העליון קבע: פושט רגל יכול לקבל פטור מתשלום חוב מזונות שנובע מהערבות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון קבע: פושט רגל יכול לקבל פטור מתשלום חוב מזונות שנובע מהערבות

שופטי בית המשפט העליון וילנר ושטיין קבעו כי פושט רגל שחתם על ערבות לחוב מזונות יכול לקבל פטור מתשלום החוב שנובע מהערבות ■ השופט ניל הנדל בדעת מיעוט: "תשלום מזונות אינו התנדבות. זהו חוב משפטי מובהק"

3תגובות
ארנק ריק
Dreamstime

הסוגיה אם ניתן לפטור פושט רגל מתשלום חובותיו בגין ערבות שהוא נתן לחייב מזונות נדונה היום (ד') בבית המשפט העליון

המקרה שהגיע לפתחם של השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וניל הנדל עסק בערבות שחתמה עידית סקוק לחוב המזונות של אדוארד איסחקוב. איסחקוב חויב בתשלום מזונות לבת זוגתו לשעבר, סבטלנה איסחקוב, ואף נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין חובות אלה.

ב-2007 ביקש איסחקוב לצאת מהארץ, אף שבמסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. על מנת לאפשר לאיסחקוב לצאת מהארץ, סקוק חתמה על ערבות לתשלום חוב המזונות, פעולה שנועדה להבטיח את שובו לארץ. איסחקוב יצא מהארץ אך לא שב אליה, ובעקבות ערבותה חויבה סקוק לשלם את חובותיו.

שופטת ביהמ"ש העליון, יעל וילנר
אוליבייה פיטוסי

במהלך השנים סקוק הסתבכה כלכלית ולא עמדה בתשלום חוב המזונות וכן בתשלום התחייבויות כספיות אחרות. בשל כך הגישה סקוק בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע להכרזתה כפושטת רגל. ב-2011 היא הוכרה כפושטת רגל וב-2016 ניתן לה צו הפטר אשר פוטר אותה מחובות שנקראים "בני הפטר".

ככלל פקודת פשיטת הרגל קובעת כי אדם שניתן לגביו צו הפטר פטור מתשלום חובותיו אלא אם מדובר בחובות הבאים: חובות בגין התחייבות להימנע מעבירה או תשלום קנס, חובות שנוצרו במרמה, וחוב לפי פסק דין לשלם מזונות.

סקוק הגישה בקשה לפטור אותה גם מחוב המזונות שנבע עקב הערבות בטענה כי היא אינה החייבת המקורית במזונות אלא ערבה בלבד, בית המשפט המחוזי לא שהה לבקשתה של סקוק - וזו ערערה לבית המשפט העליון.

"הערב אינו אחראי לפרנסת הנושים"

השופטת וילנר קבעה כי יש לפטור את סקוק מחוב המזונות: "אין מקום למנוע מערב לחוב מזונות את החסד שבצו ההפטר. בשונה מהחייב המקורי בתשלום המזונות, הערב אינו נושא באחריות אישית לפרנסת הנושים".

בדבריה וילנר התייחסה גם לאפשרות לגבות דמי מזונות מהביטוח הלאומי: "אינטרס הנושים ייפגע באופן חלקי ממתן הפטר לערב מחוב המזונות, שכן הביטוח הלאומי יישא, כאמור, בתשלום החוב לבני המשפחה הזכאים".

שופט ביהמ"ש העליון, ניל הנדל
תומר אפלבאום

מי שהצטרף לפסיקתה של וילנר, אך לא לנימוקיה הוא השופט שטיין, שנצמד להוראות הפקודה תוך שהוא מדגיש כי אין זה אפשרי "ליתן פסק דין שחורג מלשונו הברורה של חוק, כדי למנוע את מה שנראה בעיניהם כתקלה חברתית".

שטיין הוסיף כי לא רק הטעמים הפורמליים עמדו בבסיס החלטתו, אלא גם משום שהוא סבור כי "קבלת הפטר בהליכי פשיטת רגל ופתיחת דף חדש היא אחת הזכויות החשובות שיש לאזרח בישראל".

מי שלא קיבל את דעתם של וילנר ושטיין הוא השופט ניל הנדל שקבע בדעת מיעוט כי יש לדחות את ערעורה של סקוק: "אין מקום לקבוע כלל גורף לפיו חבות מזונות הנובעת מערבות איננה פסק דין לחובת החייבת. דעתי אחרת. אכן, הורה שאינו משלם מזונות לילדיו מוכתם בכשל מוסרי כבד. כתם זה אינו דבק בבגדו של הערב. אך עסקינן בדין ולא בחסד או במוסר, והכתם המוסרי אינו ממצה את הסוגיה. כך אף לגבי ההורה. למשל, חשוב שהורה ישלם מזונות גם מנקודת מבטו של הילד. זאת הן מבחינה חומרית והן מבחינת הצורך במתן ביטוי לתפקידו של ההורה.

"אך בל נשכח כי המטרה המרכזית בתשלום מזונות היא להגשים תכלית סוציאלית. תכלית זו שורשיה עתיקים ונטועים כבר בתחילת הימים ובחוקי הטבע. עם זאת, לא מדובר בהתנדבות או בעשיית מעשה טוב אלא בחוב משפטי מובהק. החובה לשלם נגזרת מצרכי הילד וטובתו. נכון לומר כי הכשל המוסרי בהיעדר התשלום נובע מהפגיעה בתכלית הסוציאלית, ואיננו מהווה תכלית כשלעצמו. זוהי חובה בדין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#