שוחד? "הייתי ב-669. זה בטבע שלי לעזור" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוחד? "הייתי ב-669. זה בטבע שלי לעזור"

זה ההסבר שנתן רמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות, לעסקות שבמרכז כתב האישום נגדו ■ כהן נאשם בשורה של פרשות שוחד בתיק ישראל ביתנו ■ שר החקלאות לשעבר, יאיר שמיר: "הוא היה מנכ"ל מעולה. הצעתי לכהן תמיכה כספית בתקופה של החקירה"

9תגובות
רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, החודש
עופר וקנין

מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, מתמודד לראשונה בבית המשפט עם האישומים נגדו בפרשת ישראל ביתנו. קו ההגנה של כהן מתבסס בעיקר על ניסיון לשוות לעסקות שכתב האישום נגדו מצייר כמתן וקבלת שוחד, כעסקות לגיטימיות.

פרשת ישראל ביתנו מורכבת מריבוי פרשיות משנה, שעניינן תקציבים שסידרו אנשי מפלגת ישראל ביתנו, ובראשם הנאשמת המרכזית, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, לגופים שונים מתקציב המדינה. לפי החשד, חלק מהכספים הוחזרו למפלגה ולאנשיה בדרכים שונות, כולל מימון הוצאות המפלגה, רכישת טובין וחוזי יעוץ שנערכו לפי דרישת אנשי המפלגה.

כהן, המקורב ליו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, נאשם במספר פרשות שבהן קיבל ושילם כספים במאות אלפי שקלים כחלק מההתחשבנות של קירשנבאום עם גורמים שונים, בגינן הוא מואשם בקבלת שוחד - מאיגוד הכדורסל, ובמתן שוחד לקירשנבאום, באמצעות העסקת בנה ובאמצעות ובאמצעות תשלומים שביצע לחברת ההפקה אברורה, לפי בקשתה לכאורה.

בפרשה אחרת, שהתרחשה ב-2011 כשכהן שימש יועץ של שר התיירות דאז סטס מיסז'ניקוב, נאשם כהן בניסיון לקבלת שוחד, בין היתר בגין דרישת "עמלה" של 100 אלף שקל, בעד השגת תקציב לעמותה המפעילה את האתר "שילה הקדומה". כמו כן, חברת הייעוץ של בני הזוג כהן נתנה שירותים למועצה האזורית לכיש ולחטיבה להתיישבות, וכהן נאשם בסעיף של קבלת דבר במרמה בגין ניפוח הדיווח על שעות העבודה שהוגש ללקוחות, בסך של יותר מחצי מיליון שקל.

יאיר שמיר בבית המשפט
עופר וקנין

קו ההגנה של כהן, כפי ששטח אותו בפתח הדיון בא כוחו, אבי חימי, נסמך על טענה כי העסקתו של כהן על ידי הגופים השונים היתה על רקע מומחיותו, ובמנותק מהתקציבים שקיבלו הגופים השונים בסיוע מפלגת ישראל ביתנו. כך, גם פעולות שביצע לפני מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד החקלאות, נעשו לדבריו כחלק מעסקות כשרות, ולא נגעו למעמדה של קירשנבאום במפלגת ישראל ביתנו או לתקציבים הציבוריים שסידרה לגופים שהעסיקו אותו כיועץ. בין השאר מדובר בהעסקתו של בנה של קירשנבאום, טמיר, בחברתו, וכן כספים שהשקיע בעסקי חברת אברורה בבעלות מי שהיתה חברתה של קירשנבאום, עדת המדינה נלי דונובצקי. 

בתחילת עדותו סיפר על קורות חייו כאיש קבע במשך 23 שנים בחיל האוויר, ובהמשך כיועץ במגזר הפרטי וכמנכ"ל משרד החקלאות. "הכלים שצברתי בחיל האוויר מאפשרים לי לעשות הרבה דברים כמי שיש לו יסודות טובים בתחום הניהול. ב-25 השנים האחרונות, בפרט בעשר השנים לפני שנכנסתי למשרד החקלאות, הייתי יועץ לכ-140 גופים במשק". כהן מנה את הגופים, כולל תעשיות ביטחוניות, בנק ישראל, מועצות אזוריות ועוד.

"אני מסכים לעובדות רבות מכתב האישום", ציין כהן בתחילת עדותו. "במהלך העדויות במשפט הזה, ישבתי כאן ולאט לאט הבנתי מה הוביל את אנשי הפרקליטות לכתוב את כתב האישום הזה... היה כאן אורן גבאי (אחד החוקרים בתיק; ג"מ), איש נבון, איכותי, רהוט - אבל הוא עשה עבודה חלקית".

סנגורו, משה וייס, ממשרדו של חימי, שאל אותו מדוע שמר על זכות השתיקה במהלך חלק מעדותו, וכהן השיב: "בארבע החקירות הראשונות עניתי באופן מלא. מתי שמרתי על זכות השתיקה? לאחר שראיתי שהשוטרים לא מוכנים לשמוע את מה שאני אומר. כשאמרו לי משפטים כמו 'מה שיש נגדך זה צונאמי', המצב היה ברור לי".

סרטון יסמין פרשת ישראל ביתנו - דלג

בקשר להעסקת בנה של קירשנבאום, הציג כהן מסמכים, שמראים לכאורה, שבנה של קירשנבאום ביצע כביכול עבודות בתמורה לכספים שקיבל. הוא הסביר ששכר אותו מכיוון שנדרש לעובד צעיר, עם נגישות למחשבים, ואישר כי קירשנבאום אכן ביקשה ממנו עזרה במציאת עבודה לבנה. "כמי שיצא מיחידה כמו 669, זה בטבע שלי לעזור, אז עזרתי. אבל ההעסקה שלו היתה אמיתית". בהמשך הסביר ש"הדור הצעיר שגדל כיום בישראל, יודע המון דברים, וזה דור איכותי מאוד".

בקשר לצ'ק שנתן לחברת אברורה בבעלות עדת המדינה דינוביצקי על סך כ-35 אלף שקל, בתחילה אישר כי קירשנבאום יצרה את הקשר בינו לבין דינוביצקי, אך בניגוד לכתב האישום שמתאר את התשלום כדרך להחזיר כספים לקירשנבאום, תיאר את התשלום כהשקעה בעסק. "היא הסבירה לי שיש לה פעילות במולדובה, של הפקות טלוויזיה מחוץ לאולפן, הסבירה שזה רווחי. ניהלתי איתה משא ומתן והשתכנעתי שזאת השקעה טובה. אז השקעתי את הסכום הזה בעסק שלה. תכננו גם להמשיך בפעילות כזאת יחד בישראל".

השופט ירון לוי תמה כיצד החליט על עסקת ההשקעה מבלי שפגש את דינוביצקי מעולם: "השקעה על בסיס שיחת טלפון אחת?", שאל השופט. כהן השיב: "כן, זה היה סכום זניח בהתחשב בהכנסות שלי באותה התקופה. כשאתה עובד בחברה פרטית, אין דירקטוריון וקל לקבל החלטות מהר. נראה לך טוב, אז אתה משקיע. לפעמים אתה אוכל אותה. זו השקעה שבה אכלתי אותה".

בקשר לכ-100 אלף שקל שלפי האישום קיבלה מאיגוד הכדורסל חברת היעוץ שהיתה בבעלות רעייתו בתיה, בתמורה להעברת תקציב של כמיליון שקל מהכספים הקואליציונים של ישראל ביתנו - סעיף שבגינו מיוחסת לכהן, בין היתר, קבלת שוחד - סיפר כהן כי הסכום שקיבל נגע לשירותי ייעוץ שנתן ולא לנושא התמיכה הכספית באיגוד.

לדבריו, אבנר קליסקי, עסקן בתחום הספורט המוכר לו משירותו הצבאי, הביא אותו ללשכתו של יו"ר איגוד הכדורסל דאז, אבנר קופל לפגישה בתקופה שהיה עדיין אזרח פרטי. "זו היתה פגישה של 5 דקות סך הכל. היינו רק אני, קליסקי וקופל. קליסקי דיבר אתי גם על אפשרות להשגת תמיכה כספית מישראל ביתנו - הוא סיפר על רצון לקבל תמיכה (חסויות; ג"מ) מתורמים פרטיים והעלה גם אפשרות לתמיכה מישראל ביתנו. אמרתי לו שאני לא עוסק בזה, אבל אני מציע לך לפגוש את מי שעוסקת בזה - פאינה קירשנבאום - וסידרתי לו פגישה עם פאינה".

פאינה קירשנבאום בבית המשפט
עופר וקנין

כהן המשיך: "קופל הציע לי לקבל עמלה מהתמיכות. אני סירבתי. אמרתי לו שאני עובד על ריטיינר כנגד התוצרים שאני מביא ולא מקבל אחוזים. לא עזרתי לו לשכנע את פאינה ולא הייתי מעורב בהמשך בכל מה שנוגע לתקציב".

כשנשאל על עדותו של קופל, לפיה ביקש עמלה של 20% ובהמשך ירדה ל-10% כולל מע"מ. "זה לא נכון,  גם לא הייתי יורד ככה מ-20% עמלה ל-8.5% (לא כולל מע"מ). דיברנו על עבודה לפעילות ספורט לנוער, ועל זה שולם השכר".

יאיר שמיר בא לעזרה

בפתח הדיון, עוד לפני עדותו של כהן, העיד שר החקלאות לשעבר יאיר שמיר מטעם ההגנה של כהן, ששימש מנכ"ל משרדו. "אני מכיר את רמי כהן ממהלך שירותי בחיל האוויר. המפגשים הולכים אחורה עד מלחמת יום כיפור", אמר שמיר.

"כשהייתי יו"ר התעשייה האווירית, עשינו שינוי מערכתי. הצעתי לרמי להיות סמנכ"ל תכנון אסטרטגי, הוא לא היה מעוניין, אבל חיברתי אותו עם המנכ"ל ניסן יצחק, והיתה שם התקשרות. רמי עזר לנו עם מציאת טכנולוגיות שהיו צריכים".

"כשהלכתי לפוליטיקה הכרנו במסגרת מערכת הבחירות. כשנתמניתי לשר, הוא עזר לי להקים את צוות הלשכה שלי והוא גם מונה למנכ"ל. הוא היה מנכ"ל מעולה. לאחר שסיימנו את העבודה במשרד החקלאות שמרנו על קשר. עד היום אני מסתכל על חלק מהפעילויות שלו, שהן יוזמות טכנולוגיות".

עו"ד חימי שאל את שמיר על הרגע שבו שמע על החקירה. "זה נפל עלי כרעם ביום בהיר", אמר שמיר. "כששמעתי על הפרשה, הצעתי לו שישעה את עצמו מהמשרד ולא יתפטר. הוא אמר 'בשום פנים ואופן' והתעקש להתפטר. הצעתי לו גם תמיכה כספית באותה תקופה, כי נקלע לקשיים על רקע החקירה".

חימי: האם התבקשת על ידי מישהו למנות אותו למנכ"ל המשרד?

שמיר: "איש לא דיבר איתי עליו. אני הצעתי לו את התפקיד על סמך ההיכרות שלי עמו".

חימי: האם אתה מכיר את עמותת איילים (עמותה שקיבלה תקציב במליונים ממקורות ממשלתיים, עניין שעומד במרכז כתב האישום נגד סגנית השר פאינה קירשנבאום; ג"מ)?

שמיר: "כן. בתקופתי במשרד החקלאות, בא אלי אחד מראשי העמותה, דני גליקסברג. התלונן שרמי כהן לא מאשר לו תקציבים מכיוון שלא ראה את תוכניות העבודה המפורטות שלו לגבי הכסף. גם אני לא אישרתי את התקציב ולדעתי, עד היום העמותה לא קיבלה אותו (ממשרד החקלאות; ג"מ)".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#