אספני הבקבוקים יצאו בזול: תאגיד המחזור אל"ה ישלם מס של 12 מיליון שקל

בית המשפט קבע כי תאגיד המחזור נדרש לנכות מס במקור עבור דמי הפיקדון שהוא משלם לאספנים שמחזירים לו בקבוקים בתדירות ובהיקף מהותי – מבלי שהם בעצמם שילמו דמי פיקדון

אפרת נוימן
מתקן למחזור בקבוקים בתל אביב
מתקן למחזור בקבוקים בתל אביבצילום: מוטי מילרוד
אפרת נוימן

תאגיד המחזור אל"ה ישלם מס היקף של כ-12 מיליון שקל, שהיה עליו לגבות כניכוי במקור מאספנים של מכלים – כך קבע באחרונה השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב. המס מיוחס לדמי הפיקדון שאל"ה שילמה לאספנים אחרי שהם עצמם אספו את הבקבוקים מבלי ששילמו עליהם דמי פיקדון.

חוק הפיקדון חוקק ב-2001, וכוונתו היתה לתת תמריץ כלכלי לאיסוף בקבוקי פלסטיק. תאגיד אל"ה הוא חברה פרטית (לתועלת הציבור), המורכבת מארבעת יצרניות המשקאות הגדולות — החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל), יפאורה תבורי, מי עדן וטמפו. על התאגיד לעמוד ביעדי איסוף, ובראשו עומדת נחמה רונן, לשעבר ח"כית ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.

איסוף מכלי המשקה עבור תאגיד המחזור נעשה על ידי בתי עסק או רשתות שיווק, מוסדות חינוך ואספנים. הקמעונאים מוכרים לצרכנים מוצרים וגובים את דמי הפיקדון בעבור מכלי משקה מסומנים. דמי הפיקדון מועברים במלואם לאל"ה ומשמשים לפעילותה.

בשנים הרלוונטיות לערעור (2010-2008) החלק היחסי של מכלי המשקה שהועבר לאל"ה על ידי האספנים היה כמחצית מכלל מכלי המשקה המוחזרים. אל"ה משלמת לאספנים את סכום דמי הפיקדון בעבור כל מכל שהם מחזירים לה ובנוסף היא משלמת "דמי עידוד" לאספנים שמחזירים לה יותר מ-60 אלף מכלים בחודש, בהתאם למספר המכלים שהם מחזירים.

השופט מגן אלטוביה
השופט מגן אלטוביהצילום: איציק בירן

בשנות המס שבערעור ניכתה אל"ה מס במקור מדמי העידוד ששילמה לאספנים אבל היא לא ניכתה מס במקור מדמי הפיקדון ששילמה להם. לכן, השאלה שעליה נסבו הערעורים היתה אם חלה חובת ניכוי מס במקור על תשלומים אלה. 

בניגוד לגורמי איסוף אחרים, האספנים לא רכשו את המכלים אלא ליקטו אותם בדרכים שונות מצרכנים ובתי עסק שלא מימשו את זכותם להשבת מכלים ריקים בתמורה לדמי הפיקדון. התוצאה היא שהם לא שילמו דמי פיקדון עבור מכלי המשקה שנמסרו לאל"ה. השופט אלטוביה דחה את הטענות העיקריות של אל"ה, וקבע כי מוטלת על תאגיד המחזור חובת ניכוי מס במקור מדמי הפיקדון המשולמים לאספנים. לפי פסק הדין, האספנים אינם נחשבים צרכנים לפי המשמעות בחוק הפיקדון, ובוודאי אינם בגדר "בית עסק" למכירת מכלי משקה, ויש לראותם לפי המבחנים שבפסיקה כמי שאוספים את המכלים למטרת עסק - גם כאשר מדובר במי שאוסף פחות מ-60 אלף מכלים בחודש.

אלטוביה קבע כי "לא ניתן למתוח קו שרירותי בקביעה אם מדובר מדובר באספן הפועל למטרת עסק או לא ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. ככל שהאספן מבצע פעולות איסוף בתדירות מספקת ומקיים את יתר המבחנים לקיומו של עסק הרי שהוא נחשב כפועל למטרת עסק". הוא הוסיף כי בנסיבות המקרה כל האספנים שנכללו בשומה הם כאלה שפועלים למטרות עסק. אל"ה שילמה להם ב-2008 בין 41 אלף שקל ל-4.7 מיליון שקל כך שברור לדבריו כי מדובר בפעילות תדירה בהיקף מהותי ובכל מקרה לא הוכח אחרת.

לכן, קבע השופט, כי אל"ה לא הייתה חייבת להשיב לאספנים את סכום הפיקדון, וככל שעשתה זאת, מדובר בעסקה שבינה לבין האספנים לפיה מוכרים לה האספנים מכלים מסומנים בתמורה שהוסכמה בין כל אחד מהאספנים לבינה או בתמורה לדמי שירות מוסכמים. אפשר להניח כי בעקבות פסק הדין יקטן התשלום נטו שיקבלו האספנים על החזרת מכלים.

בית המשפט לא קיבל את עמדת רשות המסים כי יש להטיל על אל"ה קנס בגין אי ניכוי מס במקור. את התיק ניהלה עו"ד גלית פואה מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). את אל"ה ייצג עורך דין דורון לוי.

מאל"ה נמסר: "בעבר היתה הסכמה עם רשות המיסים שלא לנכות מס במקור על דמי פיקדון. בהתייעצות עם יועצי המס והיועצים המשפטיים שלנו המשכנו במדיניות מתוך הבנה של החוק שלא ניתן לנכות מס על דמי הפיקדון. בשלב מסוים החליט מס הכנסה  אחרת והוציא לתאגיד שומות. אל"ה ערערה לבית משפט כשהיא מבקשת לדון בסוגיה העקרונית: האם חלה על התאגיד חובת ניכוי מס במקור על דמי הפיקדון? אנו מופתעים מההחלטה ולאחר שנלמד את הפסיקה נחליט אם לערער".

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ