היועמ"ש: לא ניתן להגן על עמדתו של אקוניס בפרשת פרופ' יעל אמיתי

בתשובת המדינה לבג"ץ מסר היועץ המשפטי לממשלה כי החלטתו של השר לפסול מינוי של אמיתי כיוון שחתמה על עצומת תמיכה בסרבנות, "חורגת ממתחם הסבירות ואינה ניתנת להגנה מבחינה משפטית. לפיכך יש מקום בנסיבות העניין להוצאת צו על תנאי"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
אקוניס ואמיתי
אקוניס ואמיתיצילום: יצחק הררי / דוברות הכנסת

היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הגישו היום (ד') את עמדתם לבג"ץ בנושא החלטתו המחודשת של שר המדע אופיר אקוניס (ליכוד) שלא למנות את פרופ' יעל אמיתי לנגידה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי.

כזכור, עמדתו של אקוניס שלא למנותה, נגעה לכך שהיא חתמה בשנת 2002 על עצומה שבה הביעה תמיכה בסטודנטים ומרצים שסירבו לשרת בשטחים.

בחודש מארס השנה קבע בג"ץ כי יש לבטל את החלטתו של אקוניס שלא למנותה, ולהחזיר את העניין לבחינה מחודשת אצל השר. אקוניס החליט שוב שלא למנות את אמיתי, והיא עתרה לבג"ץ יחד עם ועד ראשי האוניברסיטאות. כעת פירסמו היועמ"ש ופרקליט המדינה את תגובת המדינה לבג"ץ.

על עמדת המדינה חתום מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, אף שהיא נכתבה על דעת היועמ"ש ופרקליט המדינה: "החלטת השר החדשה אינה מיישמת את דרישות פסק הדין בעתירה הקודמת, חורגת ממתחם הסבירות ואינה ניתנת להגנה מבחינה משפטית. לפיכך יש מקום בנסיבות העניין להוצאת צו על תנאי".

מדובר על תפקיד בקרן גרמניה-ישראל, קרן מחקר שעוסקת במחקר ופיתוח מדעי ואשר הוקמה מוכח הסכם בין שר המדע של ממשלת ישראל לבין השרד הגרמני בשנת 1986 וזאת במטרה לקדם  לממן מחקר.

כפי שעולה מתגובת המדינה לבג"ץ, את שמה של אמיתי העלתה סגנית המדען הראשי במשרד המדע, לפי שיקולים מקצועיים. היא מונתה לאחר בדיקת היועצת המשפטית למשרד המדע ואפילו כתב מינוי נמסר לה בחודש יוני 2018.

אלא שבתחילת יולי 2018 החליט אקוניס שלא לאשר את המינוי. בעמדת המדינה לבג"ץ נטען: "אי אישור המינוי לא היה קשור לכישוריה המדעיים של פרופ' אמיתי, אלא נבע אך ורק מחתימה של אמיתי בשנת 2002 על עצומה שעליה חתמו כ-360 חברי סגל מאוניברסיטאות שונות. העצומה הביעה תמיכה בסטודנטים ובמרצים המסרבים לשרת בשטחים ועמדת השר הייתה כי יש בכך משום קריאה ועידוד פעיל לסרבנות, דבר שהיווה לשיטתו עבירה פלילית והפרה של שלטון החוק".

אקוניס ביקש מהיועמ"ש להציג בפני בית המשפט העליון את עמדתו בנפרד מעמדת  המדינה, וביקש לקבל אישור לייצוג נפרד על ידי עו"ד פרטי מטעמו. זאת בשונה מהכלל שלפיו שרים ומשרדי ממשלה מיוצגים על ידי הפרקליטות.

בנושא זה ואף שבעמדת המדינה נכתב במפורש כי לא מדובר במקרים החריגים שבהם היועמ"ש מאשר ייצוג נפרד לשר, החליט היועמ"ש לאפשר לשר להביא בפני בית המשפט את עמדתו בכתב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker