עורכי דין - מהיום הלשכה תוכל לעקוב אחריכם

בית המשפט העליון קבע כי לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מותר להפעיל חוקר פרטי נגד עורך דין, על מנת להגיש נגדו קובלנה משמעתית

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: מארק ישראל סלם
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מותר להפעיל חוקר פרטי נגד עורך דין, על מנת להגיש נגדו קובלנה משמעתית. כך קבע בית המשפט העליון בשבוע שעבר.

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב הגישה בעבר קובלנה נגד עו"ד דוד ידיד, לאחר כנס שארגן בעבור ניצולי שואה יוצאי מרוקו ועיראק במתנ"ס בבאר שבע, שבו הוצע להם ייצוג בתביעות לקבלת פיצוי.

על  עצם קיומו של הכנס למדה הוועדה מפרסום על גבי מנשר. בעקבות זאת החליטה לשכור חוקר פרטי שיצלם ויבדוק אם עברו בו עבירות אתיות כלשהן.

החוקר לא הכזיב והכין עבור הוועדה דו"ח מפורט ודיסק שעליו נצרבו צילומיו מהכנס. על בסיס המסמכים האלה הגישה הוועדה מיוזמתה קובלנה משמעתית נגד עו"ד ידיד לבית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב.

כבר בשלב הדיון בפני בית הדין, טען ידיד כי נפל פגם מהותי בחוקיות איסוף הראיות. בית הדין דחה זאת וקבע כי "ישנן סיטואציות המחייבות שימוש בכלים כגון דא בכדי להניח תשתית ראייתית לביסוס חשד לקיום דבר עבירה, ובלבד שאין הדברים נעשים אגב פגיעה בזכות מהותית כגון הזכות לפרטיות".

על בסיס עדותו של החוקר הפרטי, הרשיע בית הדין המחוזי את ידיד בעבירות של ביצוע מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, שידול לקוחות באמצעות אחר ועשיית פרסומת אסורה. 

"חוקר פרטי נדרש לביצוע תפקידה של הוועדה"

בהכרעת הדין נכתב: "לפחות חלק מהאנשים שנכחו באירוע לא היו לקוחות של הנקבל באותו מעמד, כי אם בגדר לקוחות בפוטנציה - כאלה שטרם נרשמו לתכנית פיצויים כלשהי - שבאו להתעניין לגבי האפשרות שהנקבל ייצג אותם. ואני מכוון להתפארותו מהמשרד שלו, מהיקף עורכי הדין וצוות העובדים במשרד ומהניסיון של המשרד בטיפול בתביעות תגמולים של נרדפים כניצולי שואה.

"לשיטת הנקבל משרדו הינו המוביל בארץ בתחומו... האופן שבו נערך המפגש היה מביש: חלוקת מספרים, התקהלות המונית, הנקבל נשמע פשוט משלח לדרכו את כל מי שנולד אחרי אוגוסט 1943, בלי טיפה של כבוד - מבייש את המעמד של עורך-דין ולקוח ומבייש את מקצוע עריכת הדין, פשוט כך! המפגש נערך בתנאים שאינם מאפשרים אינטימיות ושמירה על חיסיון".

בגין הרשעתו בעבירות אלו הטיל בית הדין על המשיב עונשים של שלושה חודשי השעיה על תנאי, נזיפה וכן חייבוֹ בהוצאות לטובת לשכת עורכי הדין בסך 5,000 שקל.

בכך לא תמה הפרשה. הוועדה וידיד ערערו על פסק הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. הוועדה ערערה על קלות העונש ואילו ידיד ערער על עצם הרשעתו.

בערעורו טען ידיד בעיקר להיעדר סמכות הוועדה לשלוח חוקר פרטי לעקוב אחר חבר לשכה, ובשל כך טען כי יש לפסול את ממצאי החוקר בעניינו.

בית הדין הארצי דחה את שני הערעורים, ולא מצא טעם להתערב בהכרעת הדין ואף לא בגזר הדין של בית הדין המחוזי. הוא קבע כי לוועדת האתיקה סמכות טבעית לנקיטת פעולות שיש בהן כדי לאפשר לה למלא את התפקיד החוקי למענו היא קיימת. לגבי עצם שליחת החוקר הפרטי לכנס, נקבע כי הדבר מהווה שימוש בסמכות עזר של הוועדה לביצוע תפקידה ואין במקרה זה כל חריגה מהראוי והסביר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב
בית המשפט המחוזי בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

הפעלת חוקר פרטי - בהתאם לחוק ולסמכות

אך גם אחרי הערעור לבית הדין הארצי ידיד לא התייאש והגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

המחוזי קיבל את ערעורו של ידיד, לאחר שקבע כי הוועדה "נעדרת סמכות להעסיק חוקר פרטי לשם מעקב אחר עורך דין". בית המשפט סמך מסקנתו זו על פסק הדין בנושא ועדות רפואיות, שם נקבע כי הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים אינה מוסמכת להורות על חקירה סמויה בעניינו של נבדק במטרה לאסוף מידע בדבר מצבו הרפואי או התפקודי תוך פגיעה בזכות לפרטיות, וכי אין לראות בעריכת חקירה סמויה כזו בבחינת סמכות עזר של הוועדות הרפואיות, שכן סמכויות עזר אינן כוללות סמכות הכרוכה בפגיעה בזכויות יסוד.

עתה פנתה הוועדה לפני בית המשפט העליון. השופטים ניל הנדל, מני מזוז, וענת ברו קיבלו את ערעורה. לעניין השוני בין וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לבין הוועדה רפואית כתבו השופטים: "תפקידה של ועדת האתיקה שונה באופן מהותי מתפקידה של ועדה רפואית, ובמיוחד הוועדה הרפואית העליונה הפועלת מכוח חוק הנכים. בעוד האחרונה היא גוף מעין-שיפוטי שתפקידו להכריע בשאלות ובמחלוקות בנוגע למצבו הרפואי- תפקודי של הנכה התובע, הרי שוועדת האתיקה, שהוסמכה בחוק כ'קובל', משמשת כגוף אכיפה-תביעה לאכיפת הנורמות האתיות-משמעתיות החלות על חברי לשכת עורכי הדין. במסגרת תפקידה, מוסמכת ועדת האתיקה לנקוט בהליך משמעתי נגד חבר הלשכה בשל עבירת משמעת, ולנהל הליך זה בפני בית הדין המשמעתי".

לעצם העניין אם לוועדת האתיקה של לשכת עו"ד מותר לשכור חוקר פרטי, קבעו השופטים שמותר לה להסתייע בגורמים חיצוניים וזאת כל עוד לא מדובר בפעולה אסורה לפי דין או פעולה שיש בה פגיעה בזכויות יסוד.

ועדת האתיקה הוסמכה מכוח חוק לשכת עורכי הדין לשמש כ"קובל" בהליך המשמעתי. לצורך מילוי תפקידה, היא נדרשת כאמור לבצע בירור עובדתי של הנטען בתלונה או העולה מהחשד לביצוע עבירת משמעת. כמצוין לעיל, במסגרת בירור זה, היא רשאית לפנות למתלונן ולנילון לקבל הסברים, פרטים נוספים או מסמכים הקשורים לעניין. כן רשאית היא לערוך בירור עובדתי ולאסוף מידע רלוונטי במאגרי מידע פתוחים לציבור ולבקש מגופים ציבורים מידע הדרוש לה לצורך מילוי תפקידה.

במלאכת הבירור ואיסוף המידע, היא רשאית כאמור גם להיעזר בגורמים חיצוניים. פעולות בירור ואיסוף מידע כאלה, בין על ידי ועדת האתיקה והפרקליט הפועל לידה ובין על ידי גורם חיצוני, יהיו מותרות ככל שהן עומדות בתנאים שפורטו לעיל לענין שימוש בסמכויות עזר ולענין הסתייעות באחר, ובין היתר שאין מדובר בפעולה האסורה לפי דין או הדורשת הסמכה בדין, לרבות פעולה שיש בה משום פגיעה בזכויות יסוד.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ