דרמה בפרשת שיכון ובינוי: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את שרי אריסון

במסגרת החקירה נתפסו 420 מיליון שקל ■ לפי המשטרה ורשות ניירות ערך, בקניה - שבה התמקדה החקירה, הועברו תשלומי שוחד בסך עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליונים. התיק יועבר בקרוב לפרקליטות מיסוי וכלכלה

מימין: רוית ברניב, עופר קוטלר, שרי אריסון, רובי לזרוב
מימין: רוית ברניב, עופר קוטלר, שרי אריסון, רובי לזרוב צילום: עופר וקנין, אילן אסייג ורמי זרנגר

חקירת השוחד שניתן על ידי עובדים בכירים בחברת שיכון ובינוי עוברת שלב. רשות ניירות ערך והמשטרה מצאו תשתית ראייתית לכאורה נגד אשת העסקים שרי אריסון -  שהייתה עד אוגוסט 2018 בעלת השליטה בחברת שיכון ובינוי. במרכז הפרשה - מתן שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות אפריקה על ידי שיכון ובינוי וחברות בנות שלה.

בנוסף, נמצאה תשתית ראייתית נגד יד ימינה של אריסון, אפרת פלד, שהייתה דירקטורית בשיכון ובינוי, נגד עופר קוטלר שהיה מנכ"ל החברה ונגד רואה החשבון המבקר של החברה, רובי לזרוב, שותף באשכול הנדל"ן ואחראי על תחום הבריאות ב-BDO זיו האפט. בין החשודים שנמצאה תשתית ראייתית נגדם, גם בכירי חברת שיכון ובינוי הבינלאומית (SBI) והסניף הקנייתי של החברה. כמו כן, נמצאה תשתית להעמדת התאגידים מקבוצת שיכון ובינוי לדין. בימים הקרובים יועברו ההמלצות לפרקליטות מיסוי וכלכלה שתגבש את מסקנותיה בנוגע להעמדה לדין של החשודים.

החשדות מתייחסים לתקופה שבין השנים 2016-2008 שבמהלכה לפי החשד, העבירה שיכון ובינוי הבונה פרויקטים בישראל וברחבי העולם באופן מאורגן תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים ביבשת אפריקה. זאת, בתמורה לזכייה בפרויקטים ובמטרה להגדיל את רווחיה של החברה.

לפי הראיות שנאספו, בקניה לבדה, בה התמקדה החקירה, הועברו בתקופה הרלוונטית תשלומי שוחד בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים. העבירות שנמצאה תשתית בנוגע אליהן כוללות מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה במטרה להטעות.

העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הוכנסה לחוק העונשין ב-2008 אך רק לפני כמה שנים החלו לאכוף אותה בישראל. העבירה נוספה בעקבות התחייבות של מדינת ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות ולאמנת OECD, בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות. סעיף 291א' לחוק העונשין קובע כי מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו — דינו כדין נותן שוחד לעובד ציבור בישראל. העונש שקובע החוק הוא עד שבע שנות מאסר.

ביניים: נחקרו 50 חשודים

החקירה נהפכה לגלויה בפברואר 2018 ומאז נחקרו כ-50 חשודים, נגבו עדויותיהם של כ-34 עדים, בוצעו 2 חיקורי דין בשיתוף היחידה למלחמה בשחיתות בקניה, ובוצעו חיפושים ומעצרים בניירובי במהלכם נחקרו 19 עובדי ציבור קנייתים. החקירה בוצעה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 ובהמשך הצטרפה מחלקת חקירות של הרשות.

בשלב הראשון של החקירה נעצרו לצד קוטלר שלושה בכירים לשעבר ובהווה ב-SBI שהיא חברה שוויצרית פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי ודרכה נעשתה הפעילות באפריקה: אלימלך יהודה (מנכ"ל SBI לשעבר), רוני פאלוך (מנכ"ל SBI) ואלכסנדר ישיש (מנהל סניף קניה ב-SBI לשעבר). לגבי שלושתם נמצאה בחקירה על ידי הרשות והמשטרה תשתית ראייתית להעמדה לדין. בנוסף, נחקרו בפרשה דן שחם שהיה מנהל סניף קניה בחברת SBI, בנימין (בנו) ארביט מנהל אזור מזרח אפריקה ורוית ברניב שהייתה יו"ר שיכון ובינוי.

ביולי 2018 החל גל חקירות ומעצרים שני ובו נחקרו גם אריסון, פלד, היו"ר משה לחמני (שעתיד לפרוש בקרוב מהחברה לאחר שמונה לו מחליף על ידי בעל השליטה החדש נתי סיידוף), המנכ"ל לשעבר ירון קריסי (שהחליף את קוטלר ולגביו לא נמצאה כעת על ידי המשטרה והרשות תשתית ראייתית להעמדה לדין) לצד אנשי כספים וביקורת בחברה - ובהם מבקרת הפנים רונית בירן וסמנכ"ל הכספים טל רז

המעורבים ועוצמי העיניים

את החשודים בפרשה, ניתן לחלק לשתי קטגוריות: מעורבים ישירים לכאורה בפרשת השוחד ואנשים שאחריותם הפלילית נובעת ממעמדם כבכירים בקבוצה, וכבעלי תפקידים בחברה.

בכל הנוגע לחשודים מתוך SBI, ובפרט אנשי הסניף הקנייתי של שיכון ובינוי – נמצאה תשתית ראייתית למעורבות בתשלומי שוחד לעובדי ציבור בקניה, כולל עובדי ציבור בכירים ביותר עד לדרגת שרים בממשלת קניה שנחקרו בפרשה. נגד קבוצה זו של חשודים, ישנן ראיות מוצקות המתבססות בין היתר על עדויות שנגבו בקניה בשיתוף פעולה עם היחידה למלחמה בשחיתות הקנייתית. לכך מיתוספות הקלטות של חלק מהחשודים מודים במעשים, ומסמכים בחתימת חלק מהחשודים.

בכל הנוגע לחשודים הבכירים ביותר בקבוצה בישראל – החל בבעלת השליטה לשעבר אריסון, בדירקטורית פלד, ביו"ר ברניב, המנכ"ל קוטלר ואחרים - אין חשד כי היו מעורבים באופן ישיר במעשי השוחד, אך קיים חשד שעצמו עיניים לנוכח שיעור רווחיות חריג של החברה בקניה, קשריהם הבעייתיים של בכירי הסניף הקנייתי עם ראשי השלטון בקניה ואי התעניינות בהוצאות חריגות שנרשמו בספרי החברות לאורך שנים רבות, שמהותן האמיתית היתה על פי החשד תשלום השוחד. ככל שהחשדות נגד הקבוצה הזו יתבססו לכדי אישום בעתיד, ההערכה היא כי זה ייעשה בעבירות רישום ודיווח על פי חוק החברות וחוק ני"ע.

הפרשה הגוואטמלית מחוץ להמלצות

באוגוסט האחרון פורסם כי שמה של שיכון ובינוי נקשר גם בפרשת שוחד לכאורה בגוואטמלה, נושא שהיו חשודים שנשאלו עליו גם בחקירה של משטרת ישראל ורשות ני"ע. משרד התובע הכללי בגוואטמלה פירסם באוגוסט כי שורה של חברות זרות ובהן SBI, נחשדות בתשלום שוחד לשר התקשורת, התשתיות והדיור לשעבר הגווטאמלי, אלחנדרו סיניבלדי, שנמלט מהמדינה על רקע החשדות נגדו.

לפי הודעת התובע הכללי במדינה, שלושה ישראלים עובדי SBI היו מעורבים לכאורה בפרשה והוצאו נגדם צווי מעצר מקומיים:  אריאל אהרון שהרבני, יוסף אחימס ועזריה לוי.

לטענת התובע, SBI זכתה במכרז לבניית כביש בצפון המדינה, בין הערים ווטננגו וליוינגסטון – בתמורה ל-230 מיליון דולר, בתמורה לכספי השוחד. הכספים שולמו באמצעות חברת קש שייסדו אנשי שיכון ובינוי לכאורה באיים האנטילים, לחברה אחרת שייסד השר החשוד בפנמה ושהוחזקה בידי נאמן.

המלצות המשטרה ורשות ני"ע שמועברות כעת לפרקליטות, אינן כוללות התייחסות כלשהי לפרשה בגוואטמלה, שאינה צפויה להיות חלק מכתבי האישום בפרשה, ככל שיהיו כאלה.

נורות האזהרה שדלקו

הזרז לחקירה היתה תביעה שהגיש ביולי 2017 שי סקף, לשעבר מנהל הכספים בקניה של SBI. לטענת סקף, שיכון ובינוי נמנעת מתשלום שכרו, ואף מפעילה מסכת של לחץ ואיומים כלפיו כדי למנוע ממנו לעמוד על זכויותיו. בתביעה הסביר סקף כי זהו המשך ישיר להתנכלות ולהתעמרות של שיכון ובינוי כלפיו, לאחר שחשף מעשי שחיתות חמורים שביצעו לכאורה מנהלי חברות בקבוצה לאורך שנים רבות ובהיקף נרחב. לתביעה שהגיש סקף, צורפו גם הקלטות שיחות שקיים עם ראשי הסניף הקנייתי של החברה, בה הודו בתשלומי השוחד.

בספטמבר 2018 משך סקף את תביעתו כשהוא מציין כי החשיפה התקשורתית שהתלוותה לניהול התביעה הובילה וצפויה להמשיך ולהוביל לטלטלה בחייו האישיים והמקצועיים, וניהולה כרוך בהשקעת משאבים רבים.

עוד קודם לתביעתו של סקף, נדלקו מספר נורות אזהרה לגבי התנהלות החברה. בדו"ח השנתי של שיכון ובינוי ל-2017, שפורסם במארס 2018, צוין כי במהלך 2015-2014 התקבלו פניות מהבנק העולמי למסירת חומרים ושיתוף פעולה עם הליך בדיקה שנגע לתשלומים לעובדי ציבור בקניה, וכי ובינואר 2016 התקבל מכתב פנייה המודיע על כוונת הבנק העולמי לבצע הליך ביקורת בנוגע לפרויקטים של החברה בגוואטמלה.

חילוטים ב-420 מיליון שקל

במהלך החקירה נתפסו נכסים של חשודים בהיקף עצום, ויש שיאמרו חריג של כ-420 מיליון שקל ובהם של קוטלר, ברניב ולחמני.

במהלך החקירה והמשפט (במידה שמוגש כתב אישום) הרכוש נשמר ומוגדר כתפוס או "מוקפא". ככל שבסופו של דבר בית המשפט ירשיע את המעורבים - הוא יכול להורות על חילוטו של הרכוש לטובת המדינה.

בקרב סנגורים נשמעת ביקורת נוקבת על היד הקלה של גופי החקירה בבקשות לא מידתיות, לשיטתם, לתפיסות רכוש בשלב כה מקדמי, שמשאירות לעתים את החשודים ללא אפשרות מחיה בסיסית - לאחר שמעוקלים להם כלי הרכב וחשבונות הבנק. מנגד, הטענה של גופי החקירה היא שתופסים את מה שלפי החשד "צמח" לעבריין כתוצאה מהעבירות, וזאת במטרה שלא להישאר בלי הנכסים במקרה שבו אותם חשודים יורשעו.

עו"ד נתי שמחוני המייצג את שרי אריסון ואפרת פלד מסר: "אנו סמוכים ובטוחים כי כאשר הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם, היא תגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב בהתנהלותן של שרי אריסון ואפרת פלד – ותורה על סגירתו של התיק."

מעוה"ד פנחס רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות', המייצגים את קבוצת שיכון ובינוי נמסר בתגובה: "החקירה נסובה על חשדות לפעילות משכבר השנים, של חברה נכדה זרה באפריקה.  מאז האירועים הנחקרים, שינתה החברה כליל את פניה ואת בעליה. הדברים יובהרו לפרקליטות וכמקווה יפלו על אזניים קשובות. החברה מכחישה כל מעורבות לפעילות בלתי חוקית ואף נוקטת צעדים קפדניים כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים בתחומי הציות והתנהלות תאגידית תקינה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ