עובד מדינה, התכתבת עם הבוס בוואטסאפ? ייתכן שהמידע ייחשף לציבור - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובד מדינה, התכתבת עם הבוס בוואטסאפ? ייתכן שהמידע ייחשף לציבור

עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לחופש המידע בבקשה לקבל התכתבויות בין שרת המשפטים שקד לפרקליט המדינה שי ניצן, עשויה לקבוע כי גם מסרונים יכולים להיחשף לעיניי הציבור במסגרת חוק חופש המידע

2תגובות
שקד וניצן במשרדי לשכת עורכי הדין בנצרת
גיל אליהו

עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לחופש המידע בבקשה לקבל התכתבויות שנערכו בין שרת המשפטים איילת שקד לפרקליט המדינה שי ניצן באמצעות הטלפון הנייד, עשויה לקבוע כי גם מסרונים יכולים להיחשף לעיניי הציבור במסגרת חוק חופש המידע.

בן מאיר והתנועה הגישו בסוף 2018 עתירה נגד משרד המשפטים ושרת המשפטים בבקשה שאלה יחשפו את ההתכתבות בין השרה לבין פרקליט המדינה שי ניצן באמצעות הודעות וואטסאפ ו-SMS.

ברקע העתירה עומדת דחיית בקשת חופש המידע מחודש מאי 2018 שהגיש בן מאיר כדי לקבל לידו את פירוט התכתבויות בין השרה לבין פרקליט המדינה. הסיבה להגשת הבקשה היא כתבתה של רויטל חובל ב"הארץ" לפיה שקד הזהירה את פרקליט המדינה שלא יעז לערער על ההחלטה לנכות שליש ממאסרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

באוקטובר 2018 החליטה הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד מיטל כץ, לדחות את בקשתו של בן מאיר, וקבעה כי בקשות חופש המידע אינן חלות על כלל ההתכתבויות של עובדי מדינה באמצעות מסרונים - ב-SMS ובוואטסאפ.

עוד הבהירה כץ בתשובתה כי שרת המשפטים הביעה את עמדתה בנוגע לשחרורו של אולמרט, אך לא הזהירה או הנחתה את פרקליט המדינה שלא להגיש ערעור בנושא.

בנוסף לתשובתה של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד המשפטים, פירסם המשרד הנחיה בנושא שכתב עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי. בהנחיה נכתב כי מידע שנמצא בכתובת דואר אלקטרוני פרטית של עובד מדינה או בוואטסאפ או מידע שנשלח באמצעות מסרוני SMS פרטיים, אינו עונה להגדרה "מידע ציבורי" בחוק חופש המידע ולכן אין חובה למסור מידע שכזה לפי הוראות החוק.

הסיבה לכך על פי ההנחיה, היא הרצון להגן על פרטיות העובדים: "חשבון מסרים מיידים מסוג וואטסאפ מתנהל כחשבון פרטי של העובד כאדם פרטי. בחשבון זה בצד תכתובות שבחר לקיים בענייני עבודה, יכול להתגלות סוד שיחו של אדם כן בן או בת הזוג, המשפחה והחברים הקרובים, מחשבות, אמונות ומידע אישי ורגיש אחר".

למרות האמור, בן מאיר והתנועה לחופש המידע טוענים כי קיים חשש שמא עובדי המדינה ישתמשו בוואטסאפ ובהודעות SMS כמערכות מידע חלופיות אשר קיימות בנפרד מהמערכות הפנים ארגוניות, כמו שרת המיילים הפנימי של העבודה, ובכך למעשה מידע שכן שייך לציבור יחמוק מהוראות החוק והיכולת לפקח על עבודת עובדי המדינה תפחת. לכן הם עומדים על עתירתם ומבקשים לקבל את ההתכתבויות בין שקד לניצן.

עוד טענו בעתירה כי הגדרת "מידע" אינה תלויה במדיום שדרכו מועבר המידע, אלא בשאלה אם מדובר במידע ציבורי שיש למסור בהתאם לחוק חופש המידע. כך למשל, טענו, כי כפי שלא ניתן לטעון שמידע שנמצא בביתו של עובד המדינה כגון קלסר או מחברת - אינו נחשב בגדר מידע ששייך לרשות רק בגלל עצם העובדה שהוא בביתו של העובד. לדעתם, המבחן הקובע אם מדובר במידע ששייך לציבור היא אם המידע נעשה במסגרת עבודתו של עובד המדינה.

חיזוק לטענות אלה שואבים העותרים מפסק דין שפורסם במארס האחרון בבית משפט מינהלי בהולנד, שאותו אף הגישו לבית המשפט. זה קבע כי על שר הבריאות ההולנדי למסור התכתבויות פרטיות שלו בהודעות SMS ובוואטסאפ. בית המשפט ההולנדי קבע כי הודעות אלה נמצאות ברשות משרד הבריאות ההולנדי, אף שנקבע כי טכניקת האחסון של המידע אינה מכריעה בשאלה אם חוק חופש המידע ההולנדי חל עליהן. השאלה שמכריעה היא אם המידע שייך למשרד הבריאות. משכך, חוק חופש המידע חל עליו וניתן למסור אותו לציבור.

בכל הנוגע לחשש לפגיעה בפרטיות, קבע בית המשפט ההולנדי כי חוק חופש המידע נוגע אך ורק להודעות שקשורות לעבודה ולא להודעות פרטיות. בד בבד נותרות בעינן עילות הדחייה לבקשת מסירת מידע לפי חוק חופש המידע, במידה שמסירת המידע תוביל לפגיעה בפרטיות או באינטרסים של המדינה.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "ברור לכולנו כי אנו בעידן  המידע והזמנים השתנו. הטלפון הנייד הפך לכלי עבודה ולא מן הנמנע שיש מידע חיוני לציבור הנמצא לעתים גם במכשיר הטלפון החכם של נבחרי ציבור. על בית המשפט לתת את הדעת וזאת בשים לב לעידן הדיגטלי, השינויים שחלו בעולם העבודה והקושי להפריד בין המחשב לבין מכשיר הטלפון הנייד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#