יש יותר מדי מכללות שמלמדות משפטים, והרמה היא בהתאם - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש יותר מדי מכללות שמלמדות משפטים, והרמה היא בהתאם

שונות מסוימת ברמת מוסדות אקדמיים היא בלתי נמנעת, בעיקר כשמבקשים להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה. אך ככל שהדברים נוגעים ללימודי משפטים, ההבדלים ברמת המוסדות פרצו את גדר המתקבל על הדעת

5תגובות
טקס הסמכת עורכי דין
דן קינן

העליה הניכרת בשיעור הנכשלים במבחני לשכת עורכי הדין מיוחסת לרוב להקשיית המבחן. את הבעיה מבקשים, לכן, לפתור על ידי הנמכת המשוכה הבלתי עבירה כביכול שמציב המבחן. כך נולדו הנמכת ציון המעבר מ-65 ל-60, חוק ה"פקטור" שמבקש הנמכה נוספת של הציון ל-50 והוספת מועד מיוחד לנבחני דצמבר 2018 שציונם היה 59-50. אולם העמקה בנתונים מעלה אפשרות שהאשם אינו בקושי הבחינה אלא ברמות ידע ומיומנויות ירודות של חלק משמעותי מהנבחנים.

באפריל 2017 הצליחו במבחן 44% מן הנבחנים. שיעור העוברים בהצלחה ירד ל-36% בדצמבר 2018. זו לכאורה תולדה של עלייה בקושי המבחן. אלא שמבחן דצמבר 2018 לא היה קשה יותר לכל הנבחנים, אלא רק לחלקם. דירוג המוסדות לפי שיעורי ההצלחה של בוגריהם, מראה ש-81.6% מבוגרי שלוש האוניברסיטאות שבראש הדירוג הצליחו במבחן. שיעור זה דומה להפליא לשיעור ההצלחה של בוגרי מוסדות אלה באפריל 2017 – 81.3%.

במלים אחרות, מבחן דצמבר 2018 לא היה קשה יותר לבוגרי שלוש האוניברסיטאות מזה שנערך באפריל 2017. לעומת זאת, בוגרי שלוש המכללות הממוקמות בתחתית הדירוג התקשו הרבה יותר בדצמבר 2018 מאשר באפריל 2017. שיעורי ההצלחה שלהם היו 15% ו-30.7% בהתאמה. אם כך, הירידה בשיעור הכללי של המצליחים במבחן אינה נובעת מהחמרה בדרישות המבחן, שהרי אילו הייתה החמרה היא היתה בוודאי משפיעה על כלל הנבחנים ולא רק על חלקם. את עיקר הירידה בשיעורי ההצלחה יש לייחס לירידה ברמת המוכנות של בוגרי חלק מהמוסדות.

שונות מסוימת ברמת מוסדות אקדמיים היא בלתי נמנעת, בעיקר כשמבקשים להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה. אך ככל שהדברים נוגעים ללימודי משפטים, ההבדלים ברמת המוסדות פרצו את גדר המתקבל על הדעת. לשם המחשה, בדצמבר 2018 עמדו למבחן הלשכה בוגרי 14 מוסדות ישראלים. במחצית העליונה של דירוג ההצלחה ממוקמים בוגרי ארבע אוניברסיטאות ושלוש מכללות. מהם הצליחו במבחן 72%. לעומתם, רק 20% מבוגרי שבע המכללות שבמחצית התחתונה של הדירוג עברו את המבחן.

אחוז העוברים במבחני הלשכה לפי מוסד לימוד

תמונה זו אינה ייחודית לדצמבר 2018. דירוג המוסדות על פי שיעורי ההצלחה של בוגריהם כמעט שאינו משתנה משנה לשנה. יתר על כן, שיעור ההצלחה של בוגרי המוסדות בחלק הנמוך של הדירוג יורד והולך משנה לשנה, ואילו מספר הסטודנטים שמוסדות אלה קולטים ללימודי משפטים גדל והולך. בדצמבר 2018 תרמו שבעה המוסדות האלה, מחצית מכלל המוסדות, שני שליש מהנבחנים.

מבחני הלשכה אינם הבעיה, ומניפולציות לא ישנו מהותית את התמונה, אלא אם כן הדרישות תופחתנה עד לרמה נלעגת. אך ראייתם כלב הבעיה מסיטה את תשומת הלב מהבעיה האמיתית: כמחצית המוסדות שהוסמכו על ידי המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר במשפטים מושכים מספר גדל והולך של סטודנטים בעלי סיכוי קטן והולך לזכות אי פעם ברישיון הנכסף לעריכת דין.

זהו כשל רגולטורי מובהק. במהלך שלושה העשורים האחרונים העניקה המל"ג הסמכה להעניק תואר במשפטים ללא פחות מעשר מכללות, שמונה מהן פרטיות. ההיצע העודף של מקומות לימוד והתלות בשכר הלימוד מאלצים מוסדות רבים להנמיך מאד את סף הכניסה ולקבל מועמדים חסרי כישורים מספיקים. התוצאה, בדרך כלל, היא התפשרות על רמת ההוראה והנמכת דרישות.

מבחני הלשכה רק חושפים מציאות קשה זו, אך היא אינה ייחודית ללימודי משפטים. כשלון הרגולציה רחב בהרבה, אלא שקל להסתירו, מאחר שבמרבית תחומי הלימוד אין הבוגרים נדרשים לעמוד למבחנים חיצוניים כדוגמת מבחני הלשכה.

הכותב הוא פרופסור (אמריטוס) אוניברסיטת תל אביב. נשיא המכללה האקדמית תל אביב יפו בעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#