מה זה פייסבוק? לשופט יצחק עמית יש רעיון, והוא קשור לסדרה "מראה שחורה" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה זה פייסבוק? לשופט יצחק עמית יש רעיון, והוא קשור לסדרה "מראה שחורה"

בדיון בעליון בערעור של פייסבוק נגד ההחלטה להחזיר את העמוד "סטטוסים מצייצים" עלתה שאלה שמעסיקה לא מעט אנשים: כיצד ניתן להגדיר את פייסבוק

9תגובות
מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג
STEPHEN LAM/רויטרס

דיון סוער התנהל היום (ה') בבית המשפט העליון במהלך ערעור שהגישה פייסבוק נגד אבי לן וזוגתו עדי בנטוב שהפעילו את העמוד הפופולרי "סטטוסים מצייצים". הדיון הסתיים ללא החלטה סופית בנושא.

הערעור הוגש בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בדצמבר 2017, שקבע כי על החברה להחזיר את "סטטוסים מצייצים" - שהוסר ללא התראה ב-2015. לטענת פייסבוק, העמוד הוסר מכיוון שמייסדיו - לן ובנטוב - פירסמו סטטוסים ממומנים במשך חמש שנים ללא גילוי נאות לעוקבים, והדבר נעשה תוך הפרה של תנאי השימוש שלה.

פייסבוק מצידה עירערה על החלטת המחוזי וטענה היום בבית המשפט שזכותה להסיר באופן חד צדדי דפים של משתמשים, בזמן שאלה מפרים את תנאי השימוש שהרשת החברתית קבעה.

הדיון התנהל במעמד השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ואלכס שטיין, שניכר היה כי הם מנסים להבין כיצד פועלת הרשת החברתית ומהי ההגדרה המשפטית שאפשר להעניק לה.

מה זה פייסבוק?

עדי בנטוב ואבי לן
צילום מסך מתוך פייסבוק

בדיון היום התעוררה השאלה שמעסיקה לא מעט אנשים - כיצד ניתן להגדיר את פייסבוק? האם זוהי חברה פרטית שמערכת הדינים שחלה עליה היא רק מתחום היחסים שהיא מקיימת בינה למשתמשים שלה, ולכן ברגע שאחד המשתמשים מפר את התנאים מותר לה להסיר את הדף שלו ללא התראה, או שאולי מדובר בגוף דו מהותי - גוף פרטי שניתן להחיל עליו חובות משפטיות של גוף ציבורי. אפשרות נוספת שעלתה בדיון היום היא אם בכלל מדובר בגוף פרטי שחלות עליו מגבלות רגולטוריות בשל עוצמתו, כדוגמת הבנקים.

לשאלת הסיווג של פייסבוק יש להוסיף כי בשבוע האחרון הכריזה החברה על השקת מטבע דיגיטלי בשם "ליברה".

השופט עמית תהה: "על הבנקים נאמר - שהם 'סוחב חברתי'. אולי גם פייסבוק? האם יש לזה נפקות? אני לא יודע איך לסווג אותו. זה לא ראובן ושמעון?". עמית המשיך ונתן דוגמה אחרת מעולם האינטרנט: "באמזון, אם יש טענה להפרה, בגלל שהיא גוף רב כוח, היא שולחת את הצדדים לבוררות ולא מחסלת את הספק".

לשאלה זו השיב עורך הדין של פייסבוק עו"ד שי כגן, אשר טען כי פייסבוק היא גוף פרטי ולכן לא חלות עליה שום חובות משפטיות אחרות: "אנחנו גוף פרטי, מאוגדים בחו"ל, לא מקיימים פונקציה שלטונית או תמיכה ממשלתית, לא מספקים שירות חיוני לציבור. מותר לאדם שלא יהיה לו רשת חברתית ויכול להיות שתהיה פעילות אינטרנטית אחרת. אנחנו לא ממלאים תנאים של הפסיקה, כמו חברה קדישא או חברת החשמל כדי שנהיה גוף דו-מהותי".

הדו-שיח בנושא נמשך עם שאלה של השופט עמית: "אנחנו חוזרים לשאלה המיוחדת של מה זה פייסבוק?". וכדי להמחיש את הנושא שאל את עו"ד כגן האם הוא מכיר את הסדרה "מראה שחורה". "בסין היום מדרגים את השירות. הממשל הוא זה שמעודד את זה וזה נורא", אמר השופט. "אם פייסבוק ייכנס לעסק וידרג את נותן השירות והוא יתפוס תאוצה מדהימה כמו בסדרה 'מראה שחורה' ויהיה לזה כוח אדיר מבחינה מסחרית. ידרגו את העסק שלך גבוה - אתה על המפה. ואם מחר פתאום פייסבוק יסיר אותו, יגידו לך, אתה לא שם?".

הפרק של "מראה שחורה" אליו התייחס השופט - דלג
הפרק של "מראה שחורה" אליו התייחס השופט

עו"ד כגן השיב לשאלה זו והסביר כי גם אם יש לפייסבוק כוח שוק גדול והסרת דפים היא צעד דרסטי בעל משמעות רבה, בעת שאחד מהמשתמשים מבצע הפרה יסודית של תנאי השימוש של האתר, מותר לרשת החברתית להסיר את הדף אפילו אם מדובר בצעד דרסטי שיכול לפגוע מאוד במשתמש.

מסרים נגד חיסונים - כן אבל סטטוסים מצייצים - לא

כאשר הגיע תורו של בא כוחו של אבי לן, עו"ד גיא אופיר, להגיב, הוא סיפר כי יש מכתב מעו"ד כגן מלפני ארבע ימים, שאומר שפייסבוק לא מתערבת בתכנים ולא תסיר תוכן שמתנגד להענקת חיסונים: "מעניין שאת זה פייסבוק מסרבת להסיר, והיום טוענת שסטטוסים מצייצים גורם נזק לצרכנים".

מכאן עבר הדיון לשאלה האם עצם העובדה שסטטוסים מצייצים פירסמו תוכן ממומן הסבה נזק לפייסבוק. לדברי עו"ד אופיר, על פייסבוק היה להראות איך זה פגע במודל העסקי שלה. לכך השיב השופט שטיין שהמודל העסקי של פייסבוק בנוי על כך שכל משתמש יציית לתנאים של החברה: "בוודאי שיש נזק, אם נכתוב פסק דין שאסור לפייסבוק לטפל במשתמשים שהפרו את תנאי השימוש, מחר יהיה מרד המיליונים".

עו"ד אופיר לא קיבל את הדברים ותהה כיצד אבי לן מחדרה פוגע בפייסבוק. "הם צריכים להפעיל במשורה את התקנון שלהם", אמר.

השופט יצחק עמית
אמיל סלמן

זכות העמידה

שאלה נוספת שמעסיקה את בית המשפט בשנה האחרונה ועלתה גם היא לדיון היום היא מגבלות 'זכות העמידה' של גופים ציבוריים בעתירות שהם אינם צד ישיר להן. השאלה התעוררה בעקבות בקשתה של התנועה לחופש המידע להצטרף כידיד בית משפט לערעור.

מי שהעלה את השאלה הוא השופט שטיין שידוע בעמדותיו כאחד שרוצה להצר את זכות העמידה. שטיין פנה לעו"ד דנה יפה, מהקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שמייצגת את התנועה לחופש המידע. "אתם צריכים לענות לאותם קריטריונים שעותר ציבורי צריך לענות עליהם. הוא בא לביהמ"ש ואין לו זכות עמידה במובן הקלאסי", אמר השופט.

יפה השיבה: "מדובר במקרה שהוא הראשון שהגיע לביהמ"ש העליון להכרעה. מעבר להיבטים בחופש הביטוי של מי שרוצה להעלות פוסטים בפייסבוק, יש חופש גם לציבור לאיזה מידע הוא נחשף".

השופט אלכס שטיין
אוליבייה פיטוסי

השופט מינץ המשיך בקו של שטיין והקשה על עו"ד יפה: "את לא עונה על השאלה. ללא קשר לזה שיש לך טענה טובה יותר או פחות טובה, מי נתן לכם את זכות העמידה?". ברגע הזה התערב השופט עמית, שמדבריו נראה כי הוא נוטה לאשר את צירופה של התנועה לחופש המידע להליך, ושאל: "אני מבין כי גבירתי רוצה לומר כי המערערת היא פלטפורמה מסוימת. והלאה?".

עו"ד יפה השיבה: "אעמיד דברים על דיוקם. אנו לא טוענים כי פייסבוק היא רשות ציבורית ואסור לה לקבוע כללים. אנו מציעים דרכי שקיפות להליך הוגן. רק במאי האחרון פייסבוק פירסמה נתונים אודות הליכי הערעור לגבי עניין התוכן והקטגוריות. קודם לכן זה לא היה מפורסם".

שטיין התפרץ לדבריה של יפה והתנצל על השאלה הבוטה שהוא עומד לשאול: "נניח שיש מישהו שמעלה לפייסבוק תוכן פורנגרפי, ואז יש היגיון בהסרה של התוכן. האם גם אז הייתם מצטרפים להליך?"

עו"ד יפה השיבה: "ברגע שהמערערת רוצה לסגור עמוד, כאשר יש הרבה עובדים, ההשפעה היא לא רק על מי שרוצה לסגור את העמוד אלא על כלל הציבור. גם כשמדובר בפורנוגרפיה הסירו לפעמים יצירות אמנות, ולא הייתי רוצה פורנוגרפיה באינטרנט. אך עדיין, ההליך והאפשרות של להסיר תוכן לא נכון, משפיעה על כלל המשתמשים. ואח"כ להחזיר את התוכן הלא נכון שהוסר - יש לכך השלכה ציבורית מרחיקת לכת. מתייחסים לחופש הביטוי של האדם עצמו וגם לכלל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#