דנקנר מבקש להוריד את המקורבים שסייעו לו ב"הנפקת החברים" מהתביעה הייצוגית נגדו

התביעה הוגשה לאחר הרשעתו של דנקנר במשפט הפלילי ולאחר שדנקנר החל לרצות עונש מאסר שהוטל עליו ■ התובע הייצוגי טוען כי אפשרות לפרישה של חברי קבוצה תאפשר השפעה של דנקנר על חברי קבוצה פוטנציאליים

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נוחי דנקנר במהלך המשפט שלו
נוחי דנקנר במהלך המשפט שלוצילום: ניר קידר

נוחי דנקנר, שמרצה בימים אלה עונש מאסר לאחר שהורשע בהרצת מניות אי.די.בי, מבקש מבית המשפט אפשרות ״לשחרר״ מקורבים שהשתתפו ב״הנפקת החברים״ מהקבוצה שבשמה הוגשה תביעה ייצוגית נגדו ואשר בשמה נתבע הפיצוי. כלומר, בכך תדולל הקבוצה שמגיע לה פיצוי. בנובמבר 2018, כחודשיים אחרי כניסתו של  דנקנר לכלא, הוגשה נגדו ונגד שותפו לעבירה איתי שטרום תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי בעל מניות לשעבר בחברה בסכום של 90 מיליון שקל.

התביעה נמצאת עדיין בשלבים ראשונים, ומחר צפוי דיון קדם משפט ראשון בפני השופטת הכלכלית רות רונן. השופטת תידרש להחליט בין השאר לגבי בקשה שהגיש דנקנר לאשר נוסח של הודעה בדבר פרישה מן הקבוצה של שותפים, חברים, מקורבים ובני משפחה שלו שאינם מעוניינים להיכלל ב"קבוצה" שהוגדרה בבקשת האישור של התביעה. לבקשה בעניין הפרישה שהוגשה בתחילת אפריל צורף דף של הודעה על פרישה ובה יודיע החתום על בקשתו לפרוש תוך סימון כמות ניירות הערך שרכש ותאריך הרכישה והמכירה. 

התובע הייצוגי, אריה רהב, הביע באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ התנגדות לבקשה לאפשר פרישה של חברי הקבוצה. לדבריו, העובדה שדנקנר מבקש מבית המשפט אישור לאפשר ויתור על פיצוי של חברי הקבוצה יכולה להכשיר  פעילות תכסיסנית ומניפולטיבית מצד הנתבעים והשפעה על חברי קבוצה פוטנציאליים - אם בדרך של הצעת תמורה חומרית או שאינה חומרית ואם בדרך של הפעלת לחצים, התחשבנות עבר ופעולות תמרון אחרות שתכליתן להיטיב עם עניינם של הנתבעים על חשבון עניינם של חברי הקבוצה הפוטנציאלית. על כך השיב דנקנר, באמצעות עורכי הדין ניר כהן ואמיר בן-ארצי, כי מדובר בחשש סרק שאינו נתמך בראיות. 

החברים של נוחי

דנקנר ושטרום הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך על ידי השופט חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי בתל אביב ביולי 2016. כבוב גזר על דנקנר עונש של שנתיים מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. על שטרום, שותפו לעבירה, גזר שנת מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקל. שופטי העליון דחו את הערעורים שהגישו דנקנר ושטרום – על דנקנר הם גזרו שלוש שנות מאסר בפועל, ועל שטרום גזרו שנתיים מאסר בפועל.

במרכז הפרשה עמדו שלושה ימים בפברואר 2012, שבהם על פי הנטען, פעל דנקנר בניגוד לחוק כדי להגדיל את היקפי המסחר במניות אי.די.בי, ולהעלות את שוויין לקראת הנפקת מניות החברה בבורסה. ההנפקה זכתה לכינוי "הנפקת החברים", מפני שרבים מהמשתתפים בה נחשבו לחברים של דנקנר, או לפחות לחברים במועדון האלפיון העליון. הפרקליטות טענה כי לפני ההנפקה הסכימו דנקנר ושטרום ביניהם כי שטרום יבצע רכישות גדולות של מניות אי.די.בי בבורסה במטרה למנוע את המשך ירידת מחיר המניה ואף להעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר. המטרה היתה ליצור מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

רהב רכש 210 מניות רגילות של החברה ב-23 בפברואר 2012 (היום בו עברה הנפקת החברים לשלב הציבורי), ומכר אותן ב-3 במאי 2012. הוא טוען כי בעקבות הרשעתם של דנקנר ושטרום בפלילים קמה עילה להגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה.

הוא צירף לבקשה חוות דעת כלכלית של פרופ' אשר בלס, שחילק את הנזק הכולל שנגרם לבעלי המניות של אי.די.בי בעקבות הרצת המניות לשלושה חלקים: נזק בסך כ-46.5 מיליון שקל שנגרם למשקיעים שרכשו מניות בהנפקה; נזק בסך כ-10.5 מיליון שקל שנגרם למשקיעים שרכשו מניות בבורסה במהלך תקופת ההרצה; ונזק בסך 33 מיליון שקל שנגרם לכלל ציבור המשקיעים שרכשו מניות החל ב-21 בפברואר 2012 ועד ההודעה של רשות ניירות ערך ב-27 לנובמבר 2012. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker