הנאמן: פישמן מסתיר נכסים בגרמניה בשווי עשרות מיליוני יורו

איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן מחזיק בנכסים באמצעות מארג ישויות משפטיות סבוך הנשלט על ידי מקורביו - כך טוען הנאמן לנכסיו, עו"ד יוסי בנקל ■ עורך דינו של פישמן: "טענות דמגוגיות ממוחזרות וחסרות בסיס עובדתי"

אליעזר פישמן בבית משפט
אליעזר פישמן בבית משפטצילום: עופר וקנין

איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן החזיק ומחזיק נכסים בשווי של עד מאה מיליון יורו בחשאי, באמצעות שורה של אנשי קש וחברות זרות - כך טוען הנאמן לנכסיו, עו"ד יוסי בנקל, בבקשה שהגיש היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בנקל נסמך בבקשה על דו"ח שהכינה חברת החקירות בלאק קיוב עבור תיק פשיטת הרגל. חוקרי החברה התחזו לאנשי עסקים זרים, וקיבלו הצעה לרכוש את הנכסים מעורך דין זר שעבד עבור פישמן, שבה היה מעורב אחיינו של פישמן, שלמה כץ.

במרכז הדו"ח עומדים עורך דין גרמני ששמו מרקוס ריסה, שעבד בעבר עם פישמן; שלמה כץ, לשעבר עיתונאי "ידיעות אחרונות", והיום איש עסקים המתגורר בברלין; ושלושה אזרחים זרים שבנקל סבור שהם אנשי קש מטעם פישמן - איש עסקים גרמני בשם אוליבר קריידר, ובני זוג בשם ויליברד דיקאוטשיץ ומירלה הלברג, אזרחים גרמנים המתגוררים באיביזה שבספרד.

"החייב החזיק ומחזיק, באמצעות מארג ישויות משפטיות סבוך ומורכב, הנשלט על ידי נאמנים, שלוחים ובאי כוח הפועלים עבורו ומטעמו, בנכסים וזכויות בשווי של עשרות מיליוני יורו ברחבי אירופה ובעיקר בגרמניה", נכתב בבקשה. עוד טוען בנקל כי פישמן "ממשיך בניסיונותיו, גם לאחר שהוכרז כפושט רגל, להסתיר מהנאמן ובמקרים מסוימים אף לממש את נכסיו בגרמניה, באמצעות הנאמנים – וזאת בניגוד לחובתו להעביר נכסים אלו לקופת פשיטת הרגל".

משנים כתובות

לטענת בנקל, בתקופת היקלעותו של פישמן לפשיטת רגל, החלו שורה של חברות זרות - שסומנו על ידו ועל ידי בלאק קיוב ככאלו השייכות בפועל לפישמן - לשנות את כתובתן ולהחליף מנהלים, בין היתר "בהחלפת בעלי מניות ודירקטורים בעלי קרבה משפחתית לפישמן". לדבריו, "בשים לב לממצאים, העמיק החשד כי ייתכן והישויות מוחזקות על ידי ריסה, כץ או קריידר, כדי להסתיר ולהרחיק נכסים מהחייב".

כדי לנסות ולהביא הוכחות לקשר שאיתרו החוקרים, הם בנו סיפור כיסוי. אתר האינטרנט של ריסה כלל רמזים עבים לכישוריו בבניית חברות בינלאומיות, שתכליתן בין היתר להסתיר את הבעלות האמיתית בחברות באמצעות שימוש באנשי קש. סוכני חברת החקירות יצרו קשר עם ריסה והציגו עצמם כנציגיו של אוליגרך רוסי, המבקש להבריח נכסים מאנגליה ומרוסיה. בפגישה שערכו עם ריסה, הסוכנים תיעדו כיצד ריסה מתאר את שיטותיו להברחת הנכסים לכאורה. זאת, כשבמקביל הוא מספק דוגמאות מתיק פשיטת הרגל של פישמן, שבו גילה בקיאות יתרה.

במסגרת היחסים שרקמו הסוכנים עם ריסה, הציע עורך הדין הגרמני לחוקרים לרכוש דירה בבעלות פישמן בברלין. החוקרים קבעו פגישה כדי לחזות בנכס, שאליה הגיע לא אחר מאחיינו של פישמן, כץ – ומפתח הדירה בידו. לפי הדו"ח של בלאק קיוב, ריסה הציג את הדירה ככזו השייכת לפישמן ולרעייתו, והציע להם לרכוש אותה ב-8 מיליון יורו. באחת הפגישות, מתאר בנקל, ריסה סיפר כי אף שלפישמן "רשמית" אין נכסים, "פישמן בעל נכסים, וכי הוא (ריסה) ממשיך לטפל עבורו במספר עניינים, ובכלל זה, בעסקה לרכישת בית מלון".

עו"ד יוסי בנקל
עו"ד יוסי בנקלצילום: אמיל סלמן

בנקל מתאר כי "בהמשך פגישה זו ובנוכחות מר דיקאוטשיץ (אחד מהאנשים שנטען לגביהם שהם אנשי קש של פישמן – ג"מ), עו"ד ריסה הציע לסוכני בלאק קיוב לרכוש עבור הלקוח (האוליגרך שהם מייצגים על פי סיפור הכיסוי שבו השתמשו – ג"מ), מספר נכסים, כאשר מדבריו עלה כי בפועל הם בבעלות פישמן". במסגרת הנכסים הללו פרויקט נדל"ני לבניית 265 דירות בוונסדורף, מחוץ לברלין, בשווי של 18 מיליון יורו; מלון בעיר לייפציג בשווי 9 מיליון יורו; בית קולנוע בעיר שטוטגארט בשווי 16 מיליון יורו; ונכס בעיר שכניץ הכולל שטחי מסחר ומגורים בשווי של כ-4.5 מיליון יורו.

סוכני בלאק קיוב סיכמו עם עורך הדין שיעביר להם חומרים במייל אודות הנכסים המוצעים למכירה. במאי 2018 קיבלו ממנו מייל ראשון ובו קובץ אקסל מסודר עם נתונים על הנכסים המוצעים. לטענת בנקל, בדיקת נתוני הקובץ מראה כי כץ היה מעורב בעריכת הקובץ. הקובץ פירט גם את שמות החברות שבאמצעותן הוחזקו הנכסים, ואלו צורפו בנספחים לבקשה שהוגש לבית המשפט.

בין בעלי המניות והמנהלים בחברות היו אותם "שחקנים חוזרים", ששמם נכלל בבקשה של בנקל: ריסה, קריידר וכץ (בנקל טען אף לגבי קשר בין פישמן לבין חברות אחרות בשליטת דיקאוטשיץ, על סמך דברים שהאחרון תועד אומר לסוכני החרש שהפעיל). בהמשך שלח ריסה, לבקשת הלקוחות המתחזים, מסמכים נוספים, ובאחד מהם נכלל סכום הנכסים העומדים למכירה לכאורה - 100 מיליון יורו.

כץ שכח את הפגישה

כץ התייצב בינואר האחרון לחקירה בפני בנקל. בין היתר, נשאל על מעורבותו בכל הנוגע לחברות ולנכסים שבמרכז הדו"ח. כשנשאל אם היה עם עורך הדין מרכוס ריסה בפגישה בדירה בברלין, טען שהדבר "לא זכור לו".

בחקירה נוספת בפני בנקל במארס, התייחס למעורבותו בניסוח המסמכים וההצעה למכירת נכסי הנדל"ן השונים. לטענתו, שניהם תפקדו כמתווכים במשא ומתן והתכוונו להרוויח עמלה: "ככל הנראה מרכוס הציע לו לקנות פורטפוליו של נכסים, שזו אותה טבלה שאני עזרתי למרכוס להכין, עם אותה פרזנטציה שמרכוס העביר לי מהצד של תומאס הזה (הסוכן של בלאק קיוב – ג"מ)... זה מספר נכסים שקשורים לכל מיני גופים, ישויות משפטיות". בהמשך אמר: "יכול להיות שהטבלה עברה דרכי, שהשתתפתי בעריכה שלה, יכול להיות, אני לא זוכר".

בנקל טוען בבקשה כי "נכסים שונים הוסתרו באופן מכוון מהנאמן ומנושי החייב. נכסי נדל"ן רבים בגרמניה, בשווי בסך של מעל 100 מיליון יורו, מוסתרים מפני נושיו". הוא ביקש מבית המשפט לחייב את פישמן לפרט אודות קשריו לנכסים. 

עורך דינו של פישמן, שולי גולדבלט, מסר בתגובה: "זוהי בקשה של הנאמן המבוססת על טענות דמגוגיות ממוחזרות וחסרות בסיס עובדתי שכוחן רק בעיתונות. מר פישמן חזר והצהיר כי אין כל אמת בטענות אלו ואין לו אף נכס - בארץ או בחו"ל - שלא גולה באופן מלא כבר בתצהיר הנכסים שהגיש ביום הראשון של פשיטת הרגל, לפני למעלה משנתיים.

גם הסעד המבוקש על ידי הנאמן הנו אבסורדי, שכן אם הוא חשף (כטענתו) נכסים של החייב מה יש לו לבקש מהחייב 'לחשוף את נכסיו'. שיילך למקום שמצא את הנכסים וייקח אותם. אבל זה לא המצב. הנאמן לא חשף. הנאמן לא גילה. הנאמן פשוט טוען טענות ריקות לצורך פרסום בעיתון וכדי לנסות ולהצדיק את העובדה שלמרות השכר העצום ששולם לו על חשבון הנושים, ולמרות שחלפו שנתיים מאז מינויו, הוא לא איתר מאום מעבר למה שדווח לו מלכתחילה".

הקריסה הגדולה בהסטוריה

ביוני 2017 הכריז נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב על פישמן כפושט רגל. עו"ד בנקל מונה לנאמן לנכסיו והוסמך לתפוס את כל רכושו של פישמן, לאתרו, ולפעול למימושו. קבוצת החברות של פישמן, שנקלעה בעצמה לפירוק, הותירה חובות של יותר מ-4 מיליארד שקל, מתוכם 2.7 מיליארד שקל לשני הבנקים הגדולים בישראל – פועלים ולאומי.

פישמן החזיק בעבר בשליטה בחברות נדל"ן כמו כלכלית ירושלים, מבני תעשייה ודרבן, כמו גם במניות כלי תקשורת כמו "ידיעות אחרונות" ו"גלובס". קריסתו הכלכלית יצרה את תיק חדלות הפירעון הגדול בתולדות מדינת ישראל.

בנקל ועורך הדין רונן מטרי, המייצג את בנק לאומי, הגישו לפני כשנה בקשה לבית המשפט על נכס מקרקעין במגדל העמק, בטענה שהוסתר מהם לכאורה על ידי פישמן. כעבור שבוע עידכנו השניים את בית המשפט כי פישמן דווקא מסר להם מידע על הנכס - חצי שנה קודם לכן, באמצעות עורכי דינו - אך העניין נשכח.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ