נכדו של הבאבא סאלי וילדיו חויבו לשלם מיליונים: "יש למסות רבנים הנותנים שירותי דת" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נכדו של הבאבא סאלי וילדיו חויבו לשלם מיליונים: "יש למסות רבנים הנותנים שירותי דת"

בית המשפט דחה את טענת של הרב יקותיאל אבוחצירא כי כספים שניתנו לו הם מתנות המבטאות "תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני - ולא תמורה על שירות או תמורה - ואין לחייבן במס

26תגובות
קבר הבאבא סאלי
אלון רון

הרב יקותיאל אבוחצירא, נכדו של הבבא סאלי, וילדיו, ישלמו מס על הכנסות של כ-8 מיליון שקל - לאחר שערעור המס שלהם לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה. השופט מגן אלטוביה קבע כי כל תקבול שמתקבל לרווחת הרב ובני משפחתו יהיה חייב במס פירותי (כלומר, לפי המס השולי), לעומת מתנות מחתונות משפחתיות או כספי תמיכה שלגביהם הרב היה רק צינור של העברת תרומה עבור אחרים.

ביולי 2013 הוצאה לרב יקותיאל אבוחצירא (על ידי היחידה הארצית לשומה ברשות המסים) שומת מס ל-2009-2003 של 13.8 מיליון שקל. הרב עירער עליה, בין היתר בטענה כי הוא אינו נותן שירותי דת, אינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת; וכי אין בביתו קבלת קהל ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור. בנוסף, הוא טען כי הוא לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות והוא אינו מעניק ייעוץ עסקי. 

יקותיאל אבוחצירא
יוני לוי / לויוני-Y
פסק דין אבוחצירא - דלג

הרב דחה את הטענה כאילו עצם נוכחותו באירועים מהווה שירות דת. לטענתו, כספים שניתנו לו הן מתנות שניתנו כמחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני וללא כל מתן שירות או תמורה, ואין לחייבן במס. באשר לגידול בהונו, טען הרב כי מדובר בכספי ירושה ובמתנות בסכומים ניכרים, שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ובין היתר שימשו לרכישת דירות לילדיו.

רשות המסים טענה באמצעות עוה"ד שגית כחלון ומאיר פורת מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), כי הרב הוא בעל עסק ויש לו משלח יד במסגרתו הוא נותן לקהל מאמיניו שירותי דת הכוללים, בין היתר, ברכות, עצות והשתתפות באירועים.

"קיום מוסד הרב הוא התמורה"

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות שלפיה יש למסות רבנים הנותנים שירותי דת (מתן ברכות, עצות, הילולות וכו') ומקבלים בגינם תקבולים להם ולמשפחותיהם. ביהמ"ש קבע כי על הרב אבוחצירא וילדיו לשלם מס על הכנסות של 7.76 מיליון שקל, אחרי שהפחית כספים שקבע כי הוכח על ידי המערער שהם מתנות חתונה או מתנות מחותנים, כספי ירושה או כספי תמיכה. 

בין השאר קבע השופט כי "עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב, עצם קיומו, מיהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, ושעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה, כבוד וזכות". 

הוא הוסיף כי "כך או כך, תפקידו ומעמדו, עצם קיומו, הם אבן שואבת למתנות, תרומות וכיוצא באלה. זאת בנוסף לשירותים העקיפים הניתנים על ידו ועל ידי חצרו.... נכון הוא כי המתנות והתרומות ניתנות ככל אשר ידבנו לבו של נותן או נותנת התרומה, אולם קיים ציווי פנימי עמוק למתן מתת זה, קיימת אמונה וקיים צורך. על כן אין זו מתנה שכולה נדיבות וללא תמורה... אמנם המערער אינו דורש תשלום בגובה כזה או אחר מקהלו, אולם קיימת מצידו ציפיה כי המתנות והתרומות יהוו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו, כמו גם מקור להענקת תרומות ונדבות מצד הרב ומשפחתו לנזקקים ולמוסדות שהחצר והמערער קשורים בהם".

אלטוביה הוסיף כי "אין מקום להבחין  בין כספי החצר שניתנו למערער בקשר עם ברכה או ייעוץ שנתן לתורם בעניין מסוים, לבין כספי חצר שקיבל  מתוך אמונה של התורם בצורך להחזיק את המערער ובני ביתו מבלי שהמערער העניק לתורם ברכה או ייעוץ בהקשר מסוים.  כספים אילו מגיעים לידיו כתשואה על הונו האנושי והם הכנסה בידו." הוא הוסיף כי  גם אם  מדובר בתמיכה של ידידים או מקורבים, עדיין יש למסותה.

את הרב ושלושת בני משפחתו ייצגו עורכי הדין אורית ליברטי ואשר דל.

תקדים משמעותי שישפיע על העולם הרבני

עו"ד ורו"ח דורון אלמקייס ממשרד יאיר בנימיני ושות' (אשר לא ייצג בתיק) מציין כי מדובר בפסק דין תקדימי בנוגע למיסוי בעולם הרבני, המשנה נוהג קיים של עשרות שנים, שלפיו תקבולים מהסוג שפסק הדין עסק בהם לא חויבו במס בישראל. לדבריו, הדבר המפתיע בפסק הדין הוא כי עמדת רשות המסים בעניין פורסמה לראשונה רק ב-2016, בדרך של חוזר מקצועי. זאת בעוד פסק הדין מתייחס לשנים מוקדמות יותר, שבהן עמדת רשות המסים כלל לא היתה ברורה.  

אלמקייס מוסיף כי פסק הדין יוצר למעשה חובות גם לחצרות רבניים אחרים, הכוללות חובה לפתוח תיקים ברשויות המס, לנהל ספרים כעסק וחובות נלוות אחרות. אי-עמידה בחובות הללו יכולה, בעקבות פסק הדין, לגרור הן הליכים פליליים והן קנסות וסנקציות אחרות ברמה האזרחית, שיגדילו משמעותית את חבות המס של הנישומים בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#