פרשת בר רפאלי: מה אפשר ללמוד מפסק הדין שחייב את הכוכבת לשלם מיליונים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת בר רפאלי: מה אפשר ללמוד מפסק הדין שחייב את הכוכבת לשלם מיליונים

בפסק הדין האזרחי של בית המשפט המחוזי נקבע כי רפאלי תשלם מס בישראל בגין הכנסותיה ב-2010-2009, משום שבתקופה זו היתה תושבת ישראל ולא תושבת חוץ ■ מכך עולות כמה נקודות למחשבה שעשויות לפזר את הערפל בפרשה

26תגובות
בר רפאלי
אי־פי

עם פרסום פסק הדין האזרחי של בית המשפט המחוזי בעניינה של בר רפאלי, רועשת העיתונות - והעיתונות הכלכלית בפרט. זאת, לאו דווקא בגלל קביעות או הלכות יוצאות דופן שנקבעו בו, אלא בעיקר בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה של הפרשה. הנה כמה תובנות שעולות מפסק הדין:

>>> גם האלבום המשפחתי עם דיקפריו לא שיכנע: בר רפאלי הפסידה בבית המשפט

1. בעולם המס הישראלי קשה להיחשב כ"אזרח העולם" או "חסר תושבות"

כפי שעולה מפסק הדין, אחת הסיבות שהובילו להכרעה שלפיה רפאלי היתה תושבת ישראל לצורכי מס, על אף שהותה הרבה בחו"ל ועל אף זיקותיה לחו"ל, היתה העובדה שהיא לא נחשבה לתושבת מס באף מדינה אחרת באותן שנים. הכרעה זו נובעת לדעתנו מהתפישה שלפיה אין זה צודק וראוי שאדם לא ישלם מס בשום מקום בעולם בגין הכנסותיו. זאת בדומה לקביעות בפסקי דין קודמים בפרשות אחרות.

מכאן ניתן ללמוד כי אדם המבקש לנתק תושבות מול רשות המסים בישראל, טוב יעשה אם ידאג במקביל לבסס תושבות במקום מושבו החדש בחוץ לארץ.

2. הריבית הורגת

בפקודת מס הכנסה נקבע כי חוב מס שמשולם באיחור, כפוף לריבית בשיעור של 4% לשנה בתוספת הצמדה למדד. המשמעות היא שככל שרפאלי לא שילמה את המס שדרשה רשות המסים בעבר, והמתינה להכרעת הדין במחוזי, אזי שכיום חבות המס בגין שנת 2009 תגדל בכמעט 50% ביחס לחוב המס המקורי. כלומר, על כל חוב מס מקורי של 1 מיליון שקל, תשלם רפאלי כמעט 1.5 מיליון.

יש לציין שהמדדים הנמוכים במשך מרבית השנים האחרונות דווקא שיחקו לטובתה של רפאלי בהקשר זה, וכי בשנים מסוימות המתנה עד לפסק הדין של המחוזי (שעשויה להינתן לעתים בטווח של כ-10 שנים משנת המס שבה עוסק הערעור), עשויה להוביל לתשלום של כמעט פי שניים מחוב המס המקורי.

מכאן ניתן ללמוד כי טוב יעשו נישומים אם ישלמו, כשהדבר מתאפשר, את חבות המס שנקבעה להם בשומה, אף תחת מחאה, בלי להמתין לסיום ההליכים בתיק. זאת, במיוחד במקרים שבהם הסתברות הזכייה בתיק אינה גבוהה. בהקשר זה יש לזכור שמקום בו הנישום משלם את חבות המס שנדרשה ממנו, ולאחר מכן זוכה בבית המשפט – הרי שגם הנישום יזכה לקבל את החזר המס בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.

3. הערפל סביב "מבחן מרכז החיים"

עניין הריבית הגבוהה מוביל לנושא חוסר הוודאות בנוגע לקביעת מקום תושבותו של האדם. בפסיקה כבר הודגש כי "מבחן מרכז החיים" הינו מבחן רחב העוסק במכלול של נסיבות ועובדות רבות מאוד, וכי החזקות המספריות לקיומו של מרכז חיים בישראל הינן חזקות הניתנות לסתירה. בהקשר זה נראה אף שפסקי הדין שפורסמו לאורך השנים בהקשרי קביעת מקום התושבות - אינם מפיגים לחלוטין את ערפל חוסר הוודאות השורר בסוגייה.

4. מי מהגר משיקולי פרנסה?

נושא אחרון שאליו נבקש להתייחס הוא הגירה משיקולי פרנסה. מציאות חיינו מלמדת כי ישנן שתי אוכלוסיות שנוהגות להגר משיקולים אלה: האוכלוסיות החלשות ביותר ("מהגרי עבודה"), אשר עוברות בדרך כלל ממדינות נחשלות למדינות מפותחות ועובדות שם בעבודות שאינן חביבות על האוכלוסייה המקומית; והאוכלוסיות החזקות ביותר, קרי מולטי-מיליונרים, אשר מהגרים כחלק מתכנון המס שלהם.

אמנם קיימים מהגרים משיקולי פרנסה בכל המעמדות והשכבות בחברה, אך נראה כי אחוזי ההגירה הגבוהים ביותר הינם כאמור מקצוות האוכלוסייה - דבר שמהווה לדעתנו נקודה מעניינת למחשבה.

הכותב הוא רואה חשבון ועורך דין במשרד רואי החשבון עמוס כץ ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#