כתבה ביקורת שלילית באתר זאפ - ותפצה את החנות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כתבה ביקורת שלילית באתר זאפ - ותפצה את החנות

אישה רכשה טלפון נייד - שהתקלקל לאחר חודשיים ■ לאחר שפירסמה ביקורת שלילית על החנות בפייסבוק ובזאפ, נתבעה הלקוחה על הפצת לשון הרע ■ בית המשפט פסק לחנות פיצוי של 5,000 שקל

51תגובות
חנות טלפונים ניידים
בלומברג

כתיבת ביקורות צרכניות באינטרנט היא דבר נפוץ, אתרי צרכנות וחנויות מקוונות מספקים לא פעם אפשרות לכתיבת ביקורות על מוצרים וחנויות, וביקורות צרכניות שכאלה נפוצות באינטרנט. אך מה קורה כאשר מוגשת תביעת לשון הרע נגד כותב הביקורת?

זהו סיפורה המשונה של אנה רובינשטיין, תושבת מטולה שרכשה טלפון סלולרי באילת מחברת GO Mobile, אחת מחברות הייבוא המקביל לניידים בארץ. לרוע המזל, לאחר חודשיים מיום הרכישה, הפסיק המכשיר לפעול. רובינשטיין מסרה את המכשיר לתיקון במעבדה פרטית, שאינה מופעלת על ידי החנות, אך זו לא הצליחה לא הצליחו לתקן את המכשיר

לקריאת פסק הדין לחצו כאן - דלג

לפיכך החליטה רובינשטיין לשלוח את הטלפון לתיקון במעבדה של חברת סאני, היבואן הרשמי של סמסונג בישראל. במעבדת סאני הודיעו לרובינשטיין כי המכשיר שבידיה פרוץ, ולכן עלות התיקון שלו תהיה גבוהה. בשלב הזה היא החליטה לפנות לרשת GO Mobile, שממנה רכשה את המכשיר. בסניף אילת הפנו אותה למוקד הראשי של החברה, ולדבריה נמסר לה כי יחזרו אליה - אך הדבר לא קרה.

מכאן החל הסיפור להסתבך. עוד באותו היום כתבה רובינשטיין פוסט חריף בפייסבוק נגד החברה, שבו סיפרה את פרטי המקרה והאשימה את החנות שמכרה לה טלפון "מוחדש" במחיר של חדש. למחרת הפרסום בפייסבוק פנה מנהל השירות בחברה אל רובינשטיין כדי לברר עמה את הנושא. בסיום השיחה ביניהם סוכם כי הפוסט יוסר מפייסבוק, וכי רובינשטיין תשלח אל מנהל השירות את תיעוד של התגובה שקיבלה ממעבדת סמסונג, שלפיה שהמכשיר פרוץ, והוא יבדוק את טענותיה.

מעבדה לתיקון טלפונים חכמים
תומר אפלבאום

לאחר בדיקת הנושא השיבה Go Mobile לרובינשטיין כי מלכתחילה היה עליה למסור את המכשיר למעבדת החברה ולא למעבדה חיצונית, וכי הרשת לא מקבלת אחריות על טיפול של מעבדה אחרת. עוד נטען כי החברה אינה מוכרת טלפונים פרוצים, וכי רובינשטיין מוזמנת להפקיד את הטלפון באחת ממעבדות הרשת לתיקון, בכפוף לתשלום.

לאחר שקיבלה את התשובה, פירסמה רובישטיין חוות דעת צרכנית באתר "זאפ", שבה סיפרה את פרטי המקרה, והוסיפה: "עוד לא נפגשתי עם חוצפה כזאת. אל תתקרבו לרשת הזאת".

מי פרץ את הטלפון?

בתגובה תבעה הרשת את רובינשטיין על פרסום לשון הרע, והנושא הגיע לפתחה של השופטת כרמית בן אליעזר מבית המשפט השלום בראשון לציון. לפני כמה שבועות היא קבעה כי הדברים שפורסמו אכן מהווים לשון הרע, "בהיותם דברים העלולים לפגוע בשמה הטוב של החברה, בפרנסתה או במשלח ידה".

השופטת התייחסה לעובדה שמדובר "בביקורת צרכנית שפורסמה באתרים שמיועדים לכך". כך, לדבריה, "ככל שהביקורת היה מתמצה בתיאור לגיטימי של חווית שירות שלילית, לא בהכרח היה מקום להטיל אחריות בלשון הרף, גם אם היו נכתבים דברים בוטים וחריפים". מה שהכריע את הכף הוא העובדה שרובינשטיין לא הסתפקה בטענה כי "השירות אותו זכתה לקבל מהתובעת לא היה לרוחה, או בשיתוף בדבר תחושותיה כי התובעת התנערה מאחריות למוצריה. הנתבעת פרסמה – כעובדה מוגמרת – כי התובעת מכרה לה טלפון פרוץ ומוחדש כטלפון חדש".

ואולם רובינשטיין לא הצליחה להוכיח כי הטלפון שנמכר לה היה פרוץ בעת הרכישה. היא אמנם הגישה לבית המשפט דו"ח של מעבדת סאני, שממנו ניתן ללמוד כי הטלפון פרוץ, אך לדברי השופטת "אין בכך כדי ללמוד כי כך יצא המכשיר מהחברה. לבית המשפט אין ידיעה שיפוטית או טכנית בדבר המשמעות של פריצת מכשיר והאופן בו נעשית הפעולה. משלא הביאה הנתבעת – שעליה הנטל להוכיח זאת – ראיות להוכחת האמור, ומשלא טרחה אף להביא לעדות מי מטעם המעבדה שבה טופל המכשיר על מנת להעיד כי המכשיר לא נפרץ על ידי מי מטעמם, הרי שלא עמדה בנטל להוכיח כי המכשיר אכן נמכר לה כ"פרוץ" ולא "נפרץ" בשלב מאוחר יותר".

הפיצוי המתון

הפיצוי שנפסק לבסוף הוא 5,000 שקל לטובת Go Mobile. בחישוב הפיצוי לקחה השופטת בחשבון את נסיבות המקרה. לדבריה, הפרסום הראשון הוסר מיד מפייסבוק, ולכן יש ספק כמה אנשים נחשפו אליו אם בכלל. לגבי הפרסום השני קבעה השופטת כי הוא זה שמזכה את החברה במתן הפיצוי, אך זה יהיה 'מתון' בלבד, בין היתר משום שעל החברה מוטלת חובה לבדוק בצורה עניינית את הפניות אליה.

"חובתה של התובעת לנהוג כלפי לקוחותיה בתום לב מחייבת בדיקה עניינית של הפניות ולא היתלות ב'תירוץ' של פנייה למעבדה חיצונית מבלי לבדוק את הדברים כלל, וחובה זו חלה כלפי כל לקוחותיה. על אחת כמה וכמה שהיא חלה בעניינה של הנתבעת, משסוכם עימה באופן פוזיטיבי כי כך ייעשה, וכאשר בהסתמך על התחייבות זו פעלה הנתבעת והסירה מיד את הפוסט שפירסמה. על אף האמור, מעיון בתגובת התובעת במייל עולה בבירור כי החנות התנערה לחלוטין מאחריותה ומהתחייבותה לבדוק את הדברים לגופם, והבהירה כי לשיטתה, משפנתה הנתבעת למעבדה חיצונית בכל מקרה אין החנות מוכנה לבדוק את המכשיר, אלא בתשלום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#