שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, חרד מהשפעת הרשת

הארץ
הארץ

מאת יובל דרור "משפטנים עוסקים בסיווגים בכל נושא ועניין. עורך דין שרוצה לדעת מה לעשות כאשר מישהו נפגע ממכונית, הולך לדיני נזיקין; לבעיות דיור הוא הולך לדיני מקרקעין, כשמדובר בחלוקת רכוש בין בני זוג - דיני משפחה. אבל הסיווג החשוב ביותר בחיינו הוא הסיווג הקובע אם אתה עוסק ומבין באינטרנט, או שאינך עוסק ואינך מבין באינטרנט", כך אמר שלשום שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין.

השופט, המסרב בעקביות להתראיין בעניין עמדותיו לגבי רשת האינטרנט, נשא דברים בכנס מיוחד שנערך לרגל הוצאתו לאור של הספר "המחשב וההליך המשפטי", שכתב עו"ד נמרוד קוזלובסקי, העובד בצמוד לחשין.

חשין הוא אחד השופטים היחידים בישראל שנדרשו לתחום האינטרנט. כשכיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, במסגרת מערכת הבחירות האחרונה, פסק בעניין תביעתה של ש"ס את ח"כ אופיר פינס (ישראל אחת), בשל כך שהלה ביקש לדבר בצ'אט באינטרנט. חשין פסק כי למרות שהמחוקק אינו נותן בידי השופט כלים עדכניים לטיפול בבעיות מסוג זה, צ'אט אינו בגדר תעמולת בחירות.

בדבריו בפני עורכי הדין שנכחו בכנס ביטא חשין חששות כבדים מהשפעת הרשת. "הכניסה לאינטרנט קשורה לגיל. אנשים צעירים אינם יכולים לחיות בלי האינטרנט - הם נולדו לתוכו. לנו, המבוגרים, קשה בהרבה.

"האינטרנט שונה בעשר דרגות יותר מכל השינויים שקרו לפניו. כולנו חשים זאת. כל מי שמבין באינטרנט מסביר שאין כאן בעיה: 'תלמד עוד ובתוך חצי שעה תדע הכל', אומרים לי. אבל יש פחד שקשה להסבירו. אנחנו, המבוגרים, מפחדים מהאינטרנט. אנחנו אומרים 'זה יישאר לדור הבא'", אמר.

לדבריו, כמו שבעבר בדק הדור המבוגר את הטלוויזיה כדי לחפש את הקריין, כיום מחפשים אנשים את ה"גמד" המניע את הרשת. "האינטרנט יצרה מהפכה אדירה בחיינו, עד כדי כך שכיום יש בגללה ילדים המתרחקים מהחברה. הדבר מביא להתמכרות".

חשין אף הביא דימוי לעוצמת השינוי: "האינטרנט הוא משהו המקביל להמצאת הגלגל, אלא בעוד שהגלגל היה רק עזר, האינטרנט הוא הדבר עצמו. כולם אומרים שהעולם נעשה כפר קטן, אבל עכשיו הכפר הזה נמצא בתוך האינטרנט. המנטליות שלנו כבני אדם אינה בנויה לדבר הזה, אולי זה שוב הפחד שמדבר". סתירה בין הטכנולוגיה למשפט חשין התייחס בדבריו גם לסוגיות הנדונות בבית המשפט האמריקאי, ובראשן לסוגיית נאפסטר: "חוק זכויות היוצרים נועד לעודד יצירה, לעודד יוצרים. תמיד היו גניבות ותמיד ניסו להתגבר עליהן, אבל במקרה של נאפסטר, זה בא במאסות שלא נודעו עד היום.

"אומרים שנאפסטר הוא רק מכשיר ותלוי איך משתמשים בו. על סכין אפשר לומר שניתן לחתוך באמצעותו בצל או לדקור אדם. נאפסטר מבחינת העיקר שלו, נוצר (וזאת אנחנו יודעים בדיעבד) כדי לגנוב יצירות.

"יש לפנינו סתירה אדירה בין המשפט לבין הטכנולוגיה, שכן במקרה זה הטכנולוגיה באה להרוס קניין רוחני. הרס העולם של האתמול, ללא יצירת העולם של מחר".

חשין הוסיף כי "נאפסטר היא טכניקה שגוברת על ערך חברתי-מוסרי. אסור לנו להביא לכך שהטכניקה תנצח את הערכים, שכן בלי ערכים לא נצליח לקיים חברה מתוקנת. אולם אין לי ספק שמחר ימציאו נאפסטר חדש".

בהקדמה לספרו של קוזלובסקי, מדמה חשין את האינטרנט לפרש על גבי שולחן השחמט - כלי שאינו נע בכיוון אחיד אלא מדלג על כלים אחרים בכיוונים שונים.

בדבריו בכנס ביקש חשין לתקן את ההקדמה: "אני חוזר בי; הפרש אינו נע בצורה קבועה, אבל ברורה חוקיות ההתקדמות שלו. באינטרנט לא ניתן לצפות את כיוון התנועה.

"זה יקום חדש. יש בו אנשים אחרים, לא כמונו שנולדו לעולם אחר. היקום הזה הוא מקום בו תולעים רוכבים על קרני האור, והצמחים גדלים כאשר הפרח צומח באדמה והשורשים כלפי מעלה. אין לנו הכנה נפשית ליקום שכזה".

באופן דומה, התייחס גם לעניין הווירוסים ברשת: "הם לא וירוסים אמיתיים, אבל אין לנו שם אחר לקרוא להם. מדובר באנשים שנהנים להזיק לזולת בלי שום מטרה או תועלת - סוג חדש של מערב פרוע.

"אם אצטרך לדון במקרה שכזה, אין לי בעיה, שהרי אני יכול לכנות את הפעולה בשם 'זדון' או 'רשלנות' - אבל היכן הנאשם?"

חשין, שהרבה בהרצאתו בשימוש בדימויים, ביקש לסיום, להשתמש בדימוי נוסף לגבי האינטרנט: "הדבר דומה לחייזר שבא מעולם אחר. הוא דומה לאדם, אבל הוא רק רוח, איננו יודעים מה זה. החייזר מביא עמו מחלה, אבל אין לנו תרופות נגדה, אנחנו לא יודעים איך להילחם בה.

"מה הפלא שחברות כמו צ'קפוינט מרוויחות כסף, אבל זה לא מספיק. השאלה היא אם אפשר לסגור מוסדות כמו בנקים מפני האינטרנט, שיהיו ברשת סגורה.

"מוכרחים לעשות משהו, ואני לא יודע אם זה לא מאוחר מדי. אם זה מאוחר - אינני יודע לאן אנחנו מגיעים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ