"מוטב שלשכת עורכי הדין תתמקד בבעיות אמת - ולא במאבק על המשוב לשופטים"

כוונת יו"ר לשכת עורכי הדין לכונן מחדש את משוב השופטים מעוררת סערה במערכת המשפט; יש הטוענים שהמשוב ישרת את טובת המערכת ואחרים חוששים שהוא יפגע במעמד השופטים וביחסיהם עם עורכי הדין

שני מזרחי
שני מזרחי

משוב השופטים, שבוטל לפני שש שנים, חזר באחרונה לכותרות וכבר נהפך למוקד המאבק הראשון בין ראשי מערכת המשפט לבין עו"ד דורון ברזילי, יו"ר לשכת עורכי הדין הנכנס. במסגרת התמודדותו לתפקיד ראש הלשכה התחייב ברזילי להחזיר את משוב השופטים, הדירוג השנתי שבו נותנים עורכי דין ציונים לשופטים שבפניהם הם מופיעים. "עד סוף 2011 יהיה בישראל משוב שופטים. אני סבור שהמשוב ישרת את המערכת", אמר ברזילי בעימות שנערך לפני הבחירות בינו לבין ראש הלשכה היוצא, עו"ד יורי גיא-רון.

בטקס סיום שנת המשפט שנערך בתחילת החודש התייחסה נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש ליוזמה של ברזילי. "זהו כלי פופוליסטי שנועד ליצור תלות של השופטים בעורכי הדין", אמרה. "חבל להתחיל עידן חדש כשהסיסמה המובילה נועדה ליצור מתח בין עורכי דין לשופטים. חבל למנוע הידברות, שהיא יותר קונסטרוקטיבית ובונה מאשר חלוקת ציונים של עורכי דין לשופטים, ואפשר גם של שופטים לעורכי הדין".

ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזיליצילום: יח"צ

בינתיים לא נראה שברזילי חוזר בו מהיוזמה. באותו אירוע בתחילת החודש אמר ברזילי: "בכל מדינה מתוקנת גופים נתונים לביקורת. המשוב הוא כלי שגם השופטים עצמם חפצים בו. גם הם מבינים שזהו מדד טוב להישגיות. אני מתכוון לקבל החלטה סביב משוב השופטים תוך הבנה והסכמה של הנוגעים בדבר".

למרות מלות ההרגעה של ברזילי, לא מעט עורכי דין עדיין חוששים שהחזרת משוב השופטים, לפחות במתכונתו המוכרת, תוביל לקרע חדש בין מערכת המשפט ללשכת עורכי הדין. לעורכי הדין - גם המתנגדים למשוב וגם התומכים בו - יש לא מעט הצעות לשיפור כלי המשוב, כדי שיפחית את החששות והאנטגוניזם במערכת המשפט.

גזר דין של עורכי הדין

עו"ד עדי ברקןצילום: וקנין עופר

עו"ד דורון תמיר ממשרד יגאל ארנון ושות', יו"ר ועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, משתמש במלים קשות כשהוא נשאל לדעתו על המשוב. "המשוב גרם בעבר עוגמת נפש קשה לשופטים רבים ויצר מתחים קשים בין מערכת המשפט ללשכת עורכי הדין", הוא אומר. תמיר מכנה את המשוב "גזר דין שיגיע לביתו, משפחתו וחבריו של השופט".

לדברי תמיר, הבעיה עם המשוב היא כי הוא ניתן בלא זכות תגובה לשופטים ומבלי שעורכי הדין החורצים את דינו של השופט מהבחינה הציבורית מחויבים לדין וחשבון אישי.

במידה שתתקבל בכל זאת החלטה לקיים את המשוב, מציע תמיר לקיימו רק אם תוצאותיו תהיינה סודיות ותועברנה לנשיאת בית המשפט העליון בלבד. עוד הוא מציע כי במקרי קיצון תהיה ועדת היגוי בהשתתפות נציג הלשכה שדיוניה יהיו חסויים ובהם ניתן יהיה לדון בבעיות ייחודיות שהתגלו בעבודת שופט הספציפי.

"כששלמה כהן הכניס את המשוב לשופטים הייתי עורכת דין בראשית דרכי וחשבתי לתומי שזה רעיון מהפכני וחשוב", אומרת עו"ד עדי ברקן, שותפה במשרד עורכי הדין ועורכי הפטנטים סורוקר אגמון. "מבחן התוצאה הראה ששגיתי, כי המשוב לא השיג את התוצאה הרצויה. להפך, הוא יצר קרע וסכסוך מיותר בין הלשכה לבתי המשפט. המאבק הזה לא קידם ולא הועיל לאף צד. אני לא חושבת שתפקיד הלשכה או עורכי הדין הוא לחוות את דעתם על שופטים במשוב. עורך הדין לא יודע או יכול לדעת מה עובר על שופט, מהו תהליך קבלת ההחלטות שלו, ולאילו לחצים הוא חשוף. אי הידיעה הזו היא בעוכרנו", היא מסבירה.

בעד ונגד משוב השופטים

ברקן מאמינה כי הרעיון של ביקורת על המערכת הוא חשוב ונחוץ, אך כי היישום צריך להיות אחר לחלוטין מזה שמציע המשוב. היא מציעה להקים ועדה שיהיו חברים בה עורכי דין מהמגזר הציבורי והפרטי ושופטים בדימוס, שתגבש ביחד את שאלות המשוב.

גם עו"ד גלעד ברנע סבור כי אין זה מתפקידם של עורכי הדין לערוך משוב לשופטים. "טוב תעשה הלשכה אם תתמקד בבעיות האמת של מערכת המשפט והחברה בישראל ולא במאבק כוח עם המערכת המשפטית", אומר ברנע, שסיעתו "תכלית ראויה, אחריות, מקצועית וצדק חברתי", התמודדה בבחירות בלשכה. "אני לא חושב ששופטים צריכים לעמוד ל'תחרות יופי', בוודאי לא על ידי קהל אנונימי של עורכי דין", הוא אומר.

לדעתו של ברנע, קיימים כיום מספיק מנגנוני ביקורת והליכי אתיקה והעמדה לדין משמעתי ש"הופעלו ללא פניות וננקטו צעדים מתאימים נגד שופטים ושופטות שפועלים בדרך לא ראויה. אבל מעין תחרות שנערכת על ידי גורם שמשתתף במשחק המשפטי, היא לא ראויה. היא יוצרת פגיעה במעמד של הרשות השופטת וגם מהווה אמצעי לחץ פסול שהוא לא שקוף ולא דמוקרטי".

עו"ד גלעד ברנעצילום: כפרי ניר

עו"ד עופר ברטל המתמחה במשפט פלילי, סבור גם הוא שמנגנוני הביקורת הקבועים בחוק מספקים. לדעתו, "בשנים האחרונות התחזק מאוד מעמדו של נציב קבילות השופטים. הוא מהווה גוף חקירתי בעל שיניים חדות, הפוצעות את השופטים לא אחת". נוכח חיזוק מעמדו של הנציב, אומר ברטל, "אין זה ברור מדוע מחליט ראש הלשכה החדש להתעקש דווקא על קיום משוב השופטים". לדעתו, "עריכת משוב תשחק לידיהם של אויבי מערכת המשפט ותשמש כלי נוסף לניגוח המערכת ולא לביצורה".

עו"ד רון גזית ממשרד רון גזית רוטנברג ושות', שהיה ממלא מקום ראש הלשכה הקודם ואף מונה באוקטובר להיות חבר בצוות לבדיקת אמצעי הבקרה על השופטים, מצטרף לדעתו של ברטל. לדעתו: "משוב שופטים שייעשה שלא בהסכמת השופטים הוא רעיון רע. בנוסף, תוצאות המשוב עלולות להיות מעוותות אם משרדים גדולים ייצאו בביקורת מתואמת נגד או בעד שופט מסוים, בהתאם לאינטרסים של אותו משרד". לדעת גזית, התנהגות השופטים צריכה להיות מבוקרת על ידי נציב קבילות הציבור על השופטים.

עו"ד רון גזיתצילום: טואג אייל

משוב של אנשי מקצוע

יש גם הסבורים שרעיון המשוב אינו כה גרוע. ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עורכי דין ע"ש דיויד וינר ז"ל, מהמסלול האקדמי במכללה למינהל, כותבת במאמר שכותרתו "מישורי הביקורת על התנהלות שופטים", כי ישנם כמה מנגנונים חוקיים לביקורת על השופטים. עם אלה היא מונה את נציב תלונות הציבור על השופטים, ערכאת הערעור על פסיקתו של השופט, הליך לפסילת שופטים וכללי האתיקה של השופטים. לדבריה יש גם מסלול נוסף, חשוב לא פחות, והוא המסלול הציבורי.

עו"ד לימור זר-גוטמןצילום: בן מלכי איציק

"מנגנוני הבקרה הקיימים אינם מספיקים וגם אינם נותנים מענה לחלק מהמקרים", מסבירה זר גוטמן. לכן, לדעתה, יש צורך במעין משוב של עורכי דין שמטרתו היא בקרה וקידום השקיפות. לדעת גוטמן-זר, "מערכת בתי המשפט, הבנויה על אמון הציבור, אינה יכולה לסגור את עצמה מפני בקרה של הציבור שמשתמש בה הכי הרבה ומכיר אותה הכי טוב".

זר-גוטמן מוסיפה שמערכת המשפט התנגדה גם למהלך של הקמת נציבות תלונות הציבור על השופטים (שהוקמה ב-2002) וכי רק לאחר שהמערכת הפנימה שאין לה ברירה היא קיבלה את המהלך. לדבריה, "בסופו של דבר הקמת הנציבות תרמה למערכת ואני מניחה שגם פה יהיה תהליך דומה, שיחזק את המערכת ויתרום לה".

עם זאת, סבורה זר-גוטמן, יש לשנות את המתכונת של המשוב ולהופכו למקצועי יותר. לדבריה, המשוב צריך להיכתב על ידי אנשי מקצוע שקודם הכתיבה יבחנו את הנקודות הבעייתיות במערכת וינסחו את השאלות כך שיוכלו לבחון את הבעיות.

עו"ד מוריאל נטלוןצילום: קינן דן

תוצאות המשוב, אומרת זר-גוטמן, צריכות לעבור ניתוח מקצועי על ידי חברה חיצונית ובלתי תלויה. מניתוח הנתונים, אומרת זר-גוטמן, תוכל מערכת המשפט להפיק לקחים, ובדרך זו אף תראה שכוונת המשוב אינה פגיעה במעמד השופטים אלא שיפור המערכת.

עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל במשרד גורניצקי ושות', מחזיק בדעה דומה. הוא מסביר כי "התפישה שבה כל מי שמתפקד בתפקיד ציבורי ממלכתי, ובוודאי מי שנותן שירות ראוי שיהיה ממושב - היא תפישה נכונה. המשוב על ידי הצרכנים של הגוף שנותן את השירות הוא אחד הכלים הטובים ביותר כדי להבטיח שהשירות יהיה טוב ויעיל".

לדעתו של מטלון, "המשוב במתכונתו הקודמת, שהתפרסם בפרהסיה וחילק ציונים לשופטים על סמך ביקורת אקראית, יכול היה לפגוע קשה במעמד המיוחד של השופטים, שחשוב לשמרו". לכן, לדבריו, במקום משוב פומבי, נכון יותר לייצר כלי דיסקרטי יותר. לדברי מטלון, מטרת המשוב "אינה להקים עמוד תלייה ולתלות עליו את שופטי ישראל. הדרך הנכונה היא ליצור שיח דיסקרטי, כדי להעיר ולהאיר לגבי מי שאינם מציגים מזג שיפוטי ראוי או מי שלוקים בלוחות זמנים".

מטלון מציע שהמשוב ייעשה על ידי נציגים של לשכת עורכי הדין שיבדקו את התפישה של עורכי הדין ביחס לכל שופט ואת תפקוד השופטים. תוצאות המשוב יישמרו בדיסקרטיות ויידונו בין לשכת עורכי הדין לבין הנהלת בתי המשפט. "בדרך הזו ניתן יהיה לוודא ששופטים שלא נוהגים כראוי על פי אמות המידה הדרושות לניהול משפט, תהיה דרך להעיר על כך ולהפיק לקחים, ללא פגיעה ביוקרה ובמעמדם של השופטים".

גלגוליו של משוב השופטים

את משוב השופטים הנהיג יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד שלמה כהן. ב-2000 פירסמה הלשכה תוצאות של משוב ניסיוני בבתי המשפט במרכז. עם פרסום המשוב פרץ ויכוח בין השופטים לבין לשכת עורכי הדין. למרות זאת החליטה הלשכה לקיים משוב ארצי, ובמקביל החלה בהידברות עם מערכת המשפט על מתכונת המשוב. משהידברות זו לא צלחה פורסמו תוצאות המשוב ב-2002. על רקע פרסום המשוב החלו להישמע התבטאויות קשות של שופטים כלפי הלשכה. ב-2003 לא פורסם המשוב.

לאחר שנת הפסקה, ב-2004 פירסמה הלשכה משוב חדש, שהוביל ל"חרם" של השופטים על הלשכה. במסגרת החרם ניתקו השופטים את קשריהם החברתיים והמקצועיים עם הלשכה, ובין השאר הדירו את רגליהם מהכנס השנתי שעורכת הלשכה באילת.

החרם הסתיים בסוף דצמבר 2005, אז הוסכם על הקמת ועדה משותפת לנציגות השופטים וללשכה, שתבחן דרכי בקרה מוסכמות על מערך השפיטה. המהלך נתפש אז כניצחון של השופטים, שהצליחו לקבל הסכמה שלפיה כל עוד מתקיימים המגעים לא ייערך משוב נוסף. עד כה לא הצליחו הצדדים לגבש נוסחה מוסכמת למשוב או לבקרה אחרת.

ביוני 2010 עלה הנושא לדיון שוב, כשהוועד המרכזי בלשכה דחה הצעה של ועד מחוז תל אביב, שלפיה אם בתוך 60 יום לא ישונה נוהל דחיית הדיונים שפירסמה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש - שעורכי הדין רואים בו חוסר התחשבות בהם - תחדש הלשכה את המשוב. מאז עלה הנושא מחדש על הפרק, בעידודו של יו"ר לשכת עורכי הדין הנכנס עו"ד דורון ברזילי, שהספיק לספוג ביקורת קשה בעניין לא רק מצד ביניש אלא גם מצד יו"ר נציגות השופטים, השופטת ורדה אלשיך.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ