מעטפות ומתנות: חמישה כתבי אישום בשוחד ומרמה הוגשו בפרשת נתיבי ישראל

שמעון בן־דוד, שהיה בכיר בנתיבי ישראל, נאשם שלקח שוחד מהמודד יוסי קורצוולד תמורת זכייתו בעבודות ■ הוא גם מואשם בקידום התקשרויות עם הספקים מוריס בר־גיל, איציק ונונו וליאור לנקרי, שהיו מקורביו והעניקו לו מתנות

גור מגידו
גור מגידו
ליאור לנקרי, אחד מהחמישה שהוגש נגדם כתב אישום
ליאור לנקרי, אחד מהחמישה שהוגש נגדם כתב אישום
גור מגידו
גור מגידו

שמעון (שימי) בן־דוד, לשעבר ממלא מקום מנהל אגף הרכש בחברת נתיבי ישראל, נאשם בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים. לפי האישום, בן־דוד לקח שוחד במזומן מיוסי קורצוולד, מודד שעבד עם נתיבי ישראל, בתמורה לקידום זכייתו בעבודות של החברה. עוד נאשם בן־דוד בקידום התקשרויות עם הספקים מוריס בר־גיל, איציק ונונו וליאור לנקרי, אף שהשלושה היו מקורבים אליו, הרעיפו עליו מתנות יקרות ערך וטסו עמו לחו"ל.

כתבי האישום נגד שלושה מהנאשמים — ונונו, לנקרי ובר־גיל — וכן נגד החברות שבבעלותם, הוגשו במסגרת הסדרי טיעון. לפי ההסדר, על בר־גיל ייגזרו שלושה חודשי עבודות שירות ועל ונונו ולנקר ייגזרו שישה חודשי עבודות שירות. כמו כן, על השלושה יוטלו קנסות בסך מצטבר של 2.5 מיליון שקל. ונונו, לנקרי ובר־גיל, והחברות שבאמצעותן פעלו, הואשמו כל אחד בקבלת דבר במרמה ובסיוע לעבירת מרמה והפרת אמונים שביצע בן־דוד.

הספק הנאשם הרביעי, קורצוולד, הוא היחיד שנאשם בעבירות שוחד ועמו לא נערך הסדר.

3,000 שקל במעטפות

בן־דוד החל לעבוד בנתיבי ישראל באפריל 2011 כעוזרו של המנכ"ל שי ברס. במהלך השנים התקדם לתפקידים שונים באגף הרכש עד שמונה לממלא מקום מנהל האגף באוגוסט 2014. בן־דוד נאשם בקבלת שוחד, במעטפות ובמזומן, מקורצוולד, בעלי ספקית של נתיבי ישראל בשלושה אירועים שונים.

ב–2014 הוא קיבל, לפי האישום, 3,000 שקל במזומן מקורצוולד, כדי לקדם את האינטרס שלו במימוש אופציה להארכת החוזה בשנה נוספת — עניין פעוט שמשמעותו עבור חברתו של קורצוולד היתה הכנסה בסך 406 אלף שקל.

בערב פסח 2015 קיבל בן־דוד, לפי האישום, מעטפה נוספת עם סכום זהה של 3,000 שקל. בתמורה קידם התקשרות עם קורצוולד בחוזה של 343 אלף שקל. בספטמבר 2015 מסר, לפי האישום, קורצוולד לבן־דוד מעטפה שלישית עם הסכום הקבוע — 3,000 שקל, כדי שיאריך את החוזה שבגינו שולמה המעטפה הראשונה, בעוד שנה אחת. ואולם, הארכת החוזה כבר לא יצאה לפועל, ככל הנראה עקב תחילתה של חקירת המשטרה ומעצרם של הנאשמים.

תלושים לחג, בשמים ובגדים

בר־גיל היה הבעלים של ספקית של נתיבי ישראל. חברה נוספת שהיתה רשומה על שם בנו של מוריס, שירן בר־גיל, אף שכתב האישום מייחס את השליטה בה בפועל לאביו, שימשה גם היא ספקית של החברה הממשלתית.

בין משפחת בר־גיל למשפחתו של בן־דוד, מתאר כתב האישום, שררו יחסי חברות אמיצים שהחלו עוד לפני שבן־דוד שימש בתפקידיו בנתיבי ישראל. בין היתר, מפרט כתב האישום כיצד בן־דוד, בר־גיל ובנות זוגם נפשו יחד בבורגס שבבולגריה ב–2010 וכיצד קיבל בן־דוד מתנות מהחבר בר־גיל בשנים שבהן שימש בתפקידיו בחברה, בין היתר תלושים לחג בסכומים של 1,000–5,000 שקל בכל פעם, בשמים ופרטי ביגוד יקרים.

למרות זרם המתנות הבלתי פוסק, בין אוקטובר 2011 לנובמבר 2015 השתתף בן־דוד בעשרות ישיבות, שבהן אושרו כ–60 התקשרויות עם חברותיו של בר־גיל, בהיקף של יותר מ–12 מיליון שקל. סעיף האישום המיוחס לבן־דוד בפרשה — מרמה והפרת אמונים — עשוי ללמד משהו על עתידו של תיק 1000 שבו נחשד ראש הממשלה (ראו מסגרת).

בינואר 2015 נדרשו בר־גיל ובנו לחתום על הצהרה בשם שתי הספקיות שבבעלותם, שלפיה אינם קשורים לספקים אחרים של נתיבי ישראל. השניים נמנעו מלהצהיר על הקשרים ביניהם במסמכים. גם בן־דוד לא גילה לחברה את הפרט הזה.

לפי כתבי האישום, בני משפחת בר־גיל קיבלו כ–5.8 מיליון שקל מתוך 12 מיליון שקל שחברותיהם הכניסו כספקיות של נתיבי ישראל במשך השנים, בהסתמך על המצג הכוזב על היעדר קשר בין החברות. בן־דוד ומוריס בר־גיל נאשמים אף בעבירה של קבלת דבר במרמה בגין הסתרת הקשר בין שתי החברות הספקיות.

טיסה משותפת לברלין

ונונו ולנקרי הם שני חברים טובים ושותפים עסקים. ונונו היה הבעלים של למד שקל, ספקית של נתיבי ישראל. לנקרי, אחיו של ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ודמות מוכרת בחוגי הליכוד, הועסק בחברה של ונונו, וב–2012 היה בעצמו לספק של נתיבי ישראל באמצעות חברה שהקים, מתן ל.א הנדסה וניהול.

למרות החזות של שתי ספקיות שונות, טוענת המדינה, ונונו ולנקרי היו למעשה שותפים. החל ב–2014, ונונו ולנקרי אפילו החזיקו בחברה משותפת ששימשה לעסקים אחרים, ובנכסי נדל"ן שרכשו באמצעות חברותיהם בחיפה ובטירת הכרמל. הם לא הצהירו על כך כפי שהיו מחויבים במסגרת הכללים החלים על הספקים של נתיבי ישראל. גם בן־דוד לא טרח לעדכן בפרט הזה את החברה הממשלתית שבה עבד.

לפי כתב האישום, "בן־דוד הרבה להיפגש עם ונונו בשעות העבודה ומעבר להן — השניים נהגו לשבת יחד בבתי קפה ולסעוד במסעדות. בכל הפגישות האמורות נהג ונונו לשלם את החשבון עבור בן־דוד". ונונו העניק לבן־דוד גם מתנות, כמו מכסחת דשא בשווי של 2,500 שקל. לבקשתו של בן־דוד, לנקרי אף העסיק את גיסתו של בן־דוד, אורית אזולאי, כמזכירה בחברה שלו. ב–2014 טסו השלושה — בן־דוד, ונונו ולנקרי — לברלין כדי לבחון השקעת נדל"ן משותפת.

גם מערכת היחסים הקרובה הזאת לא מיתרגמת בכתב האישום לעבירת שוחד, אלא לעבירה של מרמה והפרת אמונים הנוגעת לקבלת החלטות בניגוד עניינים. לפי כתב האישום, בן־דוד השתתף ב–130 ישיבות שבהן נדונו התקשרויות עם חברותיהם של ונונו ולנקרי בהיקף כולל של 32 מיליון שקל, שכ–20 מיליון שקל מתוכם בסופו של דבר מומשו.

בן־דוד אף איפשר מצב שבו חברות של ונונו ולנקרי העסיקו זו את זו כקבלניות משנה בפרויקטים שנבחרו לנהל, בלי להצהיר על הקשרים בין החברות. גם את הפרט הזה בן־דוד לא גילה לנתיבי ישראל, אף שהיה מודע אליו.

בפרשת היחסים עם ונונו ולנקרי, נאשם בן־דוד בקבלת דבר במרמה ובמרמה והפרת אמונים. ונונו ולנקרי נאשמים בקבלת דבר במרמה וכן בסיוע למרמה והפרת אמונים של בן־דוד.

בפרשה נחקרו והעידו מאות מעורבים, מהם כ–30 הוזמנו לשימוע — ובהם מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, שי ברס, והמנכ"ל לשעבר, אלכס ויז'ניצר, מקורבו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שנחשב למוציא ולמביא בחברה גם בתקופת ברס. ההחלטה אם להעמיד לדין את יתר המעורבים המעורבים צפויה להתקבל בשבועות הקרובים. כתב האישום הוגש על ידי עוה"ד קרן שמיר־עוז, ערן זלר, ויוראי מצלאוי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker