חיות נגד נתניהו; מנדלבליט: "לא חסינים מביקורת - אך אסור לשפוך את התינוק עם המים" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיות נגד נתניהו; מנדלבליט: "לא חסינים מביקורת - אך אסור לשפוך את התינוק עם המים"

בכנס לשכת עורכי הדין באילת הדגיש היועץ המשפטי לממשלה: "מנסים לפגוע בלגיטימיות של ההחלטות שלנו, איננו רודפים איש, רק את האמת והצדק" ■ לדברי חיות: "השיח העולב ומשולח הרסן שאפיין את מערכת הבחירות ממשיך ללוות את המגעים להרכבת הממשלה"

7תגובות
שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס היום
ליאב פלד

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, השיב היום (ב') למבקריו בכנס לשכת עורכי הדין, על רקע סערת חוק החסינות ופסקת ההתגברות. בדבריו התייחס גם לדחיית השימוע לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולטיפול בתיקי החקירה נגדו.

שידור חי מכנס לשכת עורכי הדין - דלג

מנדלבליט אמר: "אינני נמנה עם אלו הסוברים כי מערכות החוק והמשפט צריכות להיות חסינות מפני כל שינוי. מותר לבדוק. מותר לבחון. מותר לבקר. אך אסור לשפוך את התינוק עם המים". 

לדברי היועמ"ש, "בחינה כזו חייבת להיעשות בשיתוף ובצורה מכבדת, תוך שמירה על עקרונות היסוד של שיטתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, האמונה על הגנת אזרחיה ותושביה. לשיטתי, תהליכי שינוי – הנעשים באופן ענייני, תוך הליך ציבורי ופרלמנטרי מעמיק ודיאלוג מכבד עם מערכות החוק והמשפט – יכולים להביא לשיפור עבודתן של מערכות אלו ולחיזוק אמון הציבור בהן. 

"כך, למשל, פסקת ההתגברות שנדונה אף היא לאחרונה, ואשר תכליתה היא לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ע"י בית המשפט מפאת אי-עמידתו באמות המידה החוקתיות, כבר עלתה לדיון בהזדמנויות שונות בעבר. 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט
ליאב פלד

"מספר יועצים משפטיים לממשלה עסקו בנושא, כולל עיסוק שלי בתקופת הממשלה היוצאת. ככל שהממשלה החדשה שתוקם תבקש לעשות כן, בהחלט ניתן להמשיך בתהליך זה, תוך ליבון מעמיק ומושכל של האיזונים הדרושים במסגרת גיבושה של חקיקה מקיפה וכוללת בנושא כה מורכב ורגיש".

לדברי מנדלבליט, "במדינה דמוקרטית הייעוץ המשפטי לממשלה נושא בתפקיד של סיוע לממשלה הנבחרת לקידום מדיניותה, כפי שאני פועל במסגרת כהונתי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת – תוך עמידה על כך שמדיניות זו תיושם בגבולות הדין. אין מדובר בניסיון לפגוע בסמכויותיה של הממשלה הנבחרת או לגרוע מהן. ודאי שאין מדובר בניסיון של פקידים  להשתלט על הגה המדינה במקום הדרג הנבחר. המדיניות השלטונית היא עניין לדרג הפוליטי להכריע בו. אנו מקפידים על כך, אבל כל הפעולות צריכות להיות חוקיות. האם מישהו ירצה לחלוק על כך?

"אני מאמין גדול במשילות, ובצורך של הממשלה להיות מסוגלת להוציא את מדיניותה אל הפועל באופן חוקי. ניתן לראות זאת באלפי ההכרעות המשפטיות שקיבלנו במהלך כהונתי בתפקיד, שברובן המכריע, למעט מקרים חריגים ביותר ובודדים במספר, פעלנו יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה – בתחומי הביטחון, הכלכלה, ההתיישבות, ובעוד תחומים רבים נוספים. הטענה כאילו מערכות החוק והמשפט פוגעות כביכול בדמוקרטיה וברצון העם – מבטאת חוסר הבנה של מהות השיטה הדמוקרטית, המבוססת על ביזור הכוח ועל הפרדת הרשויות".

מנדלבליט התייחס ישירות לחוק החסינות שמקדם נתניהו. לדבריו, "טענה נוספת שהושמעה בימים האחרונים היא שכדי לאפשר לחברי הכנסת לקדם שינויים כאלה ואחרים בקשר למערכות החוק והמשפט, נדרש לקדם גם שינוי לחוק חסינות חברי הכנסת, תוך השבת המצב החוקי לזה שהיה בשנת 2005. על פי הטענה שהושמעה לאחרונה חברי הכנסת זקוקים כביכול לשינוי חוק החסינות כדי להגן על עצמם, לאור הרפורמות שהם מעוניינים לקדם במערכת המשפט. אותו דובר גם הוסיף וטען כי החוק נועד להתמודד עם לחצים שמופעלים עליי להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. 
דברים אלו חוטאים לאמת, בלשון המעטה.

"הם מצטרפים לגל של התבטאויות מצערות בזירה הציבורית והתקשורתית, שמבקשות לפגוע בלגיטימיות של ההחלטות שלנו – ולתייג אותנו בתיוגים פוליטיים, כאילו מאן דהוא קשר קשר כזה או אחר על מנת להשפיע על הזירה הפוליטית מתוך מוטיבציות זרות. טענות אלה הן הבל הבלים. התביעה הכללית, שבראשה אני עומד, איננה רודפת איש. היא רודפת רק את האמת ואת הצדק, ופועלת מתוקף סמכויותיה על פי חוק.

"בכל הנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה, כל ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית ועניינית, ללא כל הטיה, לא לכאן ולא לכאן. הדרך בה הלכנו עד כה, בה אני הולך כיום ובה לעולם אלך, היא אחת ויחידה – דרך הישר. שום לחץ לא השפיע עלינו, וגם לא ישפיע עלינו בהמשך. איננו משרתים אף אחד, חוץ מהאינטרס הציבורי ומשלטון החוק. הם אשר מורים את דרכנו, ואת דרכי באופן אישי. על כן, כאשר נמצא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד ראש הממשלה – הוריתי על פתיחה בחקירה פלילית לברור החשד. חקירות אלו נערכו באופן נחוש ויסודי, תוך חתירה לבירור האמת. הא ותו לא. מנגד, באותם המקרים, והיו כאלה, בהם הראיות שהוצגו בפניי לא לימדו על חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד ראש הממשלה – הוא גם לא נחקר כחשוד. 
תמיד בחנתי אך את הראיות, ולא את זהות החשוד. 

"לאחר השלמת החקירות, פעלתי לבחינת חומר החקירה שנאסף בשלושת תיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד על פי לוח זמנים שנקבע מראש. 
תוך כדי תהליך בחינת חומר הראיות, התקבלה החלטת הכנסת להקדים את הבחירות. החלטה זו של הכנסת להקדים את הבחירות לא הזיזה אותנו מהדרך. המשכנו לעבוד לפי אותו סדר לבחינת חומרי החקירה שנקבע מבעוד מועד. עבדנו בצורה סדורה ומקצועית ובסופה קיבלתי את החלטתי ביחס לשלושת התיקים.
כשם שקיבלתי את ההחלטה לשקול הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, מבלי שהסיטו אותי מהדרך המקצועית שלאורה אנו עובדים, כך מתקבלות יתר ההחלטות ביחס לשימוע עצמו. הכול באופן ענייני".

חיות: "נתניהו, מה השתנה?"

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מתחה מוקדם יותר ביקורת על התבטאויות מצד שרים וחברי כנסת נגד מערכת המשפט - ואמרה "רב המרחק בין הידברות מכובדת ובין השיח הבוטה, העולב ומשולח הרסן שאפיין את מערכת הבחירות ושממשיך ללוות את המגעים להרכבת הממשלה. בשיח זה בלטו וממשיכות לבלוט בחומרתן התבטאויות כלפי הרשות השופטת ובית המשפט העליון". בכינוס לשכת עורכי הדין הוסיפה חיות כי שאלת מעמדם של הרשות ושל בית המשפט "אינה שאלה פוליטית". 

נשיאת העליון חיות בכנס, הבוקר
ליאב פלד

חיות התייחסה גם לניסיונות מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבש חוק שימנע מבג"ץ להתערב בהחלטות השרים והכנסת - ואמרה: "לפני שנה וחצי ראש הממשלה אמר שיש צורך בבית משפט חזק ועצמאי ושהוא דוגל בהידברות בין הרשויות - מה השתנה? האם אירע מאז דבר המצדיק סטייה מעקרונות חשובים אלה? לטעמי התשובה לכך שלילית". במהלך נאומה התפרץ לדבריה עורך הדין יצחק בם, המזוהה עם הימין, ואמר: "הרווחתם את זה ביושר".

אחריה, שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה למשבר במגעים על הקמת הממשלה ואמרה: "חשבתי שזה נאום פרידה ממשרד המשפטים, אבל לפוליטיקה חוקים משלה ואי אפשר לדעת מה יהיה עד יום רביעי". מלבד זאת הכחישה שקד בנאומה את הפרסומים מאתמול על האפשרות שתחבור למפלגת ישראל ביתנו. 

שקד התייחסה גם לביקורת שאמרה בכינוס נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, על הביקורת מצד פוליטיקאים כלפי מערכת המשפט ועל ניסיונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבש חוק שיגביל את סמכויות בג"ץ. "לאלו הסבורים שכל תזוזה במערכת האיזונים היא קץ הדמוקרטיה – הפסיקו עם הבכי והנהי! מה שקרה במחטף בשנות התשעים עומד להשתנות באופן דמוקרטי". 

בחודש שעבר, לאחר שמפלגת "הימין החדש" בראשות שקד ובנט לא עברה את אחוז החסימה, אמרה שקד כי "אחרי שש שנים אינטנסיביות, אני יוצאת לחירות משלי לפרק זמן שלא מתחייבת מהו". באירוע הרמת כוסית במשרד המשפטים לרגל פסח הוסיפה שקד כי זוהי "שעת בין ערביים ציבורית", וכי בעיניה עוד לא הגיעה העת לסיכומים. עוד אמרה כי הצליחה "להציב יעדים וגם לראות בקידומם ההדרגתי, גם לבער לא מעט 'חמץ' וגם לעשות לא מעט 'סדר', והיד עוד נטויה".

מלבד חיות ושקד, בכנס משתתפים גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, הפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק ובכירים נוספים ממערכת המשפט.

פרקליט המדינה שי ניצן
ליאב פלד

פרקליט המדינה: השמצות לא יסיטו אותנו ממלאכתנו

פרקליט המדינה שי ניצן התייחס לשימוע העתידי של ראש הממשלה, ולדבריו מועלות "טענות שווא וכזב נגד מערכות אכיפת החוק וראשיהן, המייחסות להם שיקולים זרים". 

לדבריו, מי שתוקפים את מערכת אכיפת החוק טוענים כי "כולם פועלים משיקולים זרים. לכולם יש מטרה זהה. הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל רודפת ומנסה 'להפיל' ראש ממשלה בישראל – משיקולים זרים - היא טענת כזב.

"ואף על פי כן, לצערי, נדמה כי השקרים האלה לא נעלמים, אלא הולכים ומתפשטים. אך אל דאגה. סוף האמת לנצח. סוף הצדק לנצח. שום השמצה ושום שקר לא יסיטו אותנו ממלאכתנו". 

הוא הדגיש את חשיבותו של הליך השימוע אף ש"אינו מהווה תחליף למשפט, ואין תכליתו לשמש מעין 'משפט זוטא'. ייעודו – לא התנצחות על טיבה של כל ראיה וראיה, אלא 'איתגור' התפיסה שביסוד ההחלטה לשקול העמדתו של חשוד לדין. ואכן, היו דברים מעולם – תיקים  נסגרו לאחר קיום שימוע".

הוא הזכיר כי יש לקיים שימוע  בתוך 30 ימים. עוד קובעת ההנחיה כי ייתכנו מצבים שבהם תימצא הצדקה להארכת משך הזמן לצורך השימוע. כך לדוגמה, כאשר מדובר בתיק חקירה בהיקף נרחב או בעל מורכבות יתרה. "ברור כי איש לא מפלה לרעה או לטובה את ראש הממשלה דהיום", אמר.

המשנה ליועמ"ש: "התחושה הכללית היא שיש רצון בריסוק"

עו״ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים ציבוריים-חוקתיים, התייחס בפאנל לשאלת המנחה, לפיה אולי יש משהו בטענה כי רוב הציבור בחר בנתניהו: "אם היינו כעת ב-2005-2004, כשהיה הליך פלילי נגד שרון, גם לו היה רוב בכנסת. הניסיון לתלות קשר ישיר בין השניים הוא בעל סתירה פנימית. אני לא מקל ראש בטענה שבתי המשפט נכנסים לתוך העולם הפוליטי. מה שקרה בכנסת, הוא שההליך הפוליטי ייכנס לבתי המשפט. הליך פלילי לעולם יתנהל בתוך מערכת משפטית-פלילית.

"אני לא חושב שכל דבר זה קץ הדמוקרטיה. אפשר לעשות שינויים, כולל פסקת התגברות ברוב מסוים. ההבדל הוא האם יש רצון לרסן או לרסק. התחושה הכללית היא שיש רצון בריסוק״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#