בג"ץ לאקוניס: שקול מחדש את מינויה של פרופ' שחתמה על עצומת תמיכה בסרבנים

בג"ץ קיבל חלקית את עתירתה של הפרופ' ושל ועד האוניברסטאות, והורה לשר המדע לשקול מחדש את מינויה במועצה למחקר ולפיתוח מדעי ■ ברקע: ויכוח בשאלה מתי שר יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין פרטי ולא על ידי הפרקליטות

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אופיר אקוניס, שר המדע
שר המדע, אופיר אקוניסצילום: אוליבייה פיטוסי

החלטתו של שר המדע אופיר אקוניס שלא למנות את פרופ' יעל אמתי לחברה קרן מחקר - רק כיוון שחתמה בשנת 2002 על עצומת תמיכה בסרבני שירות בשטחים - מבוטלת. כך קבעו היום (ב') שופטי בג"ץ, ניל הנדל, אלכס שטיין, וג'ורג קרא. אמתי אמורה היתה להתמנות כחברה במועצת הנגידים של קרן גרמניה ישראל למחקר ולפיתוח מדעי. בג"ץ הורה לאקוניס לשקול את מינויה מחדש.

קרן גרמניה ישראל היא קרן מחקר התומכת כלכלית בפרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח, שמתמקדים בנושאים בעלי זיקה לאתגרי המיקום הגיאוגרפי של מדינת ישראל.

על ניהול קרן המחקר אמונים שני גופים – מנהל הקרן, ומועצת נגידים בת שמונה חברים. מועצת הנגידים היא הגורם המוסמך למנות את מנהל הקרן, לקבוע את תנאי העסקתו ולסיים את כהונתו. מעבר לכך, על המועצה מוטלת מלאכת אישור תקציב קרן המחקר והדו"חות השנתיים של קרן המחקר, גיבוש סדרי עדיפויות לתמיכה בפרויקטים מחקריים וקביעת הנחיות באשר לחלוקת מענקי התמיכה של הקרן.

ביוני 2018 פנתה מנהלת אגף לקשרי חוץ במשרד המדע והטכנולוגיה אל פרופ' אמתי, בבקשה שזו תתמנה לחברה במועצת הנגידים של קרן המחקר. הפנייה נעשתה, בין היתר, בשל כישוריה המקצועיים והאקדמיים של אמתי.

כפי שמוסבר בפסק הדין, שר המדע לא פקפק בכישוריה של אמתי, אך סבר שזו אינה מתאימה לתפקיד בשל העובדה כי ב-2002 הצטרפה למאות מחברי הסגל האקדמי וחתמה על עצומה שהביעה תמיכה בסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים במה שהוגדר לפי העצומה "השטחים הכבושים" - וזאת  לצד נכונות לסייע לסרבנים הנתקלים בקשיים. חתימתה של אמתי על עצומה זו הובילה את אקוניס למסקנה כי מסרים אלה עולים עד כדי קריאה לסרבנות ועידוד פעיל שלה, דבר המהווה עבירה פלילית והפרת שלטון החוק.

לאחר החלטתו של אקוניס, עתרה אמתי ביחד עם ועד ראשי האוניברסיטאות לבג"ץ בטענה כי החלטת השר מבוססת של שיקולים פוליטיים זרים ופגעה בצורה בלתי-מידתית בחופש הביטוי. אמתי טוענת כי מאחר שמדובר במינוי לתפקיד מקצועי, הרי שעמדותיה הפוליטיות אינן רלוונטיות למינוי.

מי מייצג את השר?

יחד עם קביעה זו של בג"ץ, התנהל ויכוח משני אך עקרוני בשאלה מתי ובאיזה תנאים יהיה מותר לשר לבקש שהפרקליטות לא תייצג אותו בפני בג"ץ, אלא עו"ד פרטי.

פרופ' יעל אמיתי בדיון בבג"ץ, בנובמבר
פרופ' יעל אמתי (במרכז) בדיון בבג"ץ, בנובמברצילום: אוליבייה פיטוסי

במקרה הזה לא ביקש אקוניס להתיר לו ייצוג נפרד על ידי עו"ד פרטי. השר הסתפק בבקשה להציג בפני בית המשפט את עמדתו באופן אישי, ואכן כך נעשה. אקוניס הציג בפני בית המשפט - בע"פ ובכתב - את עמדתו האישית, שהיתה מנוגדת לעמדת הפרקליטות בנושא.

בשאלה מהותית זו נחלקו השופטים. השופט הנדל קבע כי "במצבים החריגים למדי – שבהם היועץ המשפטי לממשלה אינו נכון להגן על עמדת הממשלה, או אחד מחבריה, ניצבות לפני הרשות כמה חלופות. היא עשויה להסתפק בהצגת עמדתה לפני בית המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לעתור לקבלת ייצוג נפרד ועצמאי, או לצעוד בדרך ביניים ולבקש להציג בעצמה את עמדתה – כפי שהתרחש במקרה שלפנינו.

בנוגע לעצם השאלה, הדגיש הנדל: "לא הייתי מביע עמדה א–פריורית מהי הגישה הראויה של נציג הממשלה במצב הזה. לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות. נדמה כי נכון להשאיר החלטה מעין זו לשיקול דעתו של נציג הממשלה. בהתאם לבחירתו, יתכן והיה מתעורר דיון, ואו אז היה עלינו להכריע. אולם זה אינו המצב כאן. השר בחר, כאמור, להשמיע את קולו, וכיבדנו זאת. אין, אפוא, צורך, או תשתית הולמת, לבחינת הסוגיות העקרוניות".

לעומתו, השופט שטיין, שרמז לדבריו בפס"ד של תנובה נגד כחלון שפורסם הבוקר, היה חריף יותר וטען כי אקוניס לא זכה לייצוג מיטבי: "הנני סבור כי השר ראוי היה לכך שעורך דין מפרקליטות המדינה או, למצער, עורך דין פרטי יציג לפנינו את עמדתו באופן מיטבי ויגן עליה. העובדה שהשר לא קיבל ייצוג משפטי נאות, חרף היותו זכאי לכך, מחייבת אותנו להניח כי עמדתו לא הוצגה לפנינו באופן מיטבי וכי ניתן היה להציגה טוב יותר מכפי שהוצגה".

בכל הנוגע לשאלה מתי שר יזכה לייצוג פרטי, קבע שטיין: "הנני סבור כי בכגון דא ראוי לנהוג כפי שהיה מקובל בעבר היותר רחוק: היועץ ונציגיו אינם חייבים אמנם לטעון לטובת ההחלטה השלטונית שבחוקיותה אינם מאמינים, אך הם חייבים לדאוג לכך שהרשות שקיבלה את ההחלטה, ושדעתה בעניינה איננה כדעת היועץ, תקבל ייצוג אפקטיבי על ידי עורך דין אחר, אשר יגן על ההחלטה בבית המשפט".

בניגוד לשופט הנדל ולשופט שטיין, השופט קרא קבע כי באופן כללי עמדת המדינה מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כלומר ע"י הפרקליטות, וזאת גם במקרים בהם השר מבקש ייצוג פרטי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום