הפרס שהעניקה רשות המסים לאשת השופט מסכנת אישומים נוספים בתיק UBS

אביבה גלעד, אשתו של השופט בדימוס משה גלעד, נחקרה בחשד להעלמת מס בסכום שאינו ידוע לציבור, כשלכאורה לא דיווחה על חשבון שלה בבנק השוויצי ■ כעת טוענת נאשמת נוספת בפרשה כי ההסדר מקל עם גלעד ומהווה אכיפה בררנית

גור מגידו
גור מגידו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים7
אביבה גלעד ובעלה השופט משה גלעד בטקס השבעתו כשופט ב-2008
אביבה גלעד ובעלה השופט משה גלעד בטקס השבעתו כשופט ב-2008צילום: תומר נויברג / ג'יני
גור מגידו
גור מגידו

החלטת ועדת הכופר ברשות המסים שלא להעמיד לדין את אביבה גלעד, לשעבר חברת מועצת העיר עכו ורעייתו של שופט המחוזי בחיפה לשעבר משה גלעד, עשויה לסכן כתבי אישום אחרים שהוגשו בפרשת העלמות המס של לקוחות בנק UBS בישראל. שופטת בית משפט השלום, דנה אמיר, הורתה לאחרונה למדינה לברר כיצד נערך הסדר כופר עם אביבה גלעד, אף שהיא לא שיתפה פעולה עם חקירת הרשות ואף שלא התבררו פרטים בסיסיים כמו סכום ההכנסות שהעלימה.

החלטת ועדת הכופר שלפיה גלעד תשלם 600 אלף שקלים ולא תועמד לדין בפרשת UBS נדונה במסגרת התיק שמנהלת המדינה נגד ד"ר הדה בן-בסט, מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, שאף היא החזיקה בחשבון בבנק UBS. באמצעות באי כוחה, ד"ר משה דרוקר ועו"ד מיקי מיכאלוביץ', ביקשה בן-בסט לעיין בנימוקי הוועדה בעניין אשת השופט, כדי לבסס טענה לאכיפה בררנית ומיטיבה כלפי גלעד.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, קבעה כי ההסבר שמסרה המדינה לכופר "מעלה תהיות", ושלחה את המדינה לנהל מו"מ עם סנגוריה של בן-בסט.

רשימת הלקוחות של נציג הבנק

פרשת UBS שהחלה ב-2014, עסקה בעשרות לקוחות ישראלים של הבנק השוויצי שרשות המסים חשפה את חשבונותיהם הבלתי מדווחים. הרשות תפסה במסגרת החקירה בפרשה את רשימת לקוחותיו של רוני אליאס, שהיה נציג הבנק בישראל.

סניף של בנק UBS בציריך
סניף של בנק UBS בציריךצילום: Matthew Lloyd / Bloomberg

בפרשה נחקרו עשרות חשודים והוגשו 11 כתבי אישום – הבולט שבהם נגד בוריס ואבישר וייסמן, בעלי רשת מרפאות קליניקה און, שנאשמים בהעלמת הכנסות של יותר מ-700 מיליון שקלים.

בספטמבר 2014 נחקרו בפרשה מי שהיה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, משה גלעד, ורעייתו אביבה. זאת לאחר שחוקרי רשות המסים איתרו את שמה של אביבה גלעד ברשימת הלקוחות של אליאס. היא שתקה בחקירתה, מה שלא הפריע לה להגיש בקשת כופר בהמשך.  

באוגוסט 2015, כשנה לאחר החקירה, הודיע משה גלעד על פרישה משיפוט, אף שהתיק נגדו נסגר בהיעדר ראיות. השופט הסביר את ההחלטה ברצון "לעמוד לצד אשתו".

משה גלעד נחשב מינוי שנוי במחלוקת עוד לפני הפרשה, על רקע טענות לקשרים חמים במיוחד עם חוג לקוחותיו לשעבר מהתקופה שבה שימש כסנגור פרטי באזור הצפון. בין היתר נטען בעבר כי גלעד נהג באופן חריג לפקוד שמחות של לקוחותיו, וזאת לרבות מי שרשויות האכיפה ראו בהם ראשי ארגוני פשיעה בצפון.

ב-2010, שנתיים לאחר מינויו, הוצת רכבו של השופט מחוץ לביתו בעכו. נסיבות האירוע לא התבררו לחלוטין עד היום. הפרטים שחשפה המדינה בתגובה לבקשותיה של ד"ר הדה בן-בסט מגלים בין היתר, כי מקור הכספים בחשבון הזר של רעיית השופט לא התברר, וכך גם לא סכום הכסף שהיה בו. 

בדיון בתיק בן-בסט בתחילת החודש מסרה עו"ד ניג'מי חאיק מסעד מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את מסמכי ועדת הכופר המלאים לעיונה של השופטת, ומסרה את עיקרי הנימוקים להסדר הכופר: "גלעד לא הודתה בביצוע העבירה, לא אמרה מהו סכום ההכנסה ולא אישרה שיש לה חשבון בנק בשוייץ. כשבית המשפט שואל אותי איך ייתכן שבנסיבות אלה השתנו עליה כופר כאשר היא לא משתפת פעולה עם החקירה... אני אומרת שזה מה שהיה. איזו ברירה אחרת היתה לנו?".

השופטת אמיר לא רוותה נחת מההסברים של הפרקליטה. "קיים קושי לקבל טענה כי על רקע חוסר שיתוף הפעולה של גלעד עם החקירה הוחלט להשית עליה כופר". השופטת הורתה לפרקליטה לפנות לממונים עליה ולדון איתם על הדברים. בנוסף פסקה כי המדינה תבהיר כיצד ייתכן שלא בורר סכום ההכנסה שהועלמה במקרה אביבה גלעד וכיצד ייתכן שהמדינה חותמת על הסדר כופר בלי להבין לחלוטין את ההיקף הכספי של העבירה.

על רקע הכופר שנערך לגלעד השופטת אף הורתה למדינה "לבחון שוב את עניינה של הנאשמת", לפגוש את עורכי דינה של בן-בסט ולבחון שוב אפשרות של כופר או הסדר טיעון לנאשמת. טענות דומות לאלה של בן-בסט העלה נאשם נוסף בפרשה, יוסף לוי, המיוצג אף הוא על ידי עורכי הדין משה דרוקר ומיקי חיימוביץ', שביקש אף הוא לעיין בהסדר שנערך לאביבה גלעד.  

אחד השיקולים למתן הסדר כופר: סכום העבירה - שאינו ידוע

כופר הוא חלופת קנס להליך פלילי - שוועדה ברשות המסים, בה חבר גם נציג הפרקליטות, רשאית להחליט עליה בקשר לחשודים. ההליך המביא להחלטה על חלופת הכופר לא כולל כל פגישה בין נציגי הרשות לחשוד או לעורכי דינו. "הנישום שולח מכתב בקשה לכופר ומציין את הנימוקים שלו במכתב, והוועדה מחליטה ומודיעה על החלטתה", הסביר ד"ר חיים גבאי, שכיהן בשורה של תפקידים ברשות המסים ואף ישב בוועדת הכופר. ההחלטה על כופר, מסביר גבאי, צריכה להתקבל על סמך שורה של שיקולים, כמו חומרת העבירה, הסיכוי להרשעה, ועברו של הנישום החשוד.   

גבאי הוסיף כי עד לשנת 2005 היו הסדרי הכופר חסויים, אך בעקבות עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע, הורה בג"ץ לרשות המסים להתחיל לפרסם באופן תמציתי את הסדרי הכופר שהיא עושה. נכון להיום, רשות המסים מפרסמת אחת לשנה את קובץ הסדרי הכופר שערכה בשנה החולפת בצורה תמציתית למדי.

כך לדוגמה נראה הפרסום בנוגע לכופר של אביבה גלעד: "הנושא: רווחי הון מחו"ל. העובדות: אביבה גלעד נחשדה באי דיווח על חשבון בבנק UBS ולא על הכנסות פסיביות שצמחו בו, בסכום לא ידוע בשנים 2013-2010, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס ההכנסה. ההחלטה: א. הושת כופר בסך של 600 אלף שקל. ב. הנימוקים להחלטה: המלצת הפרקליטות, סכום העבירה, מצב בריאותי".

הנימוק "סכום העבירה", סותר כביכול את תיאור העובדות בתמצית ההחלטה, לפיהן מדבור ב"סכום לא ידוע".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker