יש תמורה לאגרה? מספר התביעות הייצוגיות צפוי להיחתך ב-40%

ב-2018 קיבל הציבור פיצוי בשווי של 425 מיליון שקל במסגרת תביעות ייצוגיות - 60% מהכסף הגיע מעשרה תיקים ■ שכר הטרחה של עורכי הדין הגיע ל-70 מיליון שקל ועשרה שופטים נתנו כשליש מכלל ההחלטות בייצוגיות ■ האגרות שנכנסו לתוקף במאי ציננו את הענף

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שופט בבית משפט
אפרת נוימן

2018 נסגרה עם אחד הפיצויים הגדולים שניתנו באותה שנה במסגרת תביעה ייצוגית: מדובר בתביעה בגין הטעיית צרכנים שנוטלים את התרופה אלטרוקסין, לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס. בפשרה, שאושרה בדצמבר, נקבע כי חברת התרופות פריגו תשלם 46 מיליון שקל לקבוצה התובעת.

השופט עופר גרוסקופף, כיום שופט בבית המשפט העליון, דן בתביעת האלטרוקסין בכובעו הקודם כשופט בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. גרוסקופף גם ניהל ארבעה מתוך עשרת התיקים שבהם ניתן הפיצוי הגבוה ביותר ב-2018. הפיצוי הגבוה ביותר שניתן בשנה החולפת היה בפשרה שאושרה על ידי השופט יגאל גריל מהמחוזי בחיפה שבה נקבע כי דלק מוטורס ופורד ישלמו פיצוי בשווי 70 מיליון שקל לבעלי מכוניות פורד פוקוס ופורד פיאסטה, בגין תקלות בכלי הרכב.

תביעות מסוג זה ממחישות את החשיבות שיש לענף התביעות הייצוגיות. לפי נתונים שנאספו על ידי עו"ד אסף פינק, סך הפיצוי לחברי הקבוצה בתביעות ייצוגיות הגיע ב-2018 ל-425 מיליון שקל. יותר ממחצית, 250 מיליון שקל, הגיעה מעשרת התיקים הגדולים.

ההשבה (הפיצוי) הגדולה ביותר היתה בתחומי הצרכנות. 50 מיליון שקל הושבו מבנקים וחברות ביטוח. תביעות נוספות שבהן התקבל פיצוי גבוה עסקו בגביית תעריף גבוה מבעלי "דלקן" בהשוואה לגבייה מלקוחות מזדמנים, אי-משלוח הודעה על העלאת דמי הניהול מחברת כלל, וזיהום אוויר בתחנה המרכזית בירושלים.

40% מהתביעות מסתיימות עם הישג

ניתוח תחום הייצוגיות עומד בסימן האגרות החדשות שנכנסו לתוקף ב-8 במאי, המטילות לראשונה תשלומי אגרה משמעותיים על הגשת בקשות - מתוך כוונה להפחית את מספר תביעות הסרק.

לפי התקנות שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד (ועברו כמה התאמות), הוטלה אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה במחוזי (שבו מוגשות רוב הבקשות לייצוגית), ואגרה של 8,000 למגישי בקשה לייצוגית בשלום. בעת הגשת הבקשה נדרש התובע הייצוגי לשלם 5,500 שקל במחוזי ו-3,000 שקל בשלום - והיתרה אחרי פסק הדין.

לפי הנתונים שמציג פינק, ב-2018 הוגשו 1,250 בקשות לייצוגיות, לעומת 1,441 בקשות ב-2017. כלומר, ירידה שנתית של 13%. זאת, בעוד 2016 היתה שנת שיא שבה הוגשו 1,500 בקשות לייצוגיות.

מתחילת 2018 ועד ביטול הפטור מאגרות במאי של אותה שנה, הוגשו בממוצע 165 בקשות לייצוגיות בחודש. בשבוע הראשון של מאי חל גידול במספר הבקשות, משום שרבים העדיפו להקדים ולחמוק כך מהאגרה הצפויה. מ-8 במאי ועד סוף 2018 ניכרת ירידה, כשבמהלך התקופה כולה הוגשו 551 בקשות לאישור תביעה ייצוגית - ממוצע של כ-72 בקשות בחודש. במחצית השנייה של 2018 הוגשו בממוצע כ-75 בקשות בחודש. אם הקצב הזה יימשך גם ב-2019, ההערכה היא כי יוגשו כ-900 בקשות לייצוגיות - ירידה של 40% לעומת 2017, שבה היה פטור מאגרות.

הפגנת מטופלי אלטרוקסין נגד התנהלות משרד הבריאות בירושלים, ב-2011צילום: אוליבייה פיטוסי

בשלב זה עוד מוקדם לומר מה יהיו ההשלכות המלאות של המהלך על ענף הייצוגיות, מלבד הירידה הצפויה במספרן, ומה תהיה השורה התחתונה מבחינת הפיצוי לצרכנים. המטרה של האגרות היתה לסנן את התביעות הקנטרניות, אך יש להמתין ולראות אם ועד כמה האגרות יגרמו גם לסינון של תביעות חשובות, בשל המחסום הכלכלי.

שכר הטרחה של עורכי הדין המייצגים הגיע ב-2018 ל-70 מיליון שקל, שמהווים כ-16% מהפיצוי. בהסדרי פשרה, ממוצע שכר הטרחה בתיק היה 190 אלף שקל, והפיצוי החציוני היה כ-105 אלף שקל. החציון נמוך באופן משמעותי, משום שמדי שנה יש תיקים שמושכים באופן קיצוני את שכר הטרחה והגמול כלפי מעלה. הגמול הממוצע לתובעים בהסדרי פשרה הוא כ-50 אלף שקל, והחציון הוא 20 אלף שקל.

מתוך 833 ההליכים שהסתיימו ב-2018, 500 הסתיימו בהסתלקות התביעה - כלומר, לאחר שהתובע הבין שאין לו עילת תביעה או שסיכוייה נמוכים, או לאחר שההפרה תוקנה; ב-61% מההסתלקויות נפסק שכר טרחה; ב-56 מקרים אושרה הבקשה לייצוגית; ב-84 מקרים היא נדחתה; וב-137 תיקים הושג הסדר פשרה. בסך הכל, 400 תביעות (48%) הסתיימו עם הישג לקבוצה.

עשרה שופטים נתנו כ-37% מכלל ההחלטות בייצוגיות ב-2018. את מספר ההחלטות הרב ביותר נתנו שופטי המחוזי עאטף עילבוני (נצרת), גילה כנפי שטיינמץ (ירושלים) מיכל נד"ב (מרכז) ודורון חסדאי (תל אביב).

לדברי עו"ד פינק, הירידה במספר הבקשות לייצוגיות מראה על פגיעה משמעותית בציבור הכללי וביכולת שלו להילחם על זכויותיו. הוא אומר כי הנתונים מראים כי כלי התביעות הייצוגיות מרתיע את החברות הגדולות, מונע אפליה, נלחם בזיהום סביבתי ומשיב כספים לציבור מבנקים וחברות ביטוח, תעופה, מזון ועוד. לדבריו, המחוקק צריך להרחיב את התחומים שבהם יהיה ניתן להגיש תביעות ייצוגיות ולא להצר את כלי האכיפה האזרחית הזה.

בסקר שנערך בקרב כ-500 משיבים בציבור הכללי באמצעות פאנל אינטרנטי, 77% מהמשיבים ענו כי תובענות ייצוגיות עוזרות להגן במידה רבה או רבה מאוד על זכויות הציבור. נתון דומה התקבל מסקר בקרב 181 עורכי דין. הסקר נערך על ידי מכון שריד, בשיתוף מרכז הלכה ומעשה שפינק משמש בו מנהל אקדמי.

לפי הסקר, כ-55% מהציבור מתנגדים לתקנות החדשות, המגדילות את אגרת ההגשה, וכמחצית סבורים שהדבר עשוי למנוע מהם להגיש תביעה ייצוגית בעתיד.

עורכי הדין שהשתתפו בסקר סבורים כי בית המשפט המחוזי מרכז הוא האוהד ביותר לתביעות ייצוגיות, ולאחר מכן המחוזי בתל אביב. שלוש שופטות נתפשות כאוהדות ביותר בענף הייצוגיות: הראשונה, בפער ניכר, היא שושנה אלמגור ממחוזי תל אביב; ואחריה תמר בזק־רפפורט ממחוזי ירושלים; ומיכל אגמון גונן ממחוזי תל אביב, שמונתה באחרונה לשופטת במחלקה הכלכלית. השופטות שנתפשות הכי פחות אוהדות לתביעות ייצוגיות הן צילה צפת מהמחוזי בתל אביב והדס עובדיה מהמחוזי מרכז.

הנתונים הוצגו אתמול בכנס השנתי התשיעי לתובענות ייצוגיות של מרכז הלכה ומעשה. השופט בדימוס יצחק ענבר קיבל את אות יקיר התחום על פועלו בתחום הייצוגיות כשופט וכמגשר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker