פרשת UBS: כתב אישום על עבירות מס ומרמה נגמר בעבודות שירות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת UBS: כתב אישום על עבירות מס ומרמה נגמר בעבודות שירות

אריה קופל הודה במסגרת הסכם טיעון בעבירות מס שכללו השמטת הכנסה, מרמה ועורמה ■ הפרקליטות ביקשה מאסר בפועל, אבל השופטת גזרה עליו ארבעה חודשי עבודות שירות

2תגובות
UBS- בנקים שווייץ
אי־פי

כתב אישום שהוגש בפרשת העלמת ההכנסות בבנק UBS בשווייץ נגמר היום (א') בגזר דין של ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס של 30 אלף שקל. זהו מקרה שבו הוגש במארס 2018 כתב אישום נגד אריה קופל, שהיה עד 2015 מנהל מפעל חריטה בחברת ישקר. במסגרת הסכם טיעון הוא הודה בכתב אישום מתוקן בעבירות של מסירה של תרשומת כוזבת בדו"ח, השמטת הכנסה, מרמה ועורמה.

בקיץ 2014 הצליחה רשות המסים לשים יד על רשימה של לקוחות בנק UBS בעקבות מעקב אחרי בעלים של רשת מרפאות שנפגשו בישראל עם יועץ ההשקעות שלהם, רוני אליאס, מהבנק השווייצי. המעקב אחריהם הוביל לאליאס, ולאחר חיפוש בחדר המלון שבו שהה בתל אביב, נמצאה במחשבו הרשימה של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בלתי מדווחים בשווייץ. בעקבות זאת, הוגשו כתבי אישום. בהתאם לחוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך חייב לדווח על הכנסות החייבות במס שהופקו בו (ריבית, דיווידנד, רווחי הון וכו') לרשות המסים.

לפי כתב האישום, קופל, בן 69 כיום, פתח על שמו חשבון בבנק השוויצרי UBS. ב-2012-2004 היו לו בחשבון יתרות של 3-1.6 מיליון שקל (הסכומים ידועים רק מ-2009) והוא הפיק מנכסיו הכנסות פיננסיות (למשל מריביות ודיווידנד) של כ-570 אלף שקל.

החל ב-2010 הוא רכש חמש דירות בברלין - באמצעות כספים שנוהלו בחשבונות ב-UBS - שאותן השכיר. את שכר הדירה הוא הפקיד בבנק בגרמניה. הוא לא דיווח בדו"ח השנתי שהגיש על ההכנסות הפיננסיות בשווייץ ועל קיומם של נכסים בחו"ל וההכנסות שהופקו מהם.

"אין זו מעידה חד-פעמית"

השופטת אורית קנטור מבית משפט השלום בחיפה הורתה על הפניית הנאשם לשירות המבחן, שהמליץ על עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות למשך שנה. בפרקליטות ביקשו להטיל על קופל עונש מאסר של עשרה חודשים וקנס של 120 אלף שקל. "אין זו מעידה חד-פעמית, אלא על פעולות שנעשו באופן שיטתי וברצף במשך שנים לגבי מקורות הכנסה שונים", נטען.

השופטת קנטור ציינה כי "בתי המשפט בפסיקתם הדגישו את החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות בניגוד לדיני המסים וציינו כי אין להקל בעונשם של עברייני מס הגוזלים את כספי הציבור, יוצרים דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המסים וגורמים במעשיהם נזק רב למדינה". השופטת אמרה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות מיידית, השיב את סכום הכסף והביע צער וחרטה.

היא התחשבה בין השאר בכך שבמקרה אחר באותה פרשה של העלמות מס, של אביבה גלעד (אשתו של שופט המחוזי חיפה לשעבר משה גלעד) שהוגש נגדה כתב אישום, ההליכים הומרו בכופר כסף "כאשר ביחס לנאשם נדחתה בקשתו להמיר האישום בכופר - גם עובדה זו יש לקחת בחשבון בנסיבות לקולא".

השופטת לא קיבלה את ההמלצה של שירות המבחן לעבודות שירות לתועלת הציבור אך למרות שקבעה כי מתחם הענישה הוא 12-6 חודשי מאסר בפועל, היא חרגה מכך ודנה אותו לארבעה חודשי עבודות שירות, בנוסף לקנס של 30 אלף שקל ומאסר על תנאי.

את קופל ייצג עו"ד זהר נסים ממשרד נסים את כהן-ניסן. הפרקליטות יוצגה על ידי עו"ד חופית שרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#