עו"ד ליאת בן ארי: ההון השחור בישראל מוערך ב-30-25 מיליארד שקל בשנה

פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) אמרה בכנס לשכת עורכי הדין כי בית המשפט הכלכלי חייב לדון בנושאים נוספים - ולא רק בעבירות ני"ע ■ השופטת רות רונן: "ציבור המשקיעים רוצה לדעת שכספו יגיע למטרתו ולא לצרכים האישיים של היזם. המידע בשוק ההון צריך להיות אמין וגלוי לכל"

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
עו"ד ליאת בן ארי
עו"ד ליאת בן אריצילום: תומר אפלבאום
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

איזו השפעה יש לבית המשפט הכלכלי על התנהלות הליכים פליליים בפשיעה כלכלית? פאנל בנושא עשור לבית המשפט הכלכלי שהתקיים היום (ג') בכנס לשכת עורכי הדין באילת ניסה להשיב על השאלה הזאת. בפאנל השתתפו השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב; ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה); תנ"צ אלי אסייג, מפקד היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית; עו"ד שלומי תורג'מן, מנכ"ל BTB המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט; עו"ד לימור לוי ממשרד עורכי דין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, שנהב ושות'; עו"ד עפר פירט ממשרד עורכי דין פירט, וילנסקי, מזרחי וכנעני; ועו"ד עופר צור ממשרד עורכי דין גורניצקי ושות'.

את דברי הפתיחה נשאה השופטת רונן, שאמרה כי כאשר הוקם בית המשפט הכלכלי לא היה עדיין ברור מה יהיה היקף העבודה שלו, והאם הקצאת שלושה שופטים לפעילותו תהיה מוצדקת. "חשוב להבין את המטרה הכוללת של שוק ההון - להגביר את הרווחה הכלכלית של אזרחי המדינה. שוק ההון נועד לאפשר פיתוח וצמיחה לאנשים שיש להם יוזמות עסקיות. כדי לפתח יוזמה עסקית, היזם זקוק לכסף ולעתים הוא רוצה לגייס את הכסף מהציבור, לעתים באמצעות שוק ההון.

"הציבור מעוניין להשקיע רק אם יש לו אמון במנגנון. ציבור המשקיעים רוצה לדעת שהכסף יגיע למטרתו ולא לצרכי היזם האישיים, שהמידע יהיה אמין, מלא וגלוי ולכל השחקנים יהיה מידע זהה. זה טוב לכולם, למשקיע, ליזם ולמשק. כדי שהדבר הזה יעבוד, צריכים חוקים שיגדירו כללי עשה ואל תעשה, צריך רגולטור שיוסיף תקנות - ויש צורך במערכת אכיפה ובבית משפט, שיהיה קשוב לצרכי השוק הזה".

רונן הוסיפה: "נשאלת השאלה אם יש אפקט בעולם האמיתי  לעבודה של בית הדין הכלכלי. בעיניי, 'פרמיית השליטה' מעידה על כך. הכוונה לאותו מחיר שמוכן לשלם מי שרוכש יותר ממחצית מהמניות של חברה ומשלם יותר מהשווי שלהן, בגלל הרצון לשלוט בחברה – והן מהטעם שלפיו מי שמחזיק יותר מ-60% מהחברה יכול להסיט חלק מהכסף לצרכיו האישיים. זה דבר שלילי".  

לדבריה, "מחקר שנערך העלה כי ב-2005-1993 פרמיית השליטה בישראל היתה 31.4%. בהמשך, עד 2014, נמצא כי פרמיית השליטה היתה 4.6% בממוצע בלבד - דומה יותר למצב בארה״ב ובבריטניה. קרו דברים נוספים שהשפיעו על התוצאה הזו מלבד בית הדין הכלכלי, כמו המחאה החברתית ותיקון 20 לחוק החברות, אבל מספר התביעות שהוגשו לבית המשפט הכלכלי מכפיל את עצמו מדי שנה. יש תחרות בין תובעים שונים על התיקים המבוקשים הללו".

"בבית המשפט הכלכלי, התיק מסתיים אחרי שלוש שנים כולל הערעור"

עו"ד בן ארי אמרה בפאנל כי "ההון השחור שמסתובב במדינת ישראל שמקורו בפשיעה כלכלית מעורך ב-30-25 מיליארד שקל בשנה. זהו סכום אדיר ולכן יש  חשיבות בטיפול בעבירות הכלכליות אך כרגע אין מספיק משאבים לכך. מבחינת הטיפול שלנו בתיקים, בשלב הראשון אנו מלווים את המשטרה בתיקי ענק ובשלב השני אנו מקבלים את תיקי החקירה אלינו ומחליטים אם להגיש כתבי אישום. אני מתחברת לדברי השופטת רונן, בית המשפט הכלכלי הוא הצלחה אדירה. השינוי שחל בטיפול בתיקים האלה הוא עצום. במקום שתיק יתנהל בבית משפט רגיל במשך שבע עד תשע שנים, תיק בבית המשפט הכלכלי מסתיים תוך שלוש שנים, כולל הערעור".

לדברי בן ארי, "מדובר בתיקים ששומעים בהם 300 עדי תביעה, עם עשרות אלפי מסמכים. תיקים בסדר גודל כזה יכולים לסתום לגמרי את בית המשפט ולכן בתי המשפט לא ששים לקבל אותם. בכל פעם פונים אליי ואומרים לי 'אולי תגישי את התיק לבית משפט אחר'. כל זמן שלא מדובר בעבירת ניירות ערך, בית המשפט הכלכלי סגור בפנינו ואנחנו צריכים לפנות לבתי משפט שעסוקים בתיקים אחרים. בעיני זו תקלה שצריך לטפל בה. אנו מנסים לגרום לכך שגם תיקי הלבנת הון וחלוטים יטופלו בבית המשפט הכלכלי – אבל הכל תקוע. לפי בדיקות שלנו, יש 700 מיליון שקל שתקועים כי אין החלטה לגבי החילוט הסופי שלהם. כל המערכת ניזוקה מהמצב הזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ