בזק הודיעה לבית המשפט כי אינה מתנגדת לאישור תביעה ייצוגית נגדה

בהמלצת השופט הסכימה בזק לאישור תביעה ייצוגית של חצי מיליארד שקל, שהוגשה נגדה ב-2015 בשל אי-מימוש רפורמת השוק הסיטונאי ■ כעת ידון בית המשפט בתביעה לגופה

אפרת נוימן
מטה חברת בזק תל אביב
מטה חברת בזק תל אביבצילום: Bloomberg
אפרת נוימן

בזק הודיעה היום (א') לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז כי היא מסכימה לאישור הבקשה לתביעה לייצוגית נגדה בעניין הטענות כי היא מנצלת את כוחה המונופוליסטי. זאת בכפוף לכך שלא תינתן החלטה מנומקת בעניין זה, והטענות שלה יישמרו לדיון בתביעה לגופה.

בסוף 2018 משרד התקשורת קנס את בזק בסכום של כ-11 מיליון שקל, אחרי שקבע כי החברה הפרה את הוראות המשרד ליישום רפורמת השוק הסיטונאי בשוק הטלפוניה. בזק הוסיפה היום בהודעתה לבית המשפט כי בשבוע שעבר היא הגישה עתירה מנהלית כנגד ההחלטה הזאת, והיא סבורה כי מדובר בהחלטה מופרכת, מקוממת וחסרת יסוד לחלוטין.

השופט עופר גרוסקופף
השופט עופר גרוסקופףצילום: אתר בתי המשפט

ההודעה של בזק מגיעה בעקבות המלצת השופט עופר גרוסקופף, שניהל את התביעה עד כה, ולאור החלטת משרד התקשורת על הטלת הקנס. השופט גרוסקופף יוחלף בקרוב, שכן הוא מכהן בשנה האחרונה בבית המשפט העליון.

התובעים: בזק עושקת את הציבור

התובעים הם שני לקוחות של בזק, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק, שרכשו מהחברה שירותי טלפון נייח ואינטרנט. הם מיוצגים על ידי עורכי הדין שחר בן מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור, רנן גרשט ויעקב שנהב.

לטענתם, בזק מנצלת את מעמדה המונופוליסטי בשוק התקשורת ופוגעת בתחרות, בפרט במגזר הנייח, דרך טרפוד רפורמת השוק הסיטונאי שמשרד התקשורת מנסה לקדם וכן באמצעות שלל מעשים נוספים שמטרתם אחת: מניעת תחרות ושימור מעמדה המונופוליסטי בשוק. הם טוענים כי כפועל יוצא מהתנהלותה הכוחנית והדורסנית, בזק עושקת את ציבור הצרכנים במדינת ישראל וגורפת רווחים חריגים שלא כדין.

התביעה היא על סכום של 500 מיליון שקל. בנוסף, הוגשה תביעה דומה, על ידי אותם תובעים ועורכי דינם, בסכום של 250 מיליון שקל. תביעה זו מתייחסת לשנים 2018-2015, בשל אותה עילה ובגין מעשי שאול אלוביץ' ושלמה פילבר - שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת.

זאת אינה התביעה היחידה שבזק חשופה לה. כך למשל, במארס 2015, בסמוך לאישור עסקת רכישת יתרת המניות של yes מיורוקום, אושרה בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בזק. הבבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי גיל אמיד, באמצעות עו"ד רונן עדיני. נטען בה, בין השאר, כי התמורה ששילמה בזק ליורוקום עבור yes היתה מופרזת, בלתי-הוגנת ובלתי-סבירה כלכלית מבחינת בזק, וכי המשיבים – בזק, בעל השליטה באותה העת, שאול אלוביץ', והדירקטורים – הפרו את חובת האמון והזהירות שלהם כלפי בזק כאשר אישרו את העסקה. עסקה זו וספיחיה גם היו במוקד של חקירת רשות ניירות ערך שבעקבותיה הגיע לעולם תיק 4000.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ