לשכת עורכי הדין תבעה חברת ייעוץ לעובדים מוחלשים – והפסידה בעליון - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשכת עורכי הדין תבעה חברת ייעוץ לעובדים מוחלשים – והפסידה בעליון

הלשכה טענה כי עסק שמסייע לעובדים לקבל מידע הנוגע לניצול זכויות במקום העבודה כולל ייעוץ משפטי - ולכן זו הסגה של מקצוע עריכת הדין ■ שופטת העליון ברק-ארז: "פרשנות מרחיבה של הלשכה"

6תגובות
תלוש שכר
מוטי מילרוד

לשכת עורכי הדין הפסידה בערעור שהגישה לבית המשפט העליון, אחרי שתביעה שהגישה הלשכה נגד בעלי חברה לייעוץ כלכלי – בטענה שהם מסיגים את גבולות מקצוע עריכת הדין - נדחתה במחוזי.

במארס 2017 הגישה הלשכה תביעה נגד בני הזוג רגינה ומיכאל אברמוב, בעלי חברת MRF ייעוץ כלכלי, המציעה בין השאר שירותי בדיקה כלכלית של רכיבי שכר — כדי לבדוק אם מגיעות לעובדים זכויות שלא נוצלו. הלשכה טענה כי MRF מספקת שירותים משפטיים, אף שעובדיה אינם עורכי דין. ואולם השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי תל אביב דחתה לפני כשנה את התביעה.

הלשכה הגישה ערעור על הפסיקה לבית המשפט העליון, ובדיון שנערך אתמול (ב') בפני השופטים דפנה ברק-ארז, גו'רג' קרא ועופר גרוסקופף, אמרה עו"ד מירית שלו, שייצגה את הלשכה, כי זכויות השכר נובעות ממכלול דברים, ואי-אפשר לומר שזה חישוב טכני בלבד. השופטת ברק-ארז אמרה כי יש כאן פרשנות מרחיבה של הלשכה להוראות הסגת גבול המקצוע, שלכאורה אינן מתיישבת עם הפסיקה. היא המליצה לשלו למשוך את הערעור – וכך היא עשתה.

MRF ייעוץ כלכלי הוקמה ב–2011 כדי לסייע לעולים חדשים ממדינות חבר העמים, הזכאים לפנסיה ולקצבאות נכות מהביטוח הלאומי ברוסיה, לבדוק אם הם מממשים את מלוא זכויותיהם, ולשמור על הזכויות הסוציאליות של עובדי השמירה והניקיון בישראל.

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי
מוטי מילרוד

בכתב התביעה טענה לשכת עורכי הדין כי הנתבעים עוסקים בפעולות ייחודיות לעורכי דין וכי מדובר בפעולות הכרוכות בבחינה של זכויות משפטיות. הלשכה גם טענה כי אם עמדתה לא תתקבל, הדבר עשוי להיות מדרון חלקלק שאת סופו אין לדעת — ומה שיתחיל כסיוע טכני חשבונאי יסתיים בייעוץ משפטי של ממש.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בפעילות שמספקת שירותי בדיקה כלכלית של רכיבי שכר לעובדים, ברובם עובדי שמירה וניקיון. בעלי החברה טענו, באמצעות עו"ד הדס ברוה, כי הם מספקים שירותים משלימים שאינם מוגבלים למקצוע עריכת הדין — כמו מילוי טפסים קבועים ובדיקת רכיבי שכר, שאינם מצריכים הכשרה משפטית. לטענתם, אין מדובר בעיסוק ייחודי לעורכי דין.

השופטת ברקאי קבעה כי "חישוב זכותו של עובד לקבלת הטבות שכר כמו דמי הבראה, פנסיה, ימי חופשה וחגים, כמו גם בחינת רכיבי השכר המשולם לעובד, הם בדיקה לזכאות במישור הטכני ואינם כרוכים בהפעלת שיקול דעת משפטי. מובן שהזכאות נגזרת מהדין, אבל לא מדובר בפעולה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי, שאותה יש לייחד רק לעורכי דין. על כן אין לראות בכך משום הסגת גבול מקצוע עריכת הדין".

לבנת פורן
אייל טואג

פסק הדין המנחה בסוגיה ניתן בבית המשפט העליון ב–2014. הרכב שופטי בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את ערעורה של לבנת פורן על פסק הדין של בית המשפט המחוזי — שהגביל את פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה.

השופטת עדנה ארבל, שכתבה את פסק הדין בעליון בעניין לבנת פורן, קבעה כי ככל שמדובר בסיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין – לא תהיה בכך משום הסגת גבול המקצוע.

שופטת המחוזי ברקאי ציינה כי לפי יישום אמות המידה בפסק הדין שעסק בלבנת פורן, הפעילות במקרה הנוכחי אינה בגדר שירות משפטי. לדבריה, עוגן נוסף לכך אפשר למצוא בעובדה שהמחוקק ראה בבדיקת רכיבי שכר, פעילות שיכולה להתבצע על ידי אנשי מקצוע שונים, לצד עורכי דין, מתחום הכלכלה והחשבונאות. בדיון אתמול אמרו השופטים כי בית המשפט המחוזי יישם את ההלכה ולכן הם אינם רואים סיבה להתערב.

לאחר שהערעור לעליון נדחה, הלשכה חויבה בהוצאות משפט מופחתות של 7,500 שקל, שמצטרפות להוצאות של 10,000 שקל במחוזי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#