המדינה תחשוף מסמכים חסויים - שעל בסיסם הוקם המאגר הביומטרי - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה תחשוף מסמכים חסויים - שעל בסיסם הוקם המאגר הביומטרי

על סמך המסמכים שהציגה הממשלה במהלך הדיונים על חוק המאגר הביומטרי, נחקק החוק שהפך את המאגר למנדטורי ■ עו"ד שמייצגת את מתנגדי הקמת המאגר בעתירה לבג"ץ: "גם בדיון היום הממשלה לא הציגה נתוני אמת שמלמדים על צורך ממשי במאגר הביומטרי"

2תגובות
 חניכת המאגר הביומטרי במשרד הפנים בראשון לציון, 2013. בתמונה נראית אצבע המועברת על גבי קורא דיגיטלי
תומר אפלבאום

בית המשפט העליון קבע היום (ד') כי הממשלה תיאלץ להעביר מסמכים למתנגדי המאגר הביומטרי - לאחר שמצא כי הם אינם חסויים כפי שהמדינה טענה. מדובר במסמכים שהציגה הממשלה במהלך הדיונים על חוק המאגר הביומטרי, שעל בסיסם חוקק החוק שהפך את המאגר למנדטורי. החוק שחוקק לפני שנתיים, מחייב את כל אזרחי ישראל לספק למאגר תמונת פנים ולשיקולם גם לכלול טביעת אצבע במהלך הנפקת תעודת זהות או דרכון. את מתנגדי הקמת המאגר הביומטרי מייצגים התנועה לזכויות דיגיטליות שגם במהלך הדיונים על החוק טענו כי אלה אינם מסמכים חסויים וחובה לפרסם חלק מהם על פי החוק.

"בניגוד לעתירות אחרות שהשופטים מנסים לשכנע לסגת מהן, בית המשפט העליון קבע היום שהטענות שלנו חזקות ומשמעותיות וצריך לשקול אותן", אמר עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות לאחר הדיון. "בית המשפט קיבל את הטענות לגבי החיסיון של אותם מסמכים, ונראה שהם גם קשובים לשאלה אם המאגר באמת נחוץ או לא", מסביר קלינגר. לדבריו מדובר בציון דרך חשוב למאבק נגד המאגר הביומטרי - ואולם ישנם עוד שלבים רבים עד להחלטה אם המאגר ימשיך לפעול או לא.

משרד הפנים טען במהלך חקיקת החוק כי הסיבה העיקרית להקמת המאגר הביומטרי היא המאבק של המדינה נגד זיוף תעודות זהות ודרכונים - ואולם מעולם לא חשף את היקף התופעה. בדיון התברר כי היקפה קטן משמעותית ממה שמסר משרד הפנים וכי מאז שנכנס החוק לתוקף - התרחשו רק שניים או שלושה ניסיונות התחזות וכי הסכנה שהציגה המדינה על זיוף המוני של זהויות לא התממש.

עו"ד גלית לובצקי, שגם היא מייצגת את מתנגדי המאגר אמרה: "גם בדיון היום, הממשלה לא הציגה נתוני אמת שמלמדים על צורך ממשי במאגר הביומטרי, ושנתיים לאחר שהמאגר הפך לחובה, הממשלה עדיין מדברת על השערות והערכות כשיש נתוני אמת שמלמדים את ההפך: המאגר אינו נחוץ".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "במסגרת הדיון בעתירה, התקיים דיון במעמד צד אחד, ובמסגרתו ובהמשך לבקשת בית המשפט, הסכימה המדינה לפרסם חלקים מהדו"ח החסוי שהוגש לבית המשפט. החלטת המדינה נבעה מהעובדה שהמידע שניתן לפרסמו הוא בעיקרו חומר רקע, שנועד להסביר את המסמך, ואין מניעה לפרסמו, שכן אין הוא סודי כשלעצמו.

"בהתאם להחלטת בית המשפט, המדינה תגיש הודעה מעדכנת בתוך חודש וחצי ובמסגרתה תפרט את המידע האמור. המדינה שבה והציגה בדיון את עמדתה, שלפיה החוק כפי שנחקק הוא חוקתי, ולא נפל כל פגם בהסדר שנקבע במסגרתו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#