העליון הכריע: אאורה לא תידרש לגלות מסמכים בנוגע להתקשרות עם אשתו של בעל השליטה

בעל המניות תומר שוחט הגיש ערעור לעליון, אחרי שהמחוזי דחה את בקשתו לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת ■ נקבע כי הוא לא הצליח להראות שהוא מגיש את הבקשה בתום לב

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב אטרקצ'י. בעל השליטה באאורה
יעקב אטרקצ'יצילום: אייל טואג

בית המשפט העליון דחה אתמול את הערעור שהגיש בעל מניות בחברת הנדל"ן הציבורית אאורה לגילוי מסמכים הנוגעים להסכמי שכר הטרחה בין החברה, שנמצאת בבעלות יעקב אטרקצ'י, לבין משרד עורכי הדין שלה, אשר נמצא בבעלות אשתו, סיגל אטרקצ׳י. 

הבקשה הוגשה במארס 2016 לפי סעיף 198א' לחוק החברות, המאפשר גילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת. הרקע לכך היה אישור ההתקשרות של החברה ב-2015 עם משרד עורכי הדין של אשתו של בעל השליטה. המבקש, תומר שוחט, ביקש מסמכים הנוגעים לאישור ההתקשרות, רשימת משרדים אליהם פנתה החברה לצורך הצעה מקבילה, הקריטריונים לפיהם נקבע לאיזה משרדים לפנות, ההצעות שהתקבלו, פרוטוקולים רלוונטיים ועוד. 

באוקטובר 2018 דחה השופט מגן אלטוביה את הבקשה ופסק לשוחט הוצאות גבוהות של 55 אלף שקל, אחרי שהגיע למסקנה שלא עמד בנטל להעמיד תשתית ראייתית ראשונית בנוגע לטובת החברה הגלומה בהעברת המסמכים הפנימיים, ובנוגע לכך שהוא פועל בתום לב ומתוך דאגה לענייניה. שוחט הגיש בקשת רשות ערעור לעליון. 

השופט דוד מינץ פסק כעת כי "צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי לא עלה בידי המבקש להוכיח שבקשתו לגילוי מסמכים כשלב מקדמי לתביעה הנגזרת לא הוגשה בחוסר תום לב".

הוא מנה אמות מידה שיכולות להראות כי מי שמגיש תביעה נגזרת נמצא בניגוד עניינים - למשל, במקרה בו הוא מנהל הליכים משפטיים נוספים נגד החברה, כאשר יש פער בין האינטרס האישי שלו לבין האינטרס הכספי שלו בתביעה, האם מאחורי הבקשה עומד רצונו של המבקש "לנקום" בחברה או בנושאי המשרה בה, מהי מידת התמיכה שהמבקש זוכה בה בקרב בעלי המניות האחרים של החברה וכו'.

במקרה הזה, ציין השופט כי שוחט הוא שותף כללי ביו-טרנד, אשר בינה לבין אאורה התנהלו במועד הגשת הבקשה כחצי תריסר הליכים, ביניהם שתי תביעות כספיות בניו יורק שסכומן עמד על עשרות מיליוני דולרים . לעומת זאת, שווי מניות החברה בבעלותו של המבקש עמד, על פי עדותו, על כ-2,000 שקל במועד רכישתן. זאת כאשר, "אף אם נניח אפוא כי התביעה הנגזרת עשויה להעשיר בעשרות מיליוני שקלים את קופת החברה, הרי שחלקו של המבקש מתוך כל סכום שיתקבל הוא מזערי". לכן הוא קבע כי המבקש לא צלח את המשוכה להראות שהוא מגיש את הבקשה בתום לב. 

הוא הוסיף כי אינו מתערב בהוצאות שנקבעו במחוזי, וקבע בעליון הוצאות נוספות של 10 אלפים שקל. לפסק הדין הצטרפו השופטים יצחק עמית ונעם סולברג. 

ההחלטה אינה חוסמת את הדרך לבעל מניות אחר להגיש בקשה לגילוי מסמכים בנוגע להתקשרות עם סיגל אטרקצ׳י, כשגם עליו יהיה להעמיד "תשתית ראייתית ראשונית" לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום