מחשבה משפטית חדשנית: אושרה פשרה בייצוגית אף שמטרתה היא לא פיצוי - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחשבה משפטית חדשנית: אושרה פשרה בייצוגית אף שמטרתה היא לא פיצוי

תביעה ייצוגית הוגשה נגד חמש חברות זרות, לאחר שהעלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח וגרמו נזק של מאות מיליוני שקלים לצרכנים בישראל ■ הפשרה עם אחת מהן נעשתה על מנת שיתאפשר לנהל הליך בישראל נגד שאר הנתבעות

תגובות
איור: תביעה ייצוגית
ליאו אטלמן

בית המשפט אישר היום (א') פשרה יוצאת דופן בתביעה ייצוגית שהמטרה העיקרית שלה היא לא הפיצוי לצרכנים, אלא האפשרות להיתלות בה כדי שאפשר יהיה לנהל את התביעה בישראל נגד נתבעות נוספות בתיק.

מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית תקדימית שהגישה בנובמבר 2013 עמותת הצלחה, באמצעות עורכי הדין יעקב סבו, ענת מיוחס ואורי ברעם, נגד חמש חברות ענק זרות - שארפ, LG, סמסונג, AU Optronic, ו-Chi Mei, בטענה שגרמו בעקיפין נזק לצרכנים בישראל. לפי התביעה, הנתבעות הקימו קרטל בחו"ל, שבו העלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח - דבר שפגע בצרכני הטלוויזיות בארץ ובעולם. הנזק נאמד בעד 277 מיליון שקל.

לצורך מסירת כתב התביעה לנתבעות בחו"ל ("היתר המצאה לחו"ל") נדרש שהתביעה תתבסס על מעשה או מחדל שבתחום המדינה – וזו היתה בעיה. בית המשפט העליון כבר קבע כי במקרה שבו רק הנזק התרחש בישראל, לא ניתן לקבל היתר המצאה. במקרה זה, החברות הנתבעות לא עשו כל מעשה בתחומי מדינת ישראל - לא תיאום מחירים, לא מכירה של פנלים ואפילו לא מכירה של מוצרים סופיים לישראל. אמנם ניתן לתבוע חברות זרות שיש להן נציגים או מורשים בארץ, אך גם אפשרות זו מצטמקת בשנים האחרונות.

אושרה פשרה בייצוגית אף שמטרתה היא לא פיצוי - דלג

אחרי סדרה של החלטות וערעורים, נקבע לבסוף בעליון כי לא ניתן להגיש את התביעה לחברות הזרות. השופטת אסתר חיות לא היססה להביע את אי־שביעות רצונה מכך, אך סברה כי שינוי יכול להיעשות רק בחקיקה.

לכאורה בשלב זה נסתם הגולל על אפשרות התביעה. אבל התובעים לא ויתרו והגישו בקשה נוספת להמצאה לחלק מהנתבעות, לפי סעיף אחר המאפשר המצאה בידי מורשה (כלומר למי שיש לו נציגות בישראל). הליך זה עדיין לא הוכרע.

במקביל, החלו מגעים לפשרה והושגה הסכמה עם חברת AU Optronic, שלפיה היא תשלם כשני מיליון דולר (שיופנו לאור הקושי לאתר את הנפגעים לקרן לניהול וחלוקת כספים) ותסייע להצלחה עם מידע ומסמכים. המטרה של החברה היא למזער סיכונים מבחינתה במקרה שכן ניתן יהיה לזמן אותה ולשאת במלוא הנזק. מבחינת התובעים, הם יסתפקו בפיצוי הנמוך, שכן הם מקווים שכעת יתאפשר להם לצרף את הצדדים האחרים. זאת, לפי התקנה המאפשרת לצרף אדם שנמצא מחוץ למדינה אם הוא צד נחוץ או נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.

השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז ביקשה לפני אישור הפשרה את העמדה העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה והמועצה לצרכנות. שתי התגובות המליצו על יועץ חיצוני אך לא מצאו בעיה משפטית בשימוש בהסדר הפשרה שלא לשם פיצוי ישיר בלבד, אלא לשם הטלת סמכות בישראל על הנתבעות האחרות.

בהחלטה שנתנה שטמר היא כתבה כי למרות תחושת אי הנוחות של ניצול הליכי משפט כדי להמציא כתב תביעה לחו"ל, "משנמצאה דרך חוקית לעשות כן, לא ראיתי פסול בשימוש בה. יתרה מזו, השיקול העיקרי שעליי לשקול הוא טובת הקבוצה וזו אינה מוטלת בספק: ככל שהסדר הפשרה לא יאושר, גדול הסיכוי שבקשת האישור לא תגיע לידי בירור ודאי שלא תאושר". היא גם הבהירה כי סכום הפשרה הוא משמעותי, במיוחד לאור דברי AU Optronic כי אין ראיה לכך שנמכרו בישראל מוצרים שבהם הותקנו פנלים מתוצרתה.   

למרות התנגדות היועמ"ש לסכום שהתבקש עבור גמול ושכר טרחה, השופטת אישרה אותם בעיקר בגלל החשיבות של התוצאה המשפטית האפשרית. "מדובר במחשבה משפטית חדשנית, שיכולה להביא תועלת לחברי הקבוצה. משום כל אלה סברתי שיש לאמץ את בקשת הצדדים כלשונה למרות סכום ההוצאות הגבוה ולמרות היחס הגבוה בין סכום הפשרה לבין הגמול ושכר הטרחה".

התשלום יהיה 5% מההסדר - כ-360 אלף שקל - לעמותת הצלחה. לעורכי הדין (שלושה משרדים) אושר תשלום של 20% מהפשרה - כ-1.7 מיליון שקל.  זאת בנוסף להוצאות של כ-150 אלף שקל עבור הוצאות תרגום, שליחויות וחוות דעת.

אלעד מן, היועץ המשפטי של הצלחה, מסר כי "האישור הוא צעד מתבקש להגנה על זכויות צרכנים בישראל כתוצאה מעוולות הנגרמות בשל פעולתם של קרטלים בינלאומיים וגם רשות התחרות צריכה להגביר את האכיפה במישור זה".

את AU Optronic ייצגו עורכי הדין אורי שורק ותום כהנא ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#