראל ביתנו), אליעזר מנחם מוזס (יהדות התורה), אמנון כהן (ש"ס), וכרמל שאמה-הכהן (ליכוד), המשמש כיום כראש העיר רמת גן, הצהירו בפני הוועדה ב-2011 וב-2012 כי הוזמנו לטיסה על ידי קהילות יהודיות בדנמרק. 

בפועל הם הוטסו במחלקה ראשונה, התארחו במלונות יקרים, סיירו בחוות פרווה, תצוגות אופנה של פרוות ועוד, וביקרו אצל חברי קהילה יהודית מקומית. מממני הטיסות היו הלקוחות של גלעד לובינג, ואנשי החברה אף הצטרפו לטיסות.

מקור בחברה טען בשיחה עם TheMarker כי קירשנבאום המשיכה לאחר הטיסה לדנמרק ליעד נוסף במזרח אירופה, כשהיא מלווה באחד החשודים בתיק.

לוועדת האתיקה הוצגה הזמנה עם לוגו של ארגון הקהילה היהודית, חתומה בידי נשיא הקהילה, הרב בנט לקסנר. אולם לקסנר מסר לתחקירני "מבט שני" כי "מלבד ארוחת צהריים, לקהילה אין קשר לביקורים. את ההזמנות עשינו לאחר בקשות מהשגרירות ומארגונים בעלי עניין בביקור".

הצעת חוק הפרווה אמורה היתה לאסור סחר בפרוות בישראל, למעט חריגים הנוגעים לכובעי השטריימל הפופולריים בעדה החרדית. יוזמת הצעת החוק, חברת הכנסת לשעבר רונית תירוש (קדימה), נימקה את ההצעה בתחקירים שפורסמו בישראל ובעולם על הדרך האכזרית שבה מיוצרות פרוות - ועל רקע יוזמות של ארגוני זכויות בעלי חיים.
קירשנבאום, מוזס וכהן שימשו חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הוועדה שדנה בהצעת החוק - ומיסמסה את הדיון בה. שאמה-הכהן שימש אז יו"ר ועדת הכלכלה. 
הצעת החוק הוקפאה לפני פיזור הכנסת ה-18.

תירוש העידה בשעתו כי בסופו של דבר נבלמה ההצעה לאור התנגדותה של סיעת ישראל ביתנו. השר זאב אלקין, אז יו"ר הקואליציה, צוטט בתחקיר אומר כי מי שהתנגד להצעה היה שר החוץ דאז, אביגדור ליברמן, בנימוקים שנשענו על יחסי החוץ של ישראל.

לאחר תחילת כהונתה של הכנסת ה-19, ב-2013, ביקשה חברת הכנסת לשעבר רות קלדרון (יש עתיד) להגיש מחדש את הצעת החוק. ועדת השרים לחקיקה דחתה את האפשרות לקדם את החקיקה כהצעת חוק ממשלתית, על רקע פניות רשמיות ממשרד החוץ הדני, שטען כי החוק עשוי לסכן את פרנסתם של עובדים רבים במדינה.

על רקע גודלו המצומצם של שוק הפרוות המקומי, סביר להניח שלא הפגיעה במסחר בפרווה בישראל הדאיגה את תעשייני הפרווה האירופאים. הצעת החוק עוררה עניין רב בתקשורת הזרה והיא עשויה הייתה לגרור אחריה יוזמות חקיקה דומות בפרלמנטים במדינות אחרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ