הפסיקה שהצילה את המדינה מהפסד מס של מיליארד שקל - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיקה שהצילה את המדינה מהפסד מס של מיליארד שקל

אחד התנאים להטבות בחוק עידוד השקעות הון הוא גודל שוק המכירות ■ ב-2013 הרף עלה באופן רטרואקטיבי מ-12 ל-14 מיליון תושבים על מנת שלא ייכללו מכירות לשוק הישראלי ■ המחוזי בחיפה לא ביטל את התחולה הרטרואקטיבית אך מתח ביקורת על המצב וקרא למחוקק לשנותו

4תגובות
מכולןת מסחר
בלומברג

פסק דין שניתן אתמול (ג') בבית המשפט המחוזי בחיפה עסק בשאלה בעלת משמעויות רחבות עבור מרבית מפעלי התעשייה בישראל. השופט רון סוקול מתח ביקורת על תנאים שנקבעו בחוק עידוד השקעות הון - אך הכשיר תיקון חוק רטרואקטיבי שפסילתו היתה מביאה לשינוי גורף של שיעורי המס לקבוצה גדולה של חברות ולהפחתת מס של כמיליארד שקל.

פס"ד של השופט רון סוקול - דלג

חוק עידוד השקעות הון נועד לתמרץ מגזרים מסוימים ולהעניק להם הטבות. ב-2013 עבר תיקון לחוק לפיו מפעל יוכל ליהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון (מס מופחת) רק בתנאי ש-25% או יותר מכלל ההכנסות ממכירות המפעל בשנת המס, היו לשוק אשר מונה 14 מיליון תושבים לפחות - ולא 12 מיליון תושבים כפי שקבע החוק עד אז.

רון סוקול
אוליבייה פיטוסי/באובאו

מלכתחילה הרף של 12 מיליון תושבים נבע מהרציונל להיטיב עם חברות יצואניות מבלי לומר זאת באופן מפורש, על מנת לא לפגוע בהסכמי סחר של ישראל. כאשר חוקק הסעיף המקורי, גודל האוכלוסייה בישראל ובגדה המערבית (אשר נחשבים למשק אחד) היה נמוך מהרף הזה. לאחר שהאוכלוסייה גדלה, הרף הוגבה ל-14 מיליון תושבים ונקבע כי הוא יחול באופן רטרואקטיבי 18 חודשים אחורה (מתחילת 2012).

שורה של חברות - ובהן זנלכל, מדי ורד, דלידג וטופגאם - הגישו ערעורי מס (שאוחדו לתיק אחד) ותקפו את התיקון הרטרואקטיבי. הדיון עסק בשנות המס 2012-2011 והתמקד בשלוש שאלות: האם כפי שטענה רשות המסים, על מנת לקבל את ההטבות נדרש שרבע מההכנסות יהיו בהכרח ליצוא? האם השוק המקומי עונה על הדרישה של 12 מיליון תושבים? ומהו תוקפו של התיקון הרטרואקטיבי אשר מגדיל את הדרישה ל-14 מיליון תושבים?

עו"ד משה מזרחי
יוני רייף

השופט סוקול קבע כי אין בלשון החוק דרישה של יצוא וזו גם אינה דרישה שמתחייבת מהתכלית של הסעיף. בשאלה השנייה הוא העדיף את העמדה של רשות המסים וקבע כי המדידה של גודל השוק נעשית בתחילת שנת המס.

לגבי 2011 לא היה ויכוח כי בתחילת השנה השוק המקומי שכלל את ישראל, יהודה ושומרון וחבל עזה לא עמד במבחן הגודל. עם זאת, בתחילת 2012 השוק המקומי כבר כלל 12 מיליון תושבים ולכן היתה משמעות דרמטית לשאלה אם התיקון הרטרואקטיבי חל או לא.

"למרות ההסתייגות מחקיקת מס רטרואקטיבית, אין בדין הישראלי איסור מפורש על חקיקה כזאת", ציין סוקול. הוא גם קבע כי הפגמים שהמערערים הצביעו עליהם בהליך החקיקה לא "יורדים לשורש ההליך" ולכן אינם מביאים לביטול ההחלטה.

לאור ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של ביטול התיקון, שיביא להפחתה במס של מיליארד שקל, סוקול מצא כי התחולה הרטרואקטיבית עומדת ב"פסקת ההגבלה" - היא נועדה לתכלית ראויה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל והפגיעה שלה היא מידתית. לדברי השופט, התכלית הראויה היא שהטבת המס תינתן רק למגזר מצומצם ולא לכלל המפעלים והתועלת החברתית שעולה ממנה עולה על הפגיעה בחברות. לכן, נדחו הערעורים, בלי חיוב בהוצאות.

למרות דחיית הערעורים, מתח השופט ביקורת על המצב הקיים. לדבריו, העמידה במבחן גודל השוק מעוררת קשיים רבים וככל שהכוונה היא להעניק הטבות ליצואנים הדבר צריך להיעשות באופן מפורש ולא בדרך מעמעמת. "יש לקוות כי המחוקק יבחן מחדש את הגדרת 'מפעל בר-תחרות', ישקול מחדש את אמות המידה הראויות למתן הטבות ויתקן את החוק באופן שלשונו תתאים לרצונו האמיתית של המחוקק", ציין.

עו"ד משה מזרחי שייצג את רוב החברות המערערות, אמר כי שוקלים לערער לבית המשפט העליון. "באופן פרדוקסלי, בית המשפט קיבל חלק ניכר מטענותינו, לרבות טענת היסוד כי לא ניתן לפרש את החוק כאילו נקבעו בו תנאים סמויים הסותרים את אמנות הסחר, אך דחה את הבקשה לסעד, לאור הסכומים הניכרים עליהם מדובר - למרות שאלה לא הוכחו. על פניו תיק כל כך תקדימי, שעוסק במהות הליכי החקיקה ובזכויות היסוד בחברה דמוקרטית, מתאים לדיון בבית המשפט העליון".

מדובר בסוגיה שנדונה בערעורים של חברות אחרות גם בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל השופט מגן אלטוביה (עדיין אין פסק דין). לדברי עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד המס יאיר בנימיני, "מקריאת פסק הדין קשה להתעלם מהתחושה כי הפסיקה לטובת המדינה נבעה משיקולי תקציב. אין מדובר בהליך המשפטי הראשון שבו המדינה מנסה להלך אימים על בית המשפט ולהשפיע על תוצאות פסק דין באמצעות הרמת דגל תקציב המדינה. ראוי כי תופעה זו תיעלם מאולמות בתי המשפט, וכי השיקול היחידי שינחה את בתי המשפט הינו נוסח החוק ופרשנותו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#