הקיבוצים נגד קק"ל: למי שייכות הקרקעות שהוחכרו בשנות ה-40? - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקיבוצים נגד קק"ל: למי שייכות הקרקעות שהוחכרו בשנות ה-40?

בית המשפט העליון דן בשאלת בעלותם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא על קרקעות שחכרו מקק"ל לפני כ-70 שנה ■ פסק הדין עוד לא ניתן, אך הרוח שנושבת מכיוון השופטים לא מבשרת טובות לקיבוצים

13תגובות
חדר האוכל בבית אלפא
רמי שלוש

אכזבה לקיבוצים: בית המשפט העליון נוטה לא להסכים עם טענתם, שלפיה הקרקעות שחכרו מקק"ל בראשית קיומה של המדינה שייכות להם. השופטים לא נתנו פסק דין, אך התבטאויותיהם משאירות מעט מקום לספק. השופט מני מזוז, למשל, אמר: "לא נזכרים אחרי 97 שנים לשאול איזה זכויות יש לי כחוכר".

הדיון נערך בעקבות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון הקיבוצים חפציבה ובית אלפא, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע כי אין לשני הקיבוצים זכויות קניין על אדמה שבבעלות קק"ל.

אלה חוזי חכירה שנחתמו בין קק"ל לקיבוצים בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת. עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל (היום רשות מקרקעי ישראל) ב-1960, נחתמו חוזי חכירה תלת-שנתיים בין הקיבוצים למינהל. ב-1989 ו-1990, לאחר משא ומתן של שנים אחדות, חתמו חפציבה ובית אלפא על חוזי חכירה ל-49 שנה. בחוזי החכירה האלה נקבע כי קרקע חקלאית נמסרת לחוכריה לצורכי חקלאות ולכל הצרכים הנלווים, ובתמורה לכך נקבעו דמי חכירה בשיעור נמוך. המשמעות היא שהקיבוצים הם בגדר מחכיר, ואילו קק"ל היא הבעלים של השטח. 

קיבוץ חפציבה
גיל אליהו

הקיבוצים טענו כי משום שהם השתתפו ברכישת המקרקעין בסכומי כסף גבוהים, יש להעניק להם זכויות קנייניות במדרג הגבוה ביותר, עד כדי בעלות או חכירה לדורות מתחדשת ומהוונת. כלומר, לטענתם יש להצהיר עליהם כבעלי הקרקע במקום קק"ל. בדיון בבית המשפט העליון, לפני השופטים דפנה ברק ארז, מזוז ועופר גרוסקופף, עלתה לדיון שאלה האם השתתפות הקיבוצים ברכישת המקרקעין מקנה להם זכות חכירה בקרקע או שמדובר במקרקעין ששייכים לקק"ל.

"הקיבוץ קיים כבר 100 שנה. עכשיו נזכרים?"

השופט מני מזוז
אוליבייה פיטוסי

הדיון התחיל עם אמירה חותכת של השופט מזוז שהבהיר כי גם לגורם הזמן יש השפעה: "הקיבוץ קיים כמעט 100 שנה, היו חוזים לאורך כל השנים וכל השאלות היו ברורות. פתאום נזכרים להגיד שהזכויות שונות מזכויות רגילות המוסדרות בחוזים לאורך כל השנים".

השופטת ברק ארז ניסתה לרכך מעט את התחושות באולם, ואמרה: "יש לנו הערכה וכבוד לקיבוצים, והדברים נאמרים במלוא הרצינות. אין בכך כדי להשליך על התוויות המשפטיות". עם זאת, ברק ארז הבהירה כי כשמדובר במדיניות רשמית של רשות מקרקעי ישראל - שלפיה קק"ל היא הבעלים והרשות חותמת רק על חוזי חכירה - אי אפשר להחריג את הקיבוץ מהכלל.

המדינה טענה כי חלה התיישנות על טענות הקיבוצים, מאחר שמדובר בחוזים שנעשו לפני שנים רבות, ולכן הבעלות במקרקעין שייכת לקק"ל.

בסוף הדיון, שהיה סוער ולווה בלא מעט אמירות ערכיות לגבי מקומם של הקיבוצים מול החברה העירונית, קבעה השופטת ברק ארז כי "עמדתנו היא שלא נוכל לקבל את הערעורים האל. אנו סבורים שהגינות מחייבת שנאמר את הדברים".

פסק דין לא ניתן באותו היום, אך הרוח שנשבה מהעליון ברורה: הקיבוצים לא יוכלו לטעון לבעלות במקרקעין שהם יושבים עליהם, אף שהיו שותפים בעבר ברכישתם, שכן מדובר במקרקעין השייכים לקק"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#