סעיפים מקפחים והיעדר אכיפה: מה קורה כשדורשים מאיתנו לחתום כאן, כאן וכאן - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סעיפים מקפחים והיעדר אכיפה: מה קורה כשדורשים מאיתנו לחתום כאן, כאן וכאן

חוק החוזים האחידים אמור להגן עלינו מפני עושק וחוסר הוגנות - אבל המציאות מורכבת ובעייתית ■ המנגנון הקיים של אישור החוזים בבית הדין הייעודי לנושא זה אינו יעיל ולא נמצא באמת בשימוש

חתימה על חוזה
Getty Images IL

מי לא מכיר את לחצן "קראתי את התקנון ואני מסכימ/ה לתנאי השירות"? אבל מי באמת נכנס לקרוא את התקנון? אף אחד. טוב, כמעט אף אחד. מה שמסתתר מאחורי הכפתור המוכר כל כך לכולם הוא מה שנקרא בשפה המשפטית - חוזה אחיד. חוזה אחיד הוא כל טופס, תקנון, ולפעמים אפילו חוברת שלמה שעליהם אנחנו חותמים כאן, כאן וכאן (או פשוט מסמנים V ולוחצים אישור באינטרנט). בחוזים אלה מסתתרים כל התנאים להם אנחנו מסכימים (לכאורה) בחתימתנו.

בתיאוריה, חוק החוזים האחידים אמור להגן עלינו מפני עושק וחוסר הוגנות שיכולים להסתתר בתוך אותם מסמכים ארוכים. החוק אכן קבע כמה עקרונות של "מותר ואסור" בחוזים אחידים, ביניהם העיקרון שקובע כי פרשנות החוזה תמיד תהיה לטובת הלקוח, וכן הגדרה של "תנאים מקפחים" (תנאים שלרוב יהיו לרעתנו), שאסור לכלול בחוזים מסוג זה.

סעיפים מקפחים נפוצים

דוגמה לסעיף מקפח קשור בפיצוי מוסכם לא סביר. פיצוי מוסכם הוא למעשה "קנס יציאה" - כמה יעלה לי להפסיק התקשרות? הנושא רלוונטי בעיקר למה שנקרא "שירותים מתמשכים" (כמו טיפולים קוסמטיים, מינויים שונים, לימודים למבוגרים ועוד).

כיוון שזכות הביטול על פי חוק (14 ימים) בדרך כלל פחות רלוונטית לעסקות מסוג זה, וכיוון שחוק הגנת הצרכן לא מסדיר את תנאי הביטול לעסקות כאלה, (למעט עסקות הקשורות בחדרי כושר ובלימודי פסיכומטרי), המציאות היא שחברות קובעות מה יהיה גובה ההחזר/הקנס במקרה של הפסקת ההתקשרות באמצע. אין מחלוקת כי לגיטימי לקבוע פיצוי מוסכם על הפסקת התקשרות באמצע, אך הפיצוי צריך להיות סביר ולשקף את העלות האמיתית שנגרמת לעסק מהפסקת העסקה.

סעיף מקפח אחר כולל התנערות מאחריות. קיימים חוזים אחידים שבהם עסקים מתנערים מאחריות למוצר/שירות שהם מוכרים, לעתים עד כדי ריקון תכלית החוזה מתוכנה. דוגמה קיצונית לכך נמצאה בכתב שירות של אחת מחברות שירותי תיקונים למכשירי חשמל ביתיים. בכתבי שירות רבים מוחרגים מהאחריות, למשל, חלקים מפלסטיק במכשיר או מקרה של שימוש במכשיר שלא על פי הוראות היצרן.

עם זאת, הופתענו לגלות באחד מכתבי השירות, תחת הכותרת "חריגים כלליים", את השורה: "נזק תוצאתי מכל סוג שהוא"... החרגה כל כך כללית ועמומה (מה הוא נזק תוצאתי? מי מחליט?) מוציאה, הלכה למעשה, את העוקץ מכתב השירות כולו.

דוגמאות נוספות לסעיפים מקפחים העוסקים בהתנערות מאחריות מצאנו בחוזים אחידים של סוכנויות נסיעות, המסירות מעצמן אחריות לטיב ואיכות השירותים שהן מוכרות כגון מלון, שירותי הסעה, טיסות וכו'. הסרת אחריות כזו לא תעמוד, על פי רוב, במבחן בית משפט, וקיימות פסיקות בהן מוטלת אחריות משותפת גם על ספק השירות (חברת התעופה/ מלון) וגם על סוכן הנסיעות ששיווק את השירות.

למרבה האירוניה, גם המשפט המוכר לכולם - "קראתי ואני מסכימ/ה", הוא למעשה חסר תוקף משפטי, מכיוון שהוא תנאי מקפח. המשמעות היא שגם אם סימנו V ולחצנו על האישור, ברגע האמת בבית המשפט נוכל לטעון שלא קראנו את החוזה במלואו. מכאן לא ניתן לקפוץ למסקנה שאנחנו פטורים מכל התחייבות שלקחנו על עצמנו באותו חוזה. כזכור - אי ידיעה אינה פוטרת מציות לחוק (או לחוזה). אבל אם החוזה כולל תנאים בלתי סבירים או פוגעניים במיוחד, נוכל לטעון שלא הסכמנו להם.

המציאות המורכבת והבעייתית שמתוארת כאן היא למעשה תוצאה ישירה של היעדר אכיפה בתחום החוזים האחידים במדינת ישראל. המנגנון הקיים של אישור חוזים אחידים בבית הדין הייעודי לנושא זה אינו יעיל ולא נמצא באמת בשימוש, ומנגנון חלופי – אין.

בהקשר זה נזכיר כי בתיקון לחוק שיזם אמון הציבור כבר ב-2010 נקבעה סמכות לרשות להגנת הצרכן ולשר הכלכלה, לחייב עסקים לצרף מסמך המרכז את התנאים המהותיים בעסקה לחוזה אחיד מלא. לצערנו עד היום נעשה שימוש מועט מאוד בסמכות זו. למרבה הצער, עד עתה ידוע לאמון הציבור רק על מקרה אחד שבו הרשות להגנת הצרכן הטילה קנס כספי על עסק שפירסם הבטחה והתכחש לה בחוזה אחיד (עיצום שהוטל על חברת בזק לאחרונה). חשוב שהרשות תקבל סמכות לאכוף את האיסור על תנאים מקפחים וחשוב שהיא תעשה שימוש נרחב יותר בסמכויות שכבר ניתנו לה.

הכותבת היא יועצת משפטית וסמנכ"לית אמון הציבור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#