העליון: צדדים להסכם פשרה לא יכולים להתנות אותו בפטור מאגרות

לבית המשפט יש שיקול דעת אם לתת פטור מאגרות במקרים של גישור או בוררות ■ המפרקים של חברת קווי אשראי, שהגישו תביעת ענק שהאגרה עליה היתה 12 מיליון שקל, התנו את הפשרה עם הנתבעים בפטור שייתן ביהמ"ש ■ העליון איפשר נקודתית את הפטור אך קבע כי לא ניתן לאשר הסכמים כאלה

אפרת נוימן
תיקים בבית משפט בתל אביב
תיקים בבית משפט בתל אביבצילום: מוטי קמחי
אפרת נוימן

בית המשפט העליון קבע השבוע כי צדדים להסדר פשרה לא יכולים להתנות אותו בכך שבית המשפט יאשר החזר ופטור מאגרה ששולמה.

לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) לבית משפט יש שיקול דעת להורות על החזר אגרה כאשר ההליך הסתיים בגישור או הועבר להכרעה בבוררות.

התיק שבו ניתנה השבוע ההכרעה בבית המשפט העליון עסק בתביעה שהגישו ב-2004 המפרקים של חברת קווי אשראי נגד 42 נתבעים בטענות שונות שנוגעות להתנהלות שלהם לפני שהחברה הגיעה לפירוק. סכום התביעה היה 500 מיליון שקל וממנו נגזר סכום אגרה של 12 מיליון שקל. 320 אלף שקל שולמו כמקדמה. במהלך הזמן הושגו הסדרי פשרה עם חלק מהנתבעים והתביעה המשיכה ביחס לאחרים.

בסוף 2015 במסגרת הליך גישור הגיעו התובעים ויתרת הנתבעים להסדר ובעקבותיו הם הודיעו לבית המשפט על דחיית התביעה. בהודעה הם גם ביקשו פטור והחזר של אגרות לפי שיקול דעת של בית המשפט. עוד נכתב בבקשה כי קבלת פטור והחזר של האגרות מהווה תנאי לכניסה של ההסדר לתוקף - אחרת ההסדר יהיה מבוטל. השופטת אסתר נחליאלי-חיט מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הבקשה, הורתה על דחיית התביעה ללא הוצאות ונתנה פטור מאגרות והחזר של הסכום ששולם.

המדינה, שלא היתה צד להליך העיקרי אלא רק להליך של הבקשה לפטור מאגרה לא השלימה עם ההחלטה ועם העובדה שההסכם הותנה בפטור מאגרות. לאחר שבקשתה לביטול פסק הדין נדחתה, המדינה ערערה לעליון. בדיון שנערך בתחילת השנה, הצדדים הסכימו כי במקרה הנוכחי ראוי שיינתן הפטור מאגרות אך יינתן פסק דין המתייחס לשאלה העקרונית.

מכביד על ביהמ"ש ומצמצם את שיקול דעתו

השופט עופר גרוסקופף, אתו הסכימו השופטים מני מזוז ויוסף אלרון, התייחס לשאלה האם המדינה היא בכלל צד נדרש לבקשה שמוגשת להחזר אגרה לפי שיקול דעת בית המשפט. הוא קבע כי העניין נתון להחלטה של השופטים בתיק אך גם אם לא כל בקשה מצריכה העברה להתייחסות המדינה, במקרים שמעוררים סוגיות בעלות אופי עקרוני או השלכות רוחב או כשמדובר בסכומים גבוהים יש מקום לבקש את עמדת המדינה.

עופר גרוסקופף
עופר גרוסקופףצילום: אמיל סלמן

לגופו של עניין הוא קבע כי אין להסכים עם מצב שבו הצדדים מגישים לבית המשפט הסדר פשרה מותנה ובית המשפט אינו רשאי לאמצו. לדברי גרוסקופף, גם אם הסדר כזה לא שולל את שיקול הדעת של בית המשפט הוא מכביד עליו ומצמצם אותו מאוד שכן הוא יודע שלהחלטה אם לאשר את הפטור יש תג מחיר משמעותי.

גרוסקופף הוסיף כי אם תיפתח הדרך להסדרים כאלה הם יהפכו לחזון נפרץ באופן שעלול להפוך את שיקול הדעת של בית המשפט לאות מתה. לדבריו, גם מבחינת מראית פני הדברים יש בעיה שכן הסדר פשרה מותנה יכול ליצור את הרושם שעל מנת שהפשרה תצא לפועל בית המשפט צריך "לרדת לזירה ולתרום את חלקו" - ולכך לא ניתן להסכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ