רואה החשבון הוגדר כעובד של חברה שקרסה - בית המשפט קבע אחרת - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רואה החשבון הוגדר כעובד של חברה שקרסה - בית המשפט קבע אחרת

השופט קבע כי למרות שבפן הפורמלי הצדדים הגדירו את היחסים ביניהם כיחסי עבודה, הרי שבפן המעשי, מדובר ביחסים של ספק ולקוח ■ לקביעת יחסי העבודה יש משמעות בהליכי פירוק שכן לעובדים יש קדימות לעניין חובות

עאטף עיילבוני
תומר אפלבאום

האם יחסים של רואה חשבון שנותן שירותים לחברה ומגדיר את עצמו כעובד החברה, יסווגו כיחסי עובד-מעביד או כיחסי ספק-לקוח? פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת עסק בשאלה הזאת, במקרה שבו חברה ללימודי נהיגה נקלעה להליכי פירוק. לקביעת יחסי העבודה יש משמעות שכן לעובדי החברה אשר איבדו את מקום עבודתם ושכרם מגיעים פיצויים וקדימות חוב. 

השופט עאטף עיילבוני קבע כי בנסיבות המקרה, חרף העובדה שבפן הפורמלי הגדירו הצדדים את היחסים ביניהם כיחסי עבודה, הרי שבפן המעשי, אופן העבודה הוא במתכונת של מזמין מול קבלן שירות חיצוני שהעמיד שירותים לחברה וכך גם התנהלו הצדדים בפועל. 

השופט בחן את מערכת היחסים אחרי שהמפרק, עו"ד איתי פריימן, לא קיבל את התביעה שהגיש רואה החשבון אלי וקנין להכיר בו כעובד. וקנין ערער על ההחלטה. 

באוגוסט 2014 נכרת בין רואה החשבון ובין בעל המניות בחברה איציק אברהם הסכם עבודה ולפיו הוא יספק שירותים שוטפים לעסק - ובהם ליווי של הנהלת חשבונות, יעוץ ארגוני, דיווח נתוני שכר למוסדות - תמורת 15 אלף שקל לחודש. בשולי הסכם העבודה נכתב כי למען הסר ספק וקנין ייחשב עובד מן המניין וחלים עליו כל החובות והזכויות הנגזרים מיחסי עובד מעביד. ביוני 2016 בית הספר לנהיגה הפסיק את פעילותו לאחר שנקלע לקשיים כלכליים. 

השופט עיילבוני ציין כי הסכמת הצדדים כשלעצמה יכולה להיות סממן לקיום של יחסי עבודה אבל הנסיבות הן שיקבעו את הסיווג. לדבריו, "באיזון הכללי נראה כי המערער לא נמנה עם המערך הארגוני של החברה ותחת זאת שימש כגורם חוץ המספק לחברה שירות מקצועי מסוים וספציפי שלא כיתר העובדים בחברה". 

הוא הוסיף כי רואה החשבון ניהל עסק עצמאי משלו עוד בטרם ההתקשרות עם החברה במסגרתו הוא סיפק שירותים ללקוחות רבים אחרים ובזמנים מסוימים היו לו גם 200 לקוחות. "העובדה שלמערער הוקצה משרד בחברה ואף הותקן לו מחשב לצרכי עבודתו אין בה כשלעצמה כדי לסייע לו". גם העובדה כי רואה החשבון לא קיבל תנאים סוציאליים (ולא מחה על כך) והתשלום היה בחשבוניות עבור שכר טרחה ולא שעות עבודה מחזקת את המסקנה כי מדובר בהתנהלות המאפיינת בעל עסק עצמאי שסיפק שירותים מקצועיים לחברה. 

לכן, השופט דחה את תביעת החוב של רואה החשבון וחייב אותו בהוצאות מתונות של 8,000 שקל. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#