אבי חימי נגד ציון אמיר: 5 דברים שכדאי לדעת על הבחירות ללשכת עורכי הדין - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבי חימי נגד ציון אמיר: 5 דברים שכדאי לדעת על הבחירות ללשכת עורכי הדין

כיצד נהפכו בחירות בארגון מקצועי אפרורי לסיפור תקשורתי? ■ האם כל עורכי הדין חייבים להצביע? ■ האם הלשכה תצליח לשמור על הכוח הפוליטי שצברה בעידן היו"ר הקודם, אפי נוה - ומי היורשים הפוטנציאליים?

2תגובות
מימין: אבי חימי וציון אמיר
צילום ציון אמיר: נאור מנינגר

היום (ג') מתקיימות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, הגוף המקצועי שבו חברים כל עורכי הדין הרשומים בישראל. בניגוד לשנים קודמות, השנה זכו הבחירות לתשומת לב רבה, לאו דווקא בנסיבות חיוביות, אחרי פרישתו של יו"ר הלשכה, אפי נוה. הנה מה שצריך לדעת על הבחירות ללשכה.

1. מה בוחרים ואיך משתתפים?

בבחירות נדרשים עורכי הדין להצביע עבור בעלי תפקידים וסיעות שיובילו את מוסדות הלשכה השונים. עורכי הדין מתבקשים להגיע לקלפי של הלשכה במחוז שבו הם רשומים – מחוזות ירושלים, תל אביב, מרכז, דרום, חיפה וצפון – עם תעודת זהות. ההצבעה מתבצעת בארבעה פתקים שונים: פתק אחד ליו"ר הלשכה; פתק למועצה הארצית; פתק ליו"ר המחוז; ופתק לסיעה במחוז. הבחירות מתקיימות פעם בארבע שנים. רוב הקלפיות ייסגרו ב-17:00, אך יש נקודות שבהן הקלפיות יפעלו עד 20:00.

2. האם כל עורכי הדין חייבים להצביע? וממתי בחירות בארגון מקצועי הן סיפור תקשורתי?

כיום יש 67 אלף עורכי דין הרשומים בפנקס הבוחרים של הלשכה – אך רק מי שרוצה בכך יכול להשתתף בהצבעה. על פי רוב, הבחירות ללשכת עורכי הדין אינן זוכות לתשומת לב מחוץ לחוגי המקצוע, ואולם הגילויים המביכים שהובילו לעזיבתו של אפי נוה, היו"ר הקודם, הפנו את תשומת הלב הציבורית למתרחש בין כותלי הארגון, שנהפך בתקופת נוה למוקד כוח פוליטי, בין השאר בוועדה למינוי שופטים. לאור העיסוק המוגבר של הפוליטיקאים בבג"ץ, בזהות השופטים ובנטיותיהם הפוליטיות לכאורה - מדובר בעמדת כוח לא מבוטלת.

הפרופיל התקשורתי הגבוה נובע גם מהמאבק על הצמרת בין יורשו של נוה, אבי חימי, לבין עו"ד ציון אמיר. מסיבה זו, השנה תיתכן עלייה בשיעור ההצבעה, לאחר שבשתי מערכות הבחירות האחרונות היה שיעור זה נמוך מאוד: ב-2011 הצביעו רק 31.8% מעורכי הדין, וב-2015, השנה שבה נבחר נוה, הצביעו רק 28.5%. כדי להכניס נציג אחד מטעמה למועצה הארצית ב-2015, נדרשה כל סיעה לקבל 434 קולות לפחות. ב-2011 הספיקו לשם כך 398 קולות.

אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין
ראובן קסטרו

3. איזה מהלכים מוטלים על הכף בבחירות האלה?

השינוי המשמעותי ביותר בבחירות הנוכחיות הוא ההחלטה לבטל את הוועד המרכזי – הגוף המבצע של לשכת עורכי הדין – והעברת סמכויותיו למועצה הארצית, הגוף המחוקק של הלשכה, שתיהפך למעין פרלמנט.

לשינוי זה יש חשיבות רבה, משום שבניגוד לוועד המרכזי, שהרכבו נקבע על ידי המועצה הארצית, את המועצה הארצית עצמה בוחרים כל עורכי הדין הרשומים, על ידי הצבעה ישירה לסיעות שירכיבו אותה. בהקשר זה, יש לציין כי בוועד המרכזי התקבלו בתקופת נוה החלטות הרות גורל, ובהן ההחלטה למנות יועץ משפטי ללשכה ללא הליך תחרותי; ופיזור הדיקטוריון של החברה הכלכלית של הלשכה – החלטה שעומדת כיום בלב סכסוך משפטי. החלטה חשובה נוספת שהתקבלה בוועד המרכזי היא היציאה בקמפיין נגד "חוק הפקטור", שנועד להוריד רטרואקטיבית את הציון הנדרש למעבר בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, דבר שיאפשר לנכשלים לעבור את הבחינה.

שר המשפטים אמיר אוחנה
ללא קרדיט

4. מי קיבל את תמיכת שר המשפטים הטרי והזמני, אמיר אוחנה?

אוחנה לא הצהיר על תמיכה במי מהמועמדים, חימי או אמיר.

5. מתי התוצאות?

בשעות הקטנות של הלילה. צפו לעדכונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#